כניסה --> דו"ח הרפורמה במס --> דו"ח הרפורמה במס


דו"ח הרפורמה במס



18 ביוני 2002, ח' בתמוז התשס"ב

אל:

כבוד נשיא בית המשפט העליון
כבוד השופטים
נגיד בנק ישראל
היועץ המשפטי לממשלה
מזכיר הממשלה
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)
הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה
נציב מס הכנסה
מנהל המכס ומע"מ
נציב שירות המדינה
הממונה על התקציבים
היועץ המשפטי למשרד _________
דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים
מנהל המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, הפקולטה למשפטים, ירושלים
לשכת עורכי הדין, ת.ד. 1881 תל-אביב
לשכת רואי חשבון, ת.ד. 29281, תל-אביב
לשכת חשבונאים יועצי מס מוסמכים, ת.ד. 37006 תל-אביב
יועץ משפטי חוץ יועץ משפטי דתות
משרד התיירות

הנדון: תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון), התשס"ב-2002

רצ"ב תזכיר חוק שבדעתנו להגיש לממשלה.

באישור המשנה ליוה"מ לממשלה אודה על קבלת הערותיכם תוך 14 יום.



בברכה,

טליה דולן-גדיש, עו"ד
היועצת המשפטית






1. כללי:

תזכיר חוק זה מבוסס על המלצות הועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה, שמונתה על ידי סגן ראש הממשלה ושר האוצר ב-26 בפברואר 2002 והגישה לו את המלצותיה ב-12 ביוני 2002.
התיקונים המפורטים בו מתמקדים בנושאים הבאים:

הפחתת שיעורי המס על הכנסות מיגיעה אישית.
הרחבת בסיס המס באמצעות ביטול פטורים בשוק ההון.
מיסוי תושבי ישראל על הכנסותיהם מחוץ לישראל.
ביטול פטורים וחיזוק אמצעי אכיפה.
עידוד השקעות ויזמות עסקית וטכנולוגית.
2. עיקרי החוק המוצע והצורך בו:
לסעיף 1 לתיקון - תיקון סעיף 1 לפקודה

בסעיף 1 לפקודה מוגדר "תושב ישראל" כלהלן:

""תושב ישראל" או "תושב"

לגבי חבר בני אדם

(1) חבר הרשום בישראל ועיקר פעילותו בישראל ובלבד שאם הוא רשום כחברה נכרית יראוהו כתושב ישראל רק אם ביקש זאת; ביקש כאמור, לא יוכל לחזור בו לפני תום שלוש שנות מס אלא אם שר האוצר התיר זאת.
(2) חבר שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל.

לגבי יחיד -

  יחיד היושב בישראל ואינו נעדר ממנה אלא העדרי ארעי שהם לדעת פקיד השומה סבירים ואין בהם לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל".

שינוי הגדרת "תושב" לגבי יחיד

התיקון המוצע מאמץ את מבחן "מרכז החיים" לצורך קביעת מקום התושבות של יחיד, כפי שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין בארץ ובחו"ל. להבדיל מהגדרת יחיד הקיימת היום בפקודה, ההגדרה המוצעת מפרטת את הקריטריונים העיקריים לפיהם ייקבע מקום מרכז חייו של היחיד.

כך לדוגמא ילקחו בחשבון מקום ביתו הקבוע של היחיד (אף אם אינו גר בו), מקום המגורים בפועל שלו ושל בני משפחתו (אף אם אינו ביתו הקבוע), וכן מקום פעילותו הכלכלית והחברתית.

החוק המוצע קובע שני מקרים בהם תהיה חזקה כי מרכז חייו של אדם הוא בישראל. החזקה תהיה ניתנת לסתירה הן ע"י הנישום והן ע"י פקיד השומה. החזקות המוצעות הן כאשר היחיד שהה בשנת המס בישראל 183 ימים או יותר, או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. בכל מקרה שבו לא מתקיימות החזקות האמורות, לא תהיה חזקה שהאדם הינו תושב ישראל, ולצורך בדיקת מקום מושבו יחול עקרון "מרכז החיים" ללא היזקקות לחזקות.

ההגדרה המוצעת תעניק סמכות לשר האוצר להוסיף למעגל תושבי ישראל יחידים עובדי ציבור או לגרוע ממנו סוגי יחידים במקרים חריגים בהם יידרש הדבר, כגון דיפלומטים, סטודנטים זרים וכיו"ב.

שינוי הגדרת "תושב" לגבי חבר בני אדם

מבחן ההתאגדות, לעומת מבחן הרישום הקיים כיום בפקודה, מקובל יותר בעולם ולכן מוצע להחליף את מבחן הרישום במבחן ההתאגדות, ולקבוע כי חבר בני אדם ייחשב כ"תושב ישראל" אם הוא התאגד בישראל.

במבחן השני הקיים בפקודה, מבחן השליטה והניהול, לא יחול שינוי.
לסעיף 2 לתיקון - תיקון סעיף 2 לפקודה

מוצע לקבוע כי תושב ישראל יחויב במס על בסיס אישי לגבי כלל הכנסתו, בין אם הופקה או נצמחה בישראל ובין אם הופקה או נצמחה מחוץ לישראל.

תושב חוץ ימשיך להיות חייב במס על הכנסה שהופקה בישראל.

התיקון מתאים את הוראת סעיף 2 רישה לפקודה לשינוי המוצע.
לסעיף 3 לתיקון - תיקון סעיף 3 לפקודה

מוצע לקבוע כי ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים או מקרן השתלמות יראו אותם כהכנסה בידי המקבל.

בסעיף 7 לתיקון בתיקון סעיף 9 לפקודה מפורטות הפטור המתייחסות להכנסה כאמור.
לסעיף 4 לתיקון- תיקון סעיף 3א לפקודה

מוצע להתאים את הוראות סעיף 3א לפקודה, החלות על הכנסתו של אזרח ישראלי באזור, לשיטת החיוב במס על בסיס אישי ולקבוע כי הכנסתו של אזרח ישראל כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה שהוא תושב האזור, שהופקה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור - יראוה כהכנסה בידי תושב ישראל.
לסעיף 5 לתיקון- הוספת סעיף 4א לפקודה

המעבר לשיטת המיסוי על בסיס אישי מחייב לקבוע כללים לגבי מקום הפקת ההכנסה.

מוצע להוסיף את סעיף 4א לפקודה שיקבע את מקום הפקת ההכנסה כלהלן:

  (1) לגבי הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;
(2) לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעת העסקה או העסק, לפי העניין;
(3) לגבי הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;
(4) לגבי הכנסת עבודה - מקום ביצוע העבודה;
(5) לגבי ריבית ולגבי הפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם;
(6) לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס;
(7) לגבי השתכרות או ריווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של המשלם;
(8) לגבי קיצבה המשולמת בעד עבודה - מקום ביצוע העבודה שבשלה משתלמת הקיצבה;
(9) לגבי קיצבה אחרת, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם;
(10) לגבי הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה;
(11) לגבי דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד.

לעניין הכנסת עבודה או קבלת קצבה ממעביד לשעבר, מוצע לקבוע חזקה שאינה ניתנת לסתירה כי מקום הפקת ההכנסה הוא בישראל, אם המעביד הוא מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד, המגבית המאוחדת או מעביד אחר ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע אותו לעניין זה, ובתנאי שיחסי העבודה החלו כאשר העובד היה תושב ישראל.

