מבנה המשרד


סוגי היחידות במשרד האוצר

אגפי המשרד



סוגי היחידות במשרד האוצר


ניתן לאפיין את יחידות משרד האוצר ככאלה העוסקות במתן שלושה סוגי שירותים - שירותי מטה ממשלתיים, שירותי מטה כלל משקיים ושירותי עזר למשרדי הממשלה:
  1. שירותי מטה ממשלתיים - האגפים שתפוקותיהם מתייחסות ליחידות הממשלה ולפעולותיה: תיקצוב פעולות הממשלה (אגף התקציבים); פעולות החשב הכללי; קיום השירותים הכלכליים בארה"ב; פיקוח וביקורת על פעולות האוצר (ביחידה לביקורת פנים).
  2. שירותי מטה כלל משקיים - האגפים שתפוקותיהם מתייחסות לכלל המשק: טיפול ועידוד השקעות חוץ (רשות ההשקעות); ניהול הכנסות המדינה (מינהל הכנסות המדינה); פיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון). ביצוע פקודות מס הכנסה ומס רכוש הוא באחריות אגף מס הכנסה ומס רכוש; גביית המיסים העקיפים (מיסים על יבוא, ייצור מקומי ומס ערך מוסף) היא בידי אגף המכס והמע"מ.
  3. שירותי עזר למשרדי הממשלה - שירותי רכב (מינהל הרכב הממשלתי); שירותי מחשב לאגפי המיסים - שירות עיבודים ממוכנים (שע"מ). המדפיס הממשלתי הוא מפעל עסקי של משרד האוצר.




אגפי המשרד

אגף התקציבים

אגף התקציבים - מופקד על ההוצאה הציבורית וממלא 3 פונקציות עיקריות: (א) יחידה מרכזית של הממשלה לתכנון ותיקצוב, המהווה חוליה מקשרת, מתאמת ומנחה של כל מערכת תכנון התקציב הממשלתי ציבורי ועוסקת בתכנון רב שנתי - ברמה המשקית, הענפית והסקטוריאלית - המשמש בסיס לתכנית עבודה לזמן קצר ולזמן ארוך של משרדי הממשלה; (ב) יחידת מטה של משרד האוצר והממשלה, המטפלת בהיבט הכללי של תהליך קבלת ההחלטות בממשלה, שתפקידה לטפל ביוזמות לשינוי המדיניות והחלטות הממשלה בכל רמות הביצוע; (ג) גיבוש מדיניות מקרו כלכלית.

אגף החשב הכללי

אגף החשב הכללי - אחראי לנכסי המדינה ומופקד על ביצוע תקציב המדינה, מימון פעולות הממשלה, קבלת כספים וביצוע תשלומים, ובכלל זה: ביצוע עסקות כספיות וקרקעות; ניהול, רכישה ומכירה של נכסים ותיפעולם עבור הממשלה; מעקב אחר התחייבויות המדינה ופיקוח עליהן; קביעת נהלים כספיים ומשקיים למשרדי הממשלה, והתאמתם השוטפת לצורכי השעה; ניהול חשבונות הממשלה, משרדיה ויחידותיה, ועריכת דו"חות כספיים שוטפים ותקופתיים; הדיווח על כל הפעולות הללו, לכנסת ולמבקר המדינה.
אגף החשב הכללי עוסק בבקרה תקציבית וניהולית על ביצוע התקציב בידי המשרדים ובקביעת סדרי עדיפות במימון הוצאות משרדי הממשלה באמצעות תכנית מימון כוללת. תפקיד זה מבוצע בקשר מתמיד עם חשבי המשרדים (הכפופים לחשב הכללי) וריכוז הנתונים החשבונאיים, וכן בפיקוח על גורמים חיצוניים לממשלה, שלהם זיקה ומחוייבות כספית כלפיה.
החשב הכללי אחראי לביצוע עסקות בשם המדינה ולמימון פעולות הממשלה בשוק ההון המקומי והבינלאומי. בהתאם לכך, הוא מקיים קשרים עם מערכת הבנקאות בארץ (לעסקות מקומיות) ובחו"ל (להבטחת קווי אשראי למשק הישראלי).
החשב הכללי אחראי לניהול חובות המדינה בארץ ובחו"ל; לגיוס הון, באמצעות מפעל מלווה העצמאות (ה"בונדס"); לביצוע חוק ערבויות המדינה; לערבויות המדינה במסגרת ביטוח סיכוני סחר חוץ; להוראות נוהל ותקנות מינהל כספי; להנחיית החשבים במשרדי הממשלה, ולפרסום התכ"ם (תקנות כספים ומשק).