לעניין הכנסה מריבית, הפרשי הצמדה, תגמולים, ותשלום קצבה שאינה קצבה המשולמת בעד עבודה, מוצע לקבוע חזקה שאינה ניתנת לסתירה שמקום התשלום הוא בישראל גם אם המשלם הוא תושב חוץ, אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל. כמו כן מוצע לקבוע חזקה שאינה ניתנת לסתירה כי מקום הפקת ההכנסה הוא בחו"ל, גם אם המשלם הוא תושב ישראל, אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל קבע של תושב ישראל בחו"ל.
לסעיף 6 לתיקון - תיקון סעיף 5 לפקודה

כדי למנוע אפשרות להתחמק מתשלום מס על הכנסה ממשלח יד בחו"ל באמצעות פעילות דרך חברה זרה, מוצע לתקן את סעיף 5 לפקודה ולהוסיף הוראה לגבי חברת משלח יד זרה. "חברת משלח יד זרה" היא חברת מעטים תושבת חוץ, ש-75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי תושבי ישראל שהם בעלי משלח יד או עיסוק שנקבע ע"י שר האוצר כמשלח יד לעניין סעיף זה.

לפי המוצע יראו חברת מעטים כאילו השליטה והניהול על עסקיה מופעלים מישראל, בתנאי שתושבי ישראל בעלי השליטה בה עוסקים במסגרת החברה במשלח היד האמור ומרבית הכנסתה של החברה מקורה במשלח יד זה.

עם המעבר למיסוי על בסיס אישי לא יהיה עוד צורך בהוראות פסקאות (2) (3) ו- (4)(א) בסעיף 5 ומוצע לבטלן.

לסעיף 7 לתיקון - תיקון סעיף 9 לפקודה

לפסקה (1) - מוצע להתאים את ההוראה הקובעת פטור מהפרשי הצמדה כך, שתחול לגבי כל הפרשי הצמדה בתכנית חסכון או בפקדון בנקאי.

לפסקה (2) - לאור מיסוי הריבית ברוב אפיקי החסכון, מוצע לבטל גם את פסקאות (13), (13ב) ו- (14) בסעיף 9 לפקודה, הקובעות פטור ממס להפרשי הצמדה על מילוות מועדפים, לדמי ניכיון על איגרת חוב ולהפרשי שער.

לפסקאות (4) ו- (5) - מוצע לקבוע כי הפטור לגבי ריבית בקרן השתלמות יוגבל לגבי הריבית המצטברת על הפקדות המעביד, העובד או העצמאי, לפי העניין, בקרן ההשתלמות, לגבי הפקדה עד לגובה הסכום או השיעור המותר לפי סעיף 3(ה) לפקודה. לפסקה (6) יקבע פטור להפרשי הצמדה שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים שמקורם בסכומים שהופקדו בגבולות שנקבעו להטבת המס לפי סעיף 47. וכן ליחיד המקבל ריבית מקופת גמל לתגמולים בהגיעו לגיל הפרישה ובלבד שתקופת החסכון בקופת הגמל לא פחתה מ-15 שנים.

לפסקה (7) - מוצע להבהיר כי הפטור לגבי סכומים המתקבלים מפוליסת ביטוח חיים יחול רק לגבי סכומים המשולמים במותו של המבוטח, בשל קרות אירוע ביטוחי בביטוח סיכון מפני מות.

לסעיף 8 לתיקון - הוספת סעיף 9ג לפקודה

מוצע לקבוע כי שיעור המס על קיצבה שמקבל עולה ושמקורה מחוץ לישראל בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על שיעור המס שהיה העולה משלם על אותה קצבה במדינה בה משולמת הקיצבה.

לסעיף 9 לתיקון - ביטול סעיף 13 לפקודה

סעיף 13 לפקודה קובע :

"דיבידנד על מניות מסוימות 13. הכנסה שנתקבלה מדיבידנד על מניות שהוצעו לציבור בדרך שאושרה על ידי שר האוצר, או על מניות הנסחרות בבורסה כמשמעותה בסעיף 88, רשאי שר האוצר לפטור אותה, כולה או מקצתה, ממס, חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי סעיף 161(א)."

הסעיף נועד להשוות בין מיסוי רווח הון ממכירת מניה בבורסה, שהיה עד כה פטור ממס, לבין מיסוי דיבידנד על מניה כאמור. לאור ביטול הפטור ממס לגבי מכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה, מוצע לבטל את סעיף 13לפקודה.

לסעיף 10 לתיקון- החלפת סעיף 14 לפקודה

סעיף 14 לפקודה קובע:

"הכנסת חוץ של תושב. 14. (א) שר האוצר רשאי ליתן פטור או הנחה ממס על הכנסה של תושב ישראל שמקורה מחוץ לישראל ומשתלם עליה מס רק משום שנתקבלה בישראל.
    (ב) הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל אדם תוך שבע שנים מיום שהיה לתושב ישראל, יפטרנו הנציב ממס, לפי בקשתו של אותו תושב, או יורה שתהא חייבת במס בשיעור שיקבע, ובלבד שאם קיבל פעם פטור לפי סעיף קטן זה לא יהא זכאי לפטור בתקופה נוספת כאמור, לפני שחלפו 10 שנים מיום שקיבל לאחרונה את הפטור".

מוצע לאפשר למי שהפך לתושב ישראל וכן לתושב חוזר להמשיך ליהנות מפטור ממס על הכנסה המתקבלת מחו"ל במשך חמש שנים מהמועד בו היה לתושב ישראל או לתושב חוזר, לפי העניין, זאת למרות שכלל תושבי ישראל יהיו חייבים במס לגבי הכנסות כאמור החל מהיום הקובע.

אין מקום להשאיר על כנה את סמכות שר האוצר לפטור ממס הכנסה שנתקבלה בישראל, שכן קבלת ההכנסה בישראל כשלעצמה לא תהיה עוד גורם לחיוב המס בישראל.
לסעיף 11 לתיקון - תיקון סעיף 15א לפקודה

סעיף 15א לפקודה מקנה סמכות לשר האוצר לפטור ממס ריבית על פיקדון בתאגיד בנקאי. מוצע להתאים את הוראות הסעיף כך שיחולו גם על הפרשי הצמדה ועל ריבית בתכניות חסכון ואגרות חוב.