מינהל הרכב הממשלתי

מינהל הרכב הממשלתי - יחידת מטה באגף החשכ"ל המופקדת על ניהול משק הרכב הממשלתי למשרדי הממשלה. תחומי פעילותו העיקריים: קביעת מדיניות הרכש וביצועה; תחזוקת הרכב ותיפעולו; תקינה לרכב; פרסום הוראות ונוהלי הפעלה; הדרכה והשתלמות לעובדים במקצועות התחבורה; ניהול מערכת מידע תיפעולי וכלכלי.
הנהלת המינהל בירושלים, יחידת המאגר הארצי ביפו ויחידות הפיקוח הטכני הינן אזוריות ונמצאות בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע.


אגף כלכלה ומחקר

אגף כלכלה ומחקר - מרכז ומעבד עבור הנהלת המשרד מידע על ההתפתחויות הכלכליות במשק, ומשתתף בגיבוש צעדי מדיניות כלכלית; עוקב, באופן שוטף, אחרי אינדיקטורים כלכליים והתפתחויות כלכליות שוטפות, בארץ ובעולם, ומדווח להנהלת המשרד ; מייעץ ותומך ביחידות אחרות במשרד האוצר בנושאים מקרו כלכליים - ובכללם נושאים הקשורים לשכר, מחירים, מיסים, תקציב, תעסוקה ואבטלה, רווחיות, מאזן תשלומים וחובות מט"ח, וכן בנושאים מזדמנים שונים; מעבד מודלים מקרו כלכליים כוללים, לשם הערכת כיווני התפתחות עתידיים של המשק הישראלי - הערכות המשמשות בסיס להצעות למדיניות כלכלית, המביאות בחשבון את יעדי המשק לטווח קצר ולטווח ארוך; מייצג את משרד האוצר במוסדות ציבור, בארגונים שונים ובפני אמצעי התקשורת, מהארץ ומחו"ל.


מינהל הכנסות המדינה

מבנה מינהל הכנסות המדינה - יחידת מטה הממונה על אגפי המיסים, אגף מס הכנסה ואגף המכס ומס ערך מוסף.
עיקר תפקידו: ייעוץ לשר האוצר ולהנהלת המשרד בענייני מיסים; קביעת קווים מנחים לאגפי המיסים, לשם הכנת התקציב השנתי של הכנסות המדינה; ייזום הצעות לשינויים במערכת המיסים ובמערכת הארגונית של יחידות המיסים, במסגרת המדיניות הכלכלית של הממשלה; אחריות כוללת לחקיקה בענייני מיסים; מעקב אחר ביצוע מדיניות מינהל ההכנסות באגפי המיסים; ביצוע מחקר כלכלי ואחר בתחום המיסים, ותיאום המחקר בנושאים אלה בין יחידות המיסים; מתן מידע לציבור בענייני מיסים.



אגף מס הכנסה ומס רכוש

אגף מס הכנסה ומס רכוש - ממונה על גביית מיסים ישירים ופעולות אחרות הקשורות למיסים אלה.
האגף פועל על פי "פקודת מס הכנסה"; "חוק מס הכנסה - תיאום בשל אינפלציה"; "חוק מס שבח במקרקעין"; "חוק מס רכוש וקרן פיצויים"; "חוק עידוד התעשייה"; החלק המתייחס למיסים ישירים שב"חוק לעידוד השקעות הון"; "חוק מס ערך מוסף על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים"; "פקודת מיסים (גבייה)" ו"חוק מס מעסיקים".
אגף מס הכנסה כולל יחידת מטה ושירותים מרכזיים הקרויה "נציבות מס הכנסה ומס רכוש"; 23 משרדי מס הכנסה, 10 משרדי מס רכוש ומס שבח הנמצאים בכל חלקי הארץ; 4 משרדים אזוריים לחקירות; 3 יחידות אזוריות להוצאה לפועל (בתל אביב, ירושלים ובחיפה); 2 קמ"טים למיסים.
נציבות מס הכנסה מחולקת ל-8 חטיבות מקצועיות, שבראש כל אחת מהן עומד סגן נציב: מינהל וארגון; שומה ומודיעין; אגף המכס ומס ערך מוסף חקירות; חטיבה מקצועית; חטיבה משפטית; ניהול ספרים; גבייה וניכויים; מיסוי מקרקעין.



אגף המכס ומס ערך מוסף

אגף המכס ומס ערך מוסף - ממונה על גביית המיסים העקיפים על סחורות מיבוא, מייצור מקומי ומשירותים.
המיסים שגובה האגף הם מכס על סחורות יבוא, מס ערך מוסף על כל הפעולות במשק, מס קנייה על יבוא וייצור מקומי, מס בולים על מסמכים.
מלבד המיסים קובע המכס, על פי חוקים מתאימים, את החזרי המיסים או הפטורים ממיסים למוצרים שהמדינה מעוניינת לעודד את יצואם או יבואם: "פטור מותנה" ניתן על סחורות יבוא שהמדינה מעוניינת לעודד את יבואן; במסגרת "הישבון ליצואנים" מקבל היצואן החזר מיסים, ששולמו על חומר גלם לייצור המוצר המיוצא.
הנהלת האגף מחולקת ל-11 החטיבות המקצועיות הבאות: גבייה ואכיפה - מע"מ; ביקורת חשבונות ושומה; חקירות; מס ערך מוסף; מכס ומס קנייה; מיכון; כלכלה ותכנון; ייעוץ משפטי; ביקורת פנים (מקצועית ומינהלית); מינהל כספים; חשבונות ומינהל.
באגף 5 בתי מכס (בנתב"ג, בחיפה, בתל אביב, באשדוד, בירושלים וכן תחנת מכס באילת); מחלקת מס קנייה תל אביב ועוד 14 תחנות חוץ, המתפקדות לפי חלוקה גיאוגרפית; 4 יחידות חקירות; יחידת קצין מטה האחראית להפעלת חוקי המיסים ביש"ע - באמצעות תחנות מכס בערים הגדולות ופיקוח מכס רגיל בשני הגשרים (אלנבי ואדם); וכן יחידות במעברי הגבול עם מצרים - ברפיח, ניצנה וטאבה.
שירותי עיבודים ממוכנים (שע"מ) - עוסקים בניהול מערכות המידע הממוחשבות ומתן שירותים בתחומי פיתוח ואחזקה של מערכות אלו לגורמים הבאים: מס הכנסה (עצמאיים וחברות), מס הכנסה בשטחים, מנכים ומנוכים, מס רכוש, מס שבח, מע"מ, מב"מ (המקביל למע"מ בשטחים), מס קנייה, חקירות, מודיעין.
כן מקבלים שירותים משע"מ גם המייצגים של ציבור משלמי המיסים כגון רואי חשבון, עורכי דין, ויועצי מס.
לגבי כל נושא מס מספק שע"מ מערכות מידע בכמה תחומים:
ניהול רשת משלמי המיסים; מערכות בנושאי דיווח ושומה, שבאמצעותם מחושב חובם של משלמי המיסים; מערכות הנהלת חשבונות לניהול חשבונותיהם של הנישומים והעוסקים; מערכות בתחומי הגבייה והאכיפה, ומערכות תומכות למידע מודיעני.



שע"מ - שרות עיבודים ממוכנים

שירותי עיבודים ממוכנים (שע"מ) - עוסקים בניהול מערכות מידע ממוחשבות ומתן שרותים בתחומי פיתוח ואחזקה של מערכות אלו לגורמים הבאים: מס הכנסה (עצמאיים וחברות), מס הכנסה בשטחים, מנכים ומנוכים, מס רכוש, מס שבח, מע"מ, מב"מ (המקביל למע"מ בשטחים), מס קנייה, חקירות, מודיעין.
כן מקבלים שרותים משע"מ גם המייצגים של ציבור משלמי המסים כגון רואי חשבו, עורכי דין ויועצי מס.
לגבי כל נושא מס מספק שע"מ מערכות מידע בכמה תחומים: ניהול רשת משלמי המסים; מערכות בנושאי דיווח ושומה, שבאמצעותן מחושב חובם של משלמי המסים; מערכות הנהלת חשבונות לניהול חשבונותיהם שלל הנישומים והעוסקים; מערכות בתחומי הגביה והאכיפה, ומערכות תומכות למידע מודיעני.