לסעיף 12 לתיקון - הוספת סעיף 15ב לפקודה

מוצע לאפשר לשר האוצר לקבוע בתקנות את שיטת חישוב הריבית הריאלית.
לסעיף 13 לתיקון - תיקון סעיף 16א לפקודה

מוצע להרחיב את סמכות שר האוצר להורות על החזרת מס לאדם שאינו תושב ישראל, גם למקרה בו סכום המס שאותו אדם שילם בישראל עולה על הסכום שהותר לו, או לא ניתן לו כזיכוי, בשל הוראות קיזוז הפסדים במדינת מושבו.
לסעיף 14 לתיקון - ביטול סעיף 16ה לפקודה

סעיף 16ה' לפקודה קובע:

"הכנסות מעסקאות מסוימות בשוק ההון 16ה. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס או לקבוע שיעור מס מופחת לגבי הכנסות הנובעות מסוגים של עסקאות בשערים עתידיים או מריבית או מדמי ניכיון על ניירות ערך מסחריים, לגבי הכנסה שמקורה בניירות ערך שנרכשו בעסקת מכירה בחסר, לגבי הכנסה מריבית או מדיבידנד על ניירות ערך זרים; לעניין זה -

"ניירות ערך זרים" - סוגי ניירות ערך וסיווגם לפי דרכי סחירותם, הכל כפי שקבע שר האוצר בצו;

"עסקה בשערים עתידיים" - עסקה לגבי פיצוי בשל שינוי עתידי בשער מטבע, בשיעור שינוי מדד או בשיעור ריבית,וכן זכות לעשיית עסקה כאמור;

"מדד" - אחד המדדים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"בורסה" - בורסה לניירות ערך שניתן לה רשיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968;

"ניירות ערך מסחריים - ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, שהנפיקה חברה לתקופה שקבע שר האוצר בצו, שהם התחייבות של החברה לשלם למחזיק בתום התקופה האמורה סכום מסוים, ובלבד שסכום זה אינו כולל הפרשי הצמדה;

"עסקת מכירה בחסר" - מכירה בבורסה של נייר ערך שאינו נכס של המוכר, או מכירה בבורסה של נייר ערך חסום אף שהוא נכס של המוכר; לעניין זה, "נייר ערך חסום" - נייר ערך שקיימת לגביו מניעה לביצוע עסקה או פעולה בידי המחזיק או בידי סוג מחזיקים, לתקופה שנקבעה ואשר טרם חלפה".

לאור ביטול הפטור למכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה, אין מקום לסעיף 16ה לפקודה ולחקיקת המשנה שהותקנה על פיו ומוצע לבטלו.

לסעיף 15 לתיקון- תיקון סעיף 29 לפקודה

סעיף 29 לפקודה קובע:

"הפסד שהיה בחוץ לארץ 29. שום דבר האמור בסימן זה לא יתפרש כבא להתיר קיזוז הפסד שהיה לאדם בחוץ לארץ שאילו היה ריווח ונשאר בחוץ לארץ לא היה חייב במס לפי פקודה זו".

מוצע להחליף את האמור בסעיף 29 בהוראות מפורטות לגבי קיזוז הפסדים מחו"ל כלהלן:

קיזוז הפסד שהיה לתושב ישראל מחו"ל ושאילו היה ריווח היה חייב במס על הכנסה פסיבית (להלן-הפסד פסיבי והכנסה פסיבית) יקוזז כנגד הכנסה פסיבית מחו"ל.

יתרת הפסד פסיבי יועבר לשנים הבאות ויקוזז כנגד הכנסה פסיבית מחו"ל.

הפסד מעסק בחו"ל יקוזז כנגד רווח מעסק בחו"ל ויתרת הפסד מעסק בחו"ל תקוזז כנגד הכנסה פסיבית מחו"ל, לאחר שקוזזו ממנה הפסדים פסיביים כמפורט לעיל.

אם עדיין נותרה יתרת הפסד מחו"ל (לאחר קיזוז הפסדים פסיביים וקיזוז הפסדים מעסק) תקוזז יתרה זו כנגד הכנסה מעסק שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים מישראל ואם עדיין נותרה יתרת הפסדים לקיזוז, היא תועבר לשנים הבאות ותקוזז כנגד הכנסות מעסק או ממשלח יד, לרבות רווח הון ושבח מקרקעין בעסק או במשלח יד שהופקו או נצמחו בישראל.

עד לגובה ההפסד שקוזז כנגד הכנסות מישראל יראו את ההכנסה החייבת מעסק מחו"ל בשנתיים שקדמו לשנת המס בה קוזז ההפסד ובחמש השנים שלאחריה כאילו הופקה ההכנסה בישראל.

לא יותר לקיזוז הפסד מחו"ל שאילו היה רווח לא היה חייב במס הכנסה בישראל.

הפסדים יותרו לקיזוז לפי סעיף זה אם הוגשו לפקיד השומה דו"חות.

שר האוצר רשאי לקבוע הוראות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת התנאים לקיזוז ודרכי הוכחת ההפסדים.

לסעיף 16 לתיקון - תיקון סעיף 33 לפקודה

מוצע לקבוע כי נישום שאינו מנהל פנקסים כדין, לא יהיה זכאי להטבות מס הניתנות לתושבי ישובים מסוימים. הבסיס למתן הטבות מס צריך להיות תשלום מס כדין, המבוסס על ניהול ספרים כדין.

לסעיף 17 לתיקון - הוספת סעיף 48א לפקודה

מוצע להסמיך את נציב מס הכנסה לקבוע כללים לפיהם תתורגם הכנסתו החייבת של נישום או הפסדיו מחו"ל, ממט"ח לשקלים חדשים.
לסעיפים 18, 19 ו-20 לתיקון- ביטול סעיפים 64 ו- 64א לפקודה והוספת סעיף 64א1

מוצע ליצור מבנה התארגנות חדש של "חברה שקופה" בדומה ל- S Corporation בארה"ב, לפיו לצרכי מס, בניגוד לדין הכללי ולדיני החברות, תראה החברה כשותפות שהכנסותיה והוצאותיה מיוחסות לבעלי המניות בה.

חברה שקופה תהיה חברה פרטית, בעלת סוג אחד של מניות ובתנאי שלא ניתן לשנות את סיווגה כחברה פרטית ולא ניתן לשנות את סוג זכויות המניות, למעט שינוי בזכויות הצבעה.

מוצע לקבוע כי הכנסתה החייבת של החברה והפסדיה ייוחסו לבעלי המניות בה, לפי חלקם בזכויות לרווחים.

חלוקת דיבידנד לבעלי המניות לא תחויב במס.

ההכנסה החייבת וההפסדים יחושבו בכל שנה במישור החברה.

ההכנסה המיוחסת לבעל המניות לא תחשב להכנסה מיגיעה אישית, אלא אם בעל המניות היה בעל תפקיד בחברה.

בעת מכירת מניה בחברה שקופה יופחתו מהתמורה הרווחים הצבורים בחברה, ששולם בגינם מס ולא חולקו לבעל המניות ולא יחול סעיף 94ב לפקודה (רווחים ראויים לחלוקה) בגין אותם סכומים.

הפסדים שייוחסו לבעל המניות יפחיתו את המחיר המקורי המתואם.

החברה לא תהיה צד לשינוי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה, למעט לפי פרק שלישי לחלק זה הדן בהעברת נכסים תמורת מניות, אך מאידך פירוק החברה והעברת נכסיה לבעלי המניות בה לא יחשב לארוע מס בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר בתקנות.

את המס ניתן לגבות מהחברה לגבי חובותיהם של כלל בעלי המניות או מכל בעל מניות לגבי חלקו.

חברה משפחתית וחברת בית יהפכו אוטומטית לחברה שקופה החל ב1- בינואר 2004, אלא אם בקשו שלא להחשב כחברה שקופה (ואז יהפכו לחברה רגילה) או אם בקשו להחשב כחברה שקופה החל מ- 1.1.2003. חברה כאמור שהפכה לחברה שקופה לא תהיה חייבת לאחד את כל סוגי המניות בה.

שר האוצר רשאי לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.