המוזיאון למסים

המוזיאון למסים, השייך לאגף הכלכלה והכנסות המדינה, מרכז חומר עיוני וחזותי על התפתחות המסים מימי קדם ועד ימינו.
אין תחום בחייה של אומה ותושביה, שאיננו בא לידי ביטוי במס זה או אחר, וכך סיפורה של מערכת המסים הוא גם סיפורה של אומה, של הארץ ושל האנשים אשר חיו וחיים בה.
החומר הקיים במוזיאון כולל מסמכים, תעודות ותצלומים היסטוריים המשקפים את פעולותיו של מנהל המסים בא"י לתקופותיו.
זהו מוזיאון קטן יחסית אך יחיד במינו בנוף המוזיאונים. בין כתליו מקופלת ההיסטוריה של ארץ ישראל עד ימינו, וכל זאת בזוית הראיה של המסים.

המוזיאון ממוקם בבניין הנהלת המכס ברח' אגרון 32 בירושלים;
לפרטים נוספים - טלפון 02-6703201.


אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון - אחראי לגיוס ההון הנדרש למימון תקציב המדינה ומופקד על ביצוע מדיניות הממשלה בנושאי שוק ההון והחיסכון, בתחומי פעולה שונים.
הפעולות כוללות תכנון וביצוע הנפקות אג"ח של המדינה; פיתוח מכשירי חיסכון ואישור תכניות חיסכון; אישור הקמת קרנות להשקעות משותפות בנאמנות והסכמי נאמנות; הסדרת כללי השקעה של קופות גמל וקרנות פנסיה ופיקוח עליהן; מתן אישורים להנפקות בחו"ל; שותפות בהסדרת תשתית הפעולה בשוק ההון הישראלי ופיתוחו - ביחד עם רשות ניירות ערך, הבורסה ובנק ישראל. האגף מפעיל סמכויות סטטוטוריות, בהתאם לחוקים שונים ובהם "חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968"; "חוק השקעות משותפות בנאמנות, תשכ"א-1961"; "חוק עידוד החיסכון (הנחות ממס הכנסה, ערבות למילוות), התשט"ז- 1956"; חוקי מילוות שונים ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול, קופות גמל). כן מפקח האגף על ענף הביטוח, באמצעות רישוי חברות, ופועל לשמירת היציבות והגנת ציבור המבוטחים; מסדיר את כללי ההון הנדרש מחברות ביטוח, הפרשות לכיסוי תביעות עתידיות ודרכי הדיווח הכספי; מפקח על תעריפי ביטוח ותכניות ביטוח; עוסק ברישוי סוכני ביטוח ושמירה על זכויות המבוטחים.
בתחום זה פועל האגף בעיקר על פי "חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981"; "חוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981" וכן "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים".

היחידה לשכר והסכמי עבודה

היחידה לשכר והסכמי עבודה - תפקידיה העיקריים: ריכוז הטיפול וסמכות הביצוע בהליכי יישום מדיניות השכר במגזר הממשלתי והציבורי (שירות המדינה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות, רשויות ותאגידים ממלכתיים, מוסדות להשכלה גבוהה, מערכת החינוך, מערכת השלטון המקומי ומלכ"רים); קיום המגעים עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ועם ההסתדרות, בכל הנוגע למדיניות השכר, הסכמי תוספת היוקר והסכמי מסגרת; ניהול משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות ועם האיגודים המקצועיים; קביעת השכר ותנאי השירות של עובדי מערכת הביטחון, עובדי המדינה המשרתים בחו"ל והעובדים המקומיים בשטחי הממשל הצבאי; תיאום, פיקוח הנחיה ובקרה בתחום השכר במשק הממשלתי והציבורי; תיאום יחידות האוצר בנושאי מדיניות השכר וביצועה; טיפול בסכסוכים קיבוציים במשק הממשלתי והציבורי; ייזום ופיקוח על חקיקה בתחום מערכת יחסי עבודה ושכר; אחריות לייצוג המדינה בערכאות שיפוטיות ובמוסד לבוררות מוסכמת בשירותים הציבוריים; הקמת מאגר נתוני שכר במגזר הציבורי (כ-900 גופים מתוקצבים ו/או נתמכים) כמתחייב מתיקון 16 ל"חוק יסודות התקציב", לפיו גם תגיש היחידה לכנסת דו"ח שנתי על נתוני השכר של הגופים המתוקצבים והנתמכים.