לסעיף 21 לתיקון - תיקון סעיף 65 לפקודה

כדי למנוע פיצול הכנסה על מנת לזכות בניכוי המיוחד הניתן לבעלי הכנסות נמוכות לגבי הכנסתם מריבית, מוצע לקבוע כי לענין זה יראו את הכנסת היחיד, את הכנסת בן זוגו המתגורר עימו ואת הכנסת ילדו שטרם מלאו לו 18 בשנת המס כאילו היתה זו הכנסת בן הזוג הרשום.
לסעיף 22 לתיקון - תיקון סעיף 67א' לפקודה

סעיף 67א' לפקודה מאפשר לשר האוצר לקבוע כללים בדבר ניכויים וזיכויים לתושב ישראל שיש לו הכנסה שלפי סעיף 5(1) או (3) רואים אותה כאילו הופקה בישראל. מוצע להרחיב סמכות זו של שר האוצר לגבי כל הכנסה מיגיעה אישית שנצמחה או הופקה מחוץ לישראל ולאחר המעבר למיסוי על בסיס אישי תחוייב במס בארץ.

לסעיף 23 לתיקון -ביטול סעיף 68 לפקודה

סעיף 68 לפקודה קובע:

"תושבים זמניים 68. לא ישולם מס על הכנסה שמקורה בחוץ לארץ ונתקבלה בישראל על ידי אדם הנמצא בישראל למטרה ארעית בלבד ולא בכוונה לכונן בה את מושבו, ולא ישב למעשה בישראל בשנת המס, בין ברציפות ובין לסרוגין, יותר מששה חודשים בסך הכל".

לסעיף היתה משמעות כשהכנסה בישראל היתה חייבת במס, בין השאר, על סמך קבלתה בישראל. עם שינוי סעיף 2 לפקודה והקביעה כי הכנסה תהיה חייבת בידי תושב ישראל בין אם הופקה בחו"ל ובין אם הופקה בישראל, ובידי תושב חוץ אם הופקה בישראל, אין עוד משמעות להוראת סעיף 68 לפקודה ומוצע לבטלו.

לסעיף 24 לתיקון - הוספת סעיפים 68א ו-68ב לפקודה

כדי להקל על אכיפת תשלום המס לגבי הכנסות מחוץ לישראל, מוצע לקבוע הוראה לפיה תושב חוץ לא יהיה זכאי להטבת מס כלשהי בשל היותו תושב חוץ אם לתושבי ישראל יש החזקה באמצעי השליטה באותו תושב חוץ בשיעור של 25% או יותר.

בסעיף 68ב לפקודה מוצע לחייב תושב חוץ החייב במינוי נציג לפי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף (תושב חוץ שעיקר עסקיו או פעילותו מחוץ לישראל, אך יש לו עסקים או פעילות גם בישראל), למנות נציג תושב ישראל גם לענין הפקודה, וכן לקבוע כי אם לא מינה נציג כאמור יחשב הנציג שמונה לענין מע"מ כנציג לענין הפקודה. הנציג יהיה מיופה כח לדווח לפקיד השומה על הכנסות תושב החוץ ולשלם את המס המגיע ממנו.

שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות לענין דו"חות שהנציג יהיה חייב בהגשתם.

לסעיף 25 לתיקון - הוספת פרק רביעי 1 לפקודה - הוספת סעיף 75א לפקודה

מוצע לקבוע כי תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברה תושבת חוץ, שמרבית הכנסותיה או רווחיה בשנת המס הן הכנסות פסיביות, יחוייב במס על חלקו היחסי מההכנסות הפסיביות של החברה, כאילו חולקו לו כדיבידנד (כללי CFC).

המעבר למיסוי על בסיס אישי נועד למסות את תושבי ישראל על הכנסותיהם בחו"ל, אך תושבי ישראל יכולים להימנע מתשלום המס באמצעות החזקת הפיקדון הבנקאי או נכס המקרקעין בחו"ל ע"י חברה תושבת חוץ בשליטתם. מוצע לכן לקבוע כללים לפיהם הכנסה פסיבית של חברה זרה תיוחס לבעלי המניות תושבי ישראל כאילו קיבלו דיבידנד.

הוראות אלה מוסיפות על הדין הנוהג לגבי תאגיד הנשלט ומנוהל בישראל ואשר נחשב לתושב ישראל.

הוראות הסעיף יחולו רק לגבי חברה זרה נשלטת אשר שיעור המס החל על כלל רווחיה במדינת מושבה נמוך מ-20% ולמעלה מ-50% מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי תושבי ישראל. יראו בעל שליטה בחברה זרה נשלטת שהוא תושב ישראל כאילו קיבל בתום שנת המס דיבידנד, בגובה חלקו היחסי ברווחים שלא חולקו ובעת קבלת דיבידנד בפועל יופחת סכום זה כשהוא מתואם מתשלום הדיבידנד.

בעל שליטה המוכר את אמצעי השליטה בחברה יקבל בעת המכירה זיכוי בגובה המס ששילם בשנות מס קודמות לפי סעיף זה כשהוא מתואם.

הנציב רשאי לקבוע כללים לענין דיוח של בעל שליטה ושר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הסעיף.

סעיף 26 לתיקון - הוספת 85א לפקודה

מוצע לקבוע הוראות לענין מחירי העברה בין צדדים קשורים בעסקה בינלאומית. כללים אלה מקובלים בעולם והם נדרשים בשל האפשרות להסיט רווחים בין צדדים קשורים בעסקה כאמור ממדינה בה שיעורי המס גבוהים למדינה בה שיעורי המס נמוכים יותר.

ביסוד כללים אלה עומד העיקרון לפיו בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף, כשהתקיימו יחסים מיוחדים בין צדדים לעסקה בינלאומית שבשלהם נקבע מחיר שונה מזה שהיה נקבע אלמלא היחסים המיוחדים, רשאי פקיד השומה לקבוע כי יראו את העסקה כאילו נעשתה לפי תנאי השוק.

שר האוצר רשאי לקבוע כללים לענין זה, לרבות הוראות לענין דוחות שיוגשו לפקיד השומה.

סעיף 27 לתיקון - תיקון סעיף 88 לפקודה

מוצע להתאים את ההגדרות בסעיף 88 לפקודה לשינויים המוצעים בתזכיר חוק זה לענין שיעורי מס רווח הון.

כמו כן כדי לבטל את שיעורי המס המועדפים (10%) במכירת מוניטין ובמכירת זכות חזקה במקרקעין שלא שולם בעדה, מוצע לבטל בהגדרת "סכום אינפלציוני" את פסקאות (2) ו-(3).

סעיף 28 לתיקון - תיקון סעיף 89 לפקודה

מוצע לקבוע מפורשות כי מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל כשמדובר במכירת מניה או זכות למניה בחברה תושבת ישראל, או בחברה תושבת חוץ שהינה בעלת זכות לנכס הנמצא בישראל. כמו כן מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע כי מכירות של נכס לתקופה מסוימת יראו כהכנסה פירותית ולא כרווח הון.
סעיף 29 לתיקון - תיקון סעיף 91 לפקודה

סעיף זה קובע את הפחתת שיעור המס על רווח הון, שהיה עד כה שיעור המס השולי של היחיד או 36% כשרווח ההון הוא בידי חברה, ל-25%.