אגף לקשרים בינלאומיים ורשות ההשקעות

באגף לקשרים בינלאומיים ורשות ההשקעות - 4 יחידות:

  1. המחלקה לקשרים בינלאומיים - מרכזת את מגעי משרד האוצר עם ממשלות זרות, ארגונים בינלאומיים וגופים כלכליים שונים - בתיאום עם משרד החוץ ועם יתר המשרדים הכלכליים; עוסקת בהכנת חומר למו"מ עם מדינות שונות; מטפלת בנושאי הסיוע הכלכלי מממשלות ארה"ב וגרמניה; מטפחת קשרים דו צדדיים - במישור הכלכלי - עם מדינות רבות ועם מוסדות בינלאומיים; משתתפת במו"מ עם הקהיליה האירופית, ובאספקטים הכלכליים של 'תהליך השלום'; עוסקת גם בהכנת עבודות מטה וחומר רקע למגעים של הנהלת המשרד עם מדינות וארגונים בינלאומיים.

  2. רשות ההשקעות - יחידת מטה המשמשת כתובת לנציגים הכלכליים בחו"ל בכל תחומי פעילות המשרד הקשורים לעידוד השקעות, הפרטה, פיתוח ותשתית, ואירוח משלחות ומשקיעים. הרשות מעודדת קידום פרוייקטים של שיתוף פעולה בתחום ההשקעות עם גורמים בינלאומיים ומרכזת את ניהול המו"מ לחתימת הסכמי השקעות בין ישראל למדינות שונות.

  3. הרשות לטיפול בחרם הערבי - מגבשת את המדיניות בעניין החרם הערבי, בשיתוף עם משרד החוץ ועם המשרדים הכלכליים הנוגעים בדבר; מפעילה גורמים בינלאומיים וארגונים יהודיים ללוחמה בחרם; מעודדת קידום חקיקה נגד החרם הערבי והפעילות בנושא זה בארצות העולם; מתאמת פעולתה עם "ועדת ההיגוי הבינלאומית לחופש הסחר עם ישראל"; מרכזת מידע בסיסי ושוטף בנושא החרם הערבי ומעניקה טיפול בתלונות הקשורות בכניעה לחרם.

  4. יחידה להסברה כלכלית - מתאמת את ההסברה הכלכלית לנציגויות של ישראל ברחבי העולם, ללשכות הסחר הדו לאומיות בחו"ל ובארץ, לנציגויות הזרות בישראל ולעיתונאים זרים השוהים בארץ.
    היחידה מעמידה לרשות אוכלוסיית היעד שלה מידע סדיר ומעודכן על התפתחויות עיקריות בתחום הכלכלי ועל החלטות של מדיניות כלכלית.
    לשם כך מכינה היחידה דפי מידע והסברה, בעברית ובאנגלית, ומארגנת התכנסויות של הפורום הבינלאומי הכלכלי בישראל (הכולל את הנציגויות הכלכליות הזרות בארץ) ומעדכנת את משתתפיו בנושאי מדיניות כלכלית.




המדפיס הממשלתי

המדפיס הממשלתי - מרכז את כל עבודות הדפוס של משרדי הממשלה, החל בהדפסת ניירות ערך והטבעת מטבעות עבור בנק ישראל וכלה בהדפסות כלליות ואספקת טפסים סטנדרטיים.
רכישת מלאי נייר להדפסות הכלליות והביטחוניות מאפשרת ביצוע שוטף של הזמנות משרדי הממשלה והספקה סדירה בשעת חירום. עבודות הדפוס הביטחוניות מבוצעות בבית הדפוס לניירות ערך; ההדפסות הכלליות מבוצעות בבית הדפוס הכללי, בדפוס המדפיס הממשלתי בכלא רמלה וחלקן באמצעות מכרזים לספקי חוץ.
בין העבודות המבוצעות בדפוס לניירות ערך, שבו נעשו סידורי שמירה ואבטחה מתאימים - הדפסת בולי זיכרון ובולים מן המניין, אגרות דואר אוויר, הדפסת דרכונים, טופסי בחינות, הדפסת המחאות ממשלתיות ומסמכים בעלי ערך כספי למשרדי ממשלה ולרשויות ממלכתיות, הדפסת כרטיסי הגרלה למפעל הפיס והוועד למען החייל ועוד. במטבעת המדפיס הממשלתי מוטבעות מטבעות למחזור ומטבעות זיכרון וכן מדליות ממלכתיות.
בין העבודות המבוצעות בדפוס הכללי: הצעות חוק, חוקים, קובץ התקנות, ילקוט הפרסומים, דו"ח מבקר המדינה, ספרי לימוד לטלוויזיה הלימודית, למינהל יהודה ושומרון ומינהל עזה, ספרי הצעת תקציב המדינה, תקנות התקציב, טפסים וחוברות הסברה למשרדי הממשלה, ספרי טלפון וכן כלל דברי הדפוס לבחירות.