השיעור החדש יחול לגבי רווח הון שנצבר החל מהמועד הקובע. חישוב רווח ההון לפני המועד הקובע ולאחריו יעשה בהתאם ליחס שבין תקופות אלה.

סעיף 30 לתיקון - תיקון סעיף 92 לפקודה

כיון שמוצע לקבוע כי שיעורי מס רווח הון במכירת ניירות ערך זרים יהיו זהים לשיעורי מס רווח הון במכירת ניירות ערך אחרים, יש למחוק את ההוראה לפיה הפסד מניירות ערך זרים יקוזז רק כנגד רווח הון מניירות ערך זרים.

כמו כן מוצע להתאים את הוראות קיזוז הפסדי הון על פי סעיף 92 לפקודה לשינויים בשיעורי מס רווח הון שיחולו לאחר המועד הקובע וכן לקבוע כי הפסד הון מחו"ל יקוזז תחילה כנגד רווח הון מחו"ל ורק אחר כך כנגד רווח הון מישראל.

מוצע לבטל את המגבלה לפיה קיזוז הפסד הון יעשה עד שבע שנים מיום שנוצר ההפסד שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה.

סעיף 31 לתיקון - תיקון סעיף 93 לפקודה

מוצע להתאים את הוראות הזיכוי לפי סעיף 93(ב) לפקודה לגבי חבר בני אדם שנתפרק ולקבוע כי הזיכוי על פיו יחולק בין רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע ויתרת רווח ההון הריאלי, בדרך לינארית, לפי היחס שבין התקופות שעד המועד הקובע ולאחריו.

סעיף 32 לתיקון - תיקון סעיף 94ב' לפקודה

מוצע לקבוע כי שיעורי המס על חלק הרווחים הראויים לחלוקה בגין מכירת מניה יהיה בגובה שיעור המס שהיה חל על המוכר אילו סכום זה היה מתקבל כדיבידנד מכח המניה, עובר ליום המכירה.

במכירת מניה אשר נרכשה לפני הקובע יחולק הרווח הראוי לחלוקה על פני תקופת צמיחת רווח ההון, באופן לינארי כך שהיחס בין חלק רווח ההון הנצבר לפני היום הקובע שיחויב במס בשיעור של 10% וחלק רווח ההון הנצבר בתקופה שמהיום הקובע ועד ליום המכירה, שיחויב בהתאם לשיעור המס החדש, יהיה כיחס שבין התקופות הנזכרות.

סעיף 33 לתיקון - הוספת סעיפים 94ג ו-94ד לפקודה

בסעיף 94ג לפקודה מוצע לקבוע כי במכירת ניירות ערך לא יותר בקיזוז הפסד הון עד גובה סכום הדיבידנד שחולק למוכר במשך 24 החודשים שקדמו למכירה ע"י החברה שמניותיה נמכרו, זאת כדי למנוע יצירת הפסדים מלאכותיים בניירות הערך.

בסעיף 94ד לפקודה מוצע לחלק בצורה לינארית את סכום הפדיון ממניה באגודה שיתופית שלאחר המועד הקובע יבוטל הפטור לגביו, בהתאם ליחס התקופות שלפני המועד הקובע ולאחריו.

סעיף 34 לתיקון - תיקון סעיף 97 לפקודה

לפסקה (1) מוצע לקבוע כי הפטור לפי סעיף זה לגבי מכירת אגרת חוב יחול רק לגבי אגרת חוב שהונפקה לפני יום 8 במאי 2000. (יום פרסום המלצות ועדת בן-בסט לרפורמה במס).

מוצע לאפשר למי שהפך לתושב ישראל או לתושב חוזר, להנות במשך חמש שנים מהיום שבו הפך לתושב ישראל או לתושב חוזר, לפי הענין, להנות מפטור ממס לגבי מכירת נכסים שרכש בחו"ל לפני היות תושבי ישראל. תושב ישראל או תושב חוזר לפי הענין.

כמו כן מוצע לבטל את הפטור ממס ריווח הון לגבי פדיון מניה באגודה שיתופית.
סעיף 35 לתיקון - הוספת סעיף 100א לפקודה

מכירת נכס הון היא אירוע מס המתרחש במועד המימוש, בעוד ההתעשרות מתרחשת לאורך זמן, במשך תקופת אחזקת הנכס. מאחר שתושב ישראל חייב במס רווח הון על בסיס אישי, שינוי מקום התושבות עשוי להקנות למוכר פטור ממס רווח הון גם לגבי עליית הערך שהתרחשה בתקופה שבה החזיק המוכר את הנכס כשהוא תושב ישראל.

מוצע לקבוע כי תושב ישראל ששינה את מקום תושבותו, יראו אותו כאילו מכר את נכסי ההון שלו בעת שינוי התושבות, אך גביית המס תידחה לפי בחירת הנישום, עד מועד המימוש בפועל.

סעיף 36 לתיקון - תיקון סעיף 101 לפקודה

סעיף 101 לפקודה קובע כי בעת רישום מניות למסחר בבורסה יחושב המס החל על הרווח שנצבר קודם לרישום אל הנישום רשאי לבקש כי תשלום המס יידחה עד למכירת המניות לראשונה בבורסה, ואז תינתן לו אפשרות לבחור בין תשלום המס הנדחה ופטור על הרווח שנצבר לאחר מועד הרישום, או תשלום מס על כל הרווח עד ליום המכירה לראשונה כאמור.

מוצע להתאים את הוראת הסעיף להסדר המיסוי החדש.

סעיף 37 לתיקון - תיקון סעיף 102 לפקודה

מוצע להחליף את ההסדר הקבוע היום בסעיף 102 לפקודה לגבי מיסוי מניות או זכויות למניות שחברה מעבידה מעניקה לעובדיה (להלן-הקצאת מניות לעובד).

מוצע לקבוע כי הקצאת מניות לעובד באמצעות נאמן לא תחויב במס בעת ההקצאה אלא בעת מימוש המניה או בעת קבלתה מהנאמן, לפי המוקדם.

לחברה תנתן האפשרות לבחור בין מסלול מיסוי הוני למסלול מיסוי פירותי ובחירה כאמור תחול על כל הקצאת מניות לעובדים בתקופה של שנתיים מיום אישור התוכנית הראשונה.

במסגרת המסלול הפירותי רווח ממכירת ניירות הערך יחשב הכנסת עבודה בידי העובד המקבל ולחברה תותר הוצאה לפי סעיף 17 לפקודה בגובה הסכום שנקבע לעובד כהכנסה, בשנת המס בה נוכה המס במקור מהכנסה זו והועבר לפקיד השומה.

במסגרת המסלול ההוני ריווח הון ממכירת המניות יחוייב במס בידי העובד בשיעור של 25% ולחברה לא תותר הוצאה בגין הענקת המניה.

סעיף 38 לתיקון - תיקון סעיף 103ו' לפקודה

מוצע להוסיף הוראה בסעיף 103ו' לפקודה לפיה במכירת מניות חדשות שהתקבלו תמורה מניות ישנות אשר נרכשו לפני המועד הקובע, יראו לענין חישוב ריווח ההון הריאלי עד המועד הקובע את יום הרכישה של המניה הישנה כמועד הרכישה של המניה החדשה וזאת כדי שיחולו לגבי מכירת המניה החדשה השיעורים שהיו חלים לגבי מכירת המניה הישנה.