הלשכה לשיקום נכים

הלשכה לשיקום נכים - מיישמת, הלכה למעשה, שני חוקים "סוציאליים", שנתקבלו בכנסת עוד בשנות החמישים.
מאז נחקקו חוקים אלה - המסדירים טיפול רפואי לנכים המוכיחים זכאותם לפיהם, וכן פיצוי כספי, באמצעות גימלה חודשית, המחושבת לפי דרגת הנכות המוכרת - נוספו להם תיקונים שונים, שהרחיבו את מעגל הרשאים לתבוע זכאות לפיהם.
חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954 - מסדיר סיוע למי ששירתו בצבאות בנות הברית או ביחידות פרטיזניות בתקופת מלחמת העולם השנייה ולקו, עקב זאת, בנכות (פיסית או נפשית).
החוק אף מעניק זכאויות מסויימות לבנות זוגם של נכים שנפטרו, לתקופה מוגבלת או "כל עוד לא נישאו", הכל לפי
"רמת" ההכרה של הנכה סמוך לפטירתו.
עד לגל העלייה האחרון מארצות חבר העמים היה מספר הנכים המוכרים לפי חוק זה כ-4,500.
כיום מוכרים 9,163 נכים.
חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז-1957 - הוא "החוק הפנימי" המיישם את הסכם השילומים ("הסכם לוכסמבורג") שנחתם בתחילת שנות החמישים בין ישראל למערב גרמניה, ומעניק טיפול רפואי וגימלה חודשית (לפי דרגת הנכות המוכרת) ל-21,326 נכים ששרדו ממחנות ההשמדה, הריכוז והגיטאות תחת השלטון הנאצי, אשר נקבעה להם נכות נפשית או גופנית.
כן זכאים גם אלה, שברחו מאימת הגרמנים או הוגלו לברית המועצות - ויצאו משם כשהם לקויים בנפשם או בגופם.



הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל

הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל - מספקת שירותים הקשורים לתביעות של תושבי מדינת ישראל לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי מן הרפובליקה הפדרלית הגרמנית.
השירותים ניתנים לפי בקשת שלטונות גרמניה וכן על פי בקשת תובעים מן הארץ.
בלשכה פועלות שלוש מחלקות:
  1. מחלקה הרפואית, העוסקת באיסוף מסמכים רפואיים, בתרגומם ובהכנת בדיקות רפואיות של התובעים;
  2. מחלקת הבחינות, העוסקת בבחינת ההשתייכות לחוג השפה והתרבות הגרמנית;
  3. מחלקת המידע, העוסקת בהכנת תעודות חיים, תעודות פטירה ובמתן מידע כללי לרשויות הגרמניות.
ללשכה קשורים 67 רופאי אמון למקצועותיהם.
כן קשורים ללשכה 11 מתרגמים העוסקים בתרגום של מסמכים רפואיים.
90 אחוז מתקציבה של הלשכה ממומן בידי ממשלת גרמניה.



יחידת הממונה על הביקורת הפנימית

יחידת הממונה על הביקורת הפנימית - מבצעת ביקורת בכל יחידות האוצר, בין בעצמה ובין באמצעות יחידות הביקורת הפנימית באגפים; מדווחת על ממצאי הביקורת למנהל הכללי של האוצר ולמנהלי היחידות המבוקרות; אחראית למעקב אחר תיקון ליקויים שהעלו הביקורת הפנימית וביקורת מבקר המדינה.
היחידה פועלת במסגרת הוראות התקשי"ר והוראות הנוהל של האוצר, המגדירות את סמכויותיה.



@ כל הזכויות שמורות 2000. מדינת ישראל || Copyright 2000. The State of Israel. All Rights Reserved @