סעיפים 39 ו-40 לתיקון - תיקון סעיפים 104ב' ו-104ג' לפקודה

כדי לעודד העברת פעילות עסקית מחו"ל לישראל, מוצע לקבוע כי הפטור הקיים בסעיף 104ב לפקודה יחול גם לגבי העברת נכסים מחבר בני אדם תושב חוץ לחברה תושבת ישראל, שבעלי הזכויות בה זהים לבעלי הזכויות בחבר בני האדם תושב החוץ ("גיור חברות") וכן לאפשר לשר האוצר לקבוע הוראות לענין החלת סעיף 104ג לפקודה, שענינו דחית מס במקרה של העברת מניות לחברת אם, גם לגבי חברות זרות.
סעיף 41 לתיקון - תיקון סעיף 104ו' לפקודה

סעיף 104ו לפקודה דן במכירת מניות תמורת נכס בהליכי מיזוג. הסעיף קובע כי במכירת מניות שנתקבלו תמורת נכס, יראו כמועד הרכישה של המניות את מועד ההעברה של הנכס. מוצע לקבוע כי לגבי מניות שהתקבלו תמורת נכס שנרכש לפני המועד הקובע, יראו את מועד רכישת הנכס שהועבר כמועד הרכישה של המניה.
סעיף 42 לתיקון - תיקון סעיף 104ח' לפקודה

בתיקון מס' 50 לחוק מיסוי מקרקעין, נקבע כי יחולו הוראות מסוימות בחלק ה' לפקודה גם לענין שינוי מבנה באיגודי מקרקעין. לפיכך מוצא לקבוע כי יחולו גם ההוראות לענין החלפות מניות באיגודים כאמור.
סעיפים 43 ו-44 לתיקון - הוספת פרק ה'3 - הוספת סעיפים 105יא עד 105כ'

מוצע לקבוע כי שיעור המס שיחול על ריווח הון ריאלי בידי יחיד במכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה לא יעלה על 15%, אם ניירות הערך אינם רשומים בספרי העסק ואין חובה לרשמם בספרי העסק ואם היחיד לא תבע בשנת המס ניכוי הוצאות ריבית בגין רכישתם.

על רווח הון במכירת איגרת חוב או מילווה קצר מועד שהריבית או דמי הנכיון עליהם אינם נושאים הפרשי הצמדה, שיעור המס לא יעלה על 10%.

לצורך חישוב ריווח ההון הריאלי יקבע מחיר הרכישה של נייר הערך כממוצע שוויו בשלושת ימי המסחר בבורסה שקדמו ליום הקובע, כשהוא מותאם ליום המכירה אולם אם הוכיח המוכר כי מחיר הרכישה המקורי היה גבוה מממוצע ימי המסחר שקדמו ליום הקובע, יראו את המחיר המקורי כמחיר המקורי המתואם.

הוראת סעיפים קטנים (ד) עד (ז) בסעיף 91, הדנים בתשלום מקדמות על חשבון ריווח הון, בפריסת השבח לפי בקשת הנישום ובקביעת שיעורי מס נמוכים לגבי נכסים שנרכשו בשנים שבין 1948 עד 1961, לא יחולו לגבי רווח הון במכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה.

במכירת ניירות ערך זרים שמועד רכישתם עד תום שנת המס 2005 יחול מס רווח הון בשיעור של 35%.


סעיף 45 לתיקון - ביטול סעיף 111 לפקודה

סעיף 111 לפקודה קובע:

"עסקים עם תושב 111. מקום שתושב חוץ עוסק עם תושב ופקיד השומה רואה, כי מחמת הקשר ההדוק שבין השנים והשליטה הממשית שבידי תושב החוץ על התושב אפשר שמהלך העסקים ביניהם יהא מסודר, והוא מסודר, באופן שהעסקים הנעשים על ידי התושב, בעקבות קשריו עם תושב החוץ, אינם מביאים לו כל ריווח, או פחות מן הריווח הרגיל שיש לצפות לו מאותם עסקים - יהא תושב חוץ בר שומה ובר חיוב על שמו של התושב כאילו היה התושב מורשהו."

לאור הוספת סעיף 85א הדן במחירי העברה אין עוד צורך בסעיף זה ומוצע לבטלו.
סעיף 46 לתיקון - תיקון סעיף 120א לפקודה

סעיף 125ד, כפי שמוצע להוסיפו בתיקון זה, קובע ניכוי מיוחד להכנסה מריבית בסך 5,000 ש"ח ליחיד שהכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס לא עלתה על התקרה המוטבת (נקבעה ל-48,000 ש"ח) וכן למי שבשנת המס מלאו לו או לבן זוגו 65 שנים ובמועד הקובע מלאו להם 55 שנים.

מוצע לקבוע כי גם סכום הניכוי וגם סכום התקרה המוטבת יתואמו לפי סעיף 120א לפקודה.
סעיפים 47 ו-48 לתיקון - תיקון סעיף 121 לפקודה+הוספת הוראת שעה לסעיף 121 לפקודה

סעיף 121 לפקודה קובע את שיעורי מס ההכנסה על הכנסתו החייבת של יחיד. מוצע להפחית את שיעורי המס בהדרגה החל משנת המס 2003 ועד לשנת המס 2008.
סעיף 49 לתיקון - תיקון סעיף 122 לפקודה

סעיף 122 לפקודה קובע מס בשיעור של 10% לגבי הכנסה מהשכרת דירה למגורים. מוצע לקבוע כי הנחה זו תחול רק כאשר הדירה אכן משמשת למגורים וללא מגבלת התקרה הקיימת היום להטבה (לגבי הכנסה של עד כ-7,000 ש"ח לחודש). אין טעם לקביעת תקרה להטבה זו שכן זוהי תקרת ההטבה למתן פטור מלא מהשכרת דירת מגורים. לפי חוק מס הכנסה (פטור ממס להכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה), התש"ן-1990.
סעיף 50 לתיקון - הוספת סעיף 122א לפקודה

מוצע לקבוע כי יחיד שיש לו הכנסה מדמי שכירות מהשכרת בנין או קרקע בחו"ל, יהא רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, אם אינה הכנסה מעסק בידיו, ובלבד שלא יוכל לנכות את הוצאות ייצור ההכנסה מדמי השכירות, למעט פחת.
סעיפים 51 ו-52 לתיקון - ביטול סעיפים 124 ו-125 לפקודה

סעיף 124 לפקודה קובע שיעור מס מופחת של עד ל-35% להכנסה מדמי מפתח. שיעור זה גבוה מהשיעור שמוצע לקבוע כמס רווח הון ולכן מוצע לבטל את הסעיף.

סעיף 125 לפקודה קובע שיעור מס מופחת של עד 40% במכירת פטנט. גם שיעור זה גבוה מהשיעור שמוצע לקבוע במכירת רווח הון ולכן מוצע לבטל את הסעיף.
סעיף 53 לתיקון - תיקון סעיף 125ב' לפקודה

מוצע להפחית את שיעור המס על דיבידנד המשתלם על ניירות ערך זרים מ-35% ל-25%, הפחתה זו תהיה בשנת המס 2006 ואילך. בסעיף 125ב(ד) מוצע להחליף את ההתיחסות ל"חברה משפחתית" ל"חברה שקופה".

סעיף 54 לתיקון -הוספת סעיפים 125ג ו- 125ד לפקודה

מוצע לקבוע כי הכנסות מריבית מההשקעות המפורטות בסעיף שקיבל יחיד, יחוייבו במס מופחת בשיעור של 15% ובלבד שההכנסה אינה הכנסה ממשלח יד, אינה רשומה בספרי העסק או משלח היד של הנישום ואינה חייבת ברישום כאמור.

מוצע להעניק לבעלי הכנסות נמוכות - לתא משפחתי שהכנסתו בשנת המס לא עלתה על 48,000 ש"ח ניכוי מיוחד בסך 5,000 ש"ח לשנה כנגד הכנסה מריבית על פקדונות בנקאיים ובתוכנית חסכון.

תא משפחתי בו אחד מבני הזוג עבר בשנת המס את גיל 65 וביום הקובע עבר את גיל 55, יהא זכאי אף הוא לניכוי המיוחד בסך 5,000 ש"ח לשנה כנגד הכנסה מריבית על פקדונות בנקאיים ובתכניות חסכון.

סעיף 55 לתיקון -תיקון סעיף 126 לפקודה

חברה תושבת ישראל המקבלת דיבידנד שמקורו בהכנסות מחוץ לישראל, תשלם מס בשיעור של 25%. הוא הדין לגבי דיבידנד שמקבלת חברה מתוך דיבידנד כאמור. חברה תושבת ישראל המקבלת דיבידנד כאמור תהיה זכאית לזיכוי מהמס בסכום שהוטל בישראל על אותה הכנסה שממנה מחולק הדיבידנד. סכום הזיכוי לא יעלה על המס החל על הדיבידנד בידי החברה המקבלת. יובהר, כי חברה תושבת ישראל המקבלת דיבידנד מחברה תושבת חוץ, תקבל זיכוי בסכום המס שנוכה במקור במדינה הזרה וההכנסה מהדיבידנד בישראל תחושב בסכום הדיבידנד נטו בתוספת המס שנוכה במקור בחו"ל. כיום ניתן פטור ממס לדיבידנד המתקבל בידי חברה תושבת ישראל, שמקורו בחבר תושבת ישראל, מתוך הנחה שעל הרווח ממנו חולק הדיבידנד שולם בישראל מס חברות ולפיכך, אין מקום להטלת כפל מס. נוסח החוק כיום גורם לכך, שהפטור יינתן באופן מלא או חלקי גם כאשר לא שולם מס חברות בישראל. מוצע לתקן את ניסוח החוק כדי לממש את מטרתו.

סעיף 56 לתיקון - תיקון סעיף 129ב לפקודה

מוצע לקבוע כי שיעור המס הקיים היום על רווח הון ממכירת ניירות ערך זרים בידי קופת גמל יחול לגבי ניירות ערך שירכשו לפני יום 1 בינואר 2006. לגבי מכירת ניירות ערך שירכשו לאחר מועד זה, יחול שיעור המס החל על גופת גמל המוכרת ניירות ערך בבורסה בישראל.

לאור ביטול סעיף 16ה' לפקודה, מוצע להסמיך את שר האוצר להגדיר ניירות ערך זרים.

סעיף 56 לתיקון - תיקון סעיף 174 לפקודה

מוצע להתאים את נוסח הסעיף לשינוי שחל לענין ביטול החברה המשפחתית ויצירת החברה השקופה.
סעיף 58 לתיקון - תיקון סעיף 196 לפקודה

מכדי למנוע שימוש לרעה באמנות למניעת כפל מס, מוצע להוסיף לסעיף 196 לפקודה הוראה שענינה מניעת שימוש לרעה כאמור ולקבוע כי אם ראה הנציב או מי שהוסמך לכך על ידיו כי נעשה ניצול לרעה של הוראות אמנה למניעת כפל מס, על מנת להפחית בצורה משמעותית את החיוב במס בישראל או את תשלום המס בישראל, רשאי הוא להורות כי לא תחול ההקלה לפי האמנה, כולה או חלקה.
סעיף 59 לתיקון - תיקון סעיף 199 לפקודה

בסעיף 199 לפקודה מוגדרים "מיסי חוץ" כלהלן:

"מיסי חוץ" - מסים המשתלמים במדינה גומלת ולפי ההסכם ניתן לזכות בהם חשבון מיסי ישראל שעל אותה הכנסה".

הרחבת יריעת המס בישראל כך שתכלול גם הכנסות של תושבי ישראל המופקות מחוץ לישראל מחייבת שינוי הגדרת "מיסי חוץ".

סעיפים 59 ו-60 לתיקון - תיקון סעיפים 200 ו-201 לפקודה

הרחבת יריעת המס הישראלי כאמור לעיל מחייבת מתן זיכוי בשל מס זר ששולם בגין אותן הכנסות.

השיטה המקובלת להתחשבות במס הזר היא זיכוי מהמס בישראל בשל המס ששולם במדינה הזרה. מוצע לקבוע שהזיכוי בשל מסי החוץ ינתן לתושב ישראל בהתאם לשיטת ה"סלים" כך שלענין הזיכוי, יחושבו ויסוכמו בנפרד הכנסות ממקורות נפרדים (עסק, ריבית, שכ"ד וכו'), שהפיק הנישום מחוץ לישראל. המס ששולם בחו"ל בשל הכנסה מסוג מסוים יקוזז כנגד המס לגבי אותה הכנסה שהנישום חייב לגביה במס בארץ, אלא אם כן פטורה הכנסה זו ממס בישראל.

סעיף 61 לתיקון - החלפת סעיף 203 לפקודה

סעיף 203 לפקודה קובע:

"סכום הזיכוי למס חברות 203. סכום הזיכוי למס חברות שעל הכנסה פלונית לא יעלה על סכום מס החברות שאותה חברה חייבת בו על אותה הכנסה".

מוצע לקבוע כי סכום הזיכוי בשל מס חברות לו זכאי חבר בני אדם בצירוף הזיכוי הנוסף בשל הכנסה מדיבידנד (אם חולק) בהתאם להוראות הסכם למניעת כפל מס, לא יעלה על סכום מס החברות אשר בו חייב אותו חבר בני אדם בשל אותן הכנסות שמקורן מחוץ לישראל.

סעיף 62 לתיקון - תיקון סעיף 204 לפקודה

בכל שנת מס הזיכוי בשל המס הזר לא יעלה על סכום המס שבו חייב הנישום על פי הוראות הפקודה בשל ההכנסות שהופקו מחוץ לישראל. חישוב סכום המס שבו חייב הנישום יעשה באופן נפרד לגבי ההכנסות מהמקורות השונים. סכום הזיכוי בשל מס זר ששולם בשל סוג הכנסה מסוים שהופק מחוץ לישראל יהא בגובה מיסי החוץ ששולמו בשל אותה הכנסה אם אחוז המס שנגבה מחוץ לישראל על אותן הכנסות נמוך מאחוז המס הממוצע כהגדרתו בסעיף 204 לפקודה. אם אחוז המס שנגבה מחוץ לישראל על הכנסה מסוג מסויים גבוה מאחוז המס הממוצע - הזיכוי יהא בגובה הסכום המתקבל מהכפלת אחוז המס הממוצע בסכום הכנסות החוץ מאותו סוג.
סעיף 64 לתיקון - ביטול סעיף 205 לפקודה

סעיף 205 לפקודה קובע:

"סיג לזיכוי ממס הכנסה 205. סך כל הזיכוי למס הכנסה שניתן לאדם לשנת מס פלונית לפי כל ההסכמים לא יעלה על סך כל מס ההכנסה שאותו אדם חייב בו לאותה שנה, להוציא מס המשתלם על ידיו לפי הוראות הסעיפים 108 - 115 ו-170 - 173, הכל לפי התחולה; אין הוראת סעיף זה גורעת מהוראות סעיף 204".

קביעת תקרת הזיכוי ממסי חוץ בסעיפים 203 ו-204 המתוקנים מיתרת את הוראות סעיף 205 לפקודה, ועל כן מוצע לבטלו.
סעיף 66 לתיקון - הוספת סעיף 205א

אם נותרה לנישום יתרת מס ששילם בחו"ל בגין הכנסה שהופקה מחוץ לישראל, ממקור מסוים, אשר לא הותרה כזיכוי לפי הוראות סעיפים 203 ו-204 לפקודה, יהיה רשאי להפחיתה כנגד המס ששילם בישראל בשל הכנסות מאותו סוג שהופקו מחוץ לישראל בשלוש השנים הקודמות (מהאחרונה לראשונה) כאשר המס מתואם לפי שיעור עלית המדד, ובחמש השנים הבאות (מהראשונה לאחרונה) אם נותרה יתרת מס לאחר הקיזוז אחורה כאמור, כאשר היתרה מתואמת לפי שיעור עלית המדד, והכל בהתאם לשיטת "הסלים" ובכפוף לתקרת הזיכוי כאמור בסעיפים 203 ו-204 לפקודה.

סעיף 66 לתיקון - תיקון סעיף 206 לפקודה

מוצע להתאים את האמור בסעיף 206 לפקודה להסדר החדש שנקבע לענין זיכוי ממסי חוץ.

סעיפים 67 ו-86 לתיקון - הוספת סעיפים 207א 207ב ו-207ג ותיקון סעיף 208 לפקודה

כדי לעודד הבאת דיבידנד לישראל מוצע לקבוע כי אם חבר בני אדם תושב ישראל קיבל דיבידנד מחבר בני אדם הנחשב כתושב ישראל רק כיוון שהשליטה והניהול על עסקיו בישראל (להלן-החבר הנשלט), ונוכה מס במקור מהדיבידנד במדינת החוץ, יהיה החבר הנשלט זכאי לזיכוי בסכום המס שנוכה כאמור כנגד מס החברות החל עליו בישראל. יחיד המקבל דיבידנד מחבר נשלט יהיה זכאי לזיכוי בסכום המס שנוכה במקור מהדיבידנד. מוצע לקבוע כי מס חוץ יהיה בר זיכוי כנגד מס ישראלי רק אם שולם במדינה החוץ לא יאוחר מ-24 חודשים מתום אותה שנת מס, למעט מס שהיה עליו להיות משולם ע"י חברת CFC.
מס ששולם לאחר השנה האמורה יהיה בר זיכוי בשנה בה שולם.

זיכוי ממסי ישראל היא זכות הניתנת לנישום לפי בחירתו. אם ביקש הנישום כי לא יינתן זיכוי להכנסתו באותה שנה לא יוכל להפחיתו בשנה שלאחר מכן, לפי ההסדר הקבוע בסעיף 205א לפקודה - הפחתת עודף הזיכוי שלוש שנים אחורה או חמש שנים קדימה.

סעיפים 69 ו-70 לתיקון - תיקון סעיפים 209 ו210- לפקודה

סעיפים 209 ו-210 לפקודה קובעים:

"הזמן להגשת תביעה לזיכוי 209. תביעה לזיכוי תוגש לא יאוחר משנתיים לאחר תום שנת המס; במקרה של חילוקי דיעות בדבר סכום הזיכוי, נתונה לתובע זכות השגה וערעור כדרך שהיא נתונה לגבי שומה.
טעות בחישוב הזיכוי 210. נמצא שסכום הזיכוי נקבע ביתר או בחסר, בעקבות שינוי שחל בסכום המס המשתלם בישראל או בחוץ לארץ - כל הוראה שבכל חיקוק, המגבילה את הזמן לעריכת שומה או לתביעת ההקלה, לא תחול על שומה או על תביעה הנובעת מהשינוי, אם נערכה לא יאוחר מתום שנתיים לאחר הרשומות והשינויים ושאר החלטות, בישראל או בחוץ לארץ, שיש להן חשיבות לגבי השאלה אם יש זיכוי ומהו".

לאור ההסדרים החדשים הקבועים לגבי זיכוי מיסי חוץ, אין עוד מקום להוראות סעיפים אלה ומוצע לבטלם.

סעיף 71 לתיקון - תיקון סעיף 211

מוצע להתאים את הוראות הסעיף להסדר החדש לגבי זיכוי מיסוי חוץ.

סעיפים 72 עד 78 לתיקון - תיקונים עקיפים

מוצעים תיקונים עקיפים במספר חוקים שמטרתם להתאים לשינויים שנעשו בפקודת מס הכנסה.

סעיפים 79 ו-80 לתיקון - תחילה והוראות מעבר

בסעיפים אלה מוצע לקבוע הוראות תחילה והוראות מעבר לחקיקה המוצעת.




הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס ), התשס"ב - 2002

סימן א: תיקונים בפקודה
תיקון סעיף 1 1. בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 1) (להלן - הפקודה), בסעיף 1 -
(1) בהגדרה "הפרשי הצמדה", המלים "או למדד אחר" יימחקו ובסופה יבוא:
"ואולם לעניין סעיף 2(4) יראו כהפרשי הצמדה גם את הצמדת החוב או התביעה לכל מדד אחר;";
(2) במקום ההגדרה "תושב ישראל" או "תושב" יבוא:

""תושב ישראל או תושב" -
(א) לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה:
(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין היתר:
(א) מקום ביתו הקבוע;
(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג) מקום עיסוקיו הרגילים ומקום העסקתו הקבוע;
(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה) מקום פעילותו בארגונים, איגודים ומוסדות שונים;
(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -
  (א)אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
(ב)אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;
(3) החזקות שבפסקאות (2)(א) ו- (ב) ניתנות לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;
(4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים לפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2) כתושב ישראל ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:
(א)הוא עובד מדינת ישראל;
(ב) הוא עובד רשות מקומית בישראל;
(ג) הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;
(ד)הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
(ה) הוא עובד חברה ממשלתית;
(ו)הוא עובד רשות ממלכתית או גוף סטטוטורי.
וכן רשאי הוא לקבוע כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע.
(ב) לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא התאגד בישראל;
(2) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל;
(3) בסופו יבוא: ""תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - 1981(2)."
תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לפקודה -
ברישה במקום "של אדם שנצמחה שהופקה או שנתקבלה בישראל ממקורות אלה" יבוא: "של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:".
תיקון סעיף 3 3. בסעיף 3לפקודה -
(1) בסעיף קטן (ה2), בסופו יבוא:
"ואולם סכומי ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן ההשתלמות במועדים הקבועים בסעיף 9(16ב), יראום כהכנסה מריבית כאמור בסעיף 2(4);
(2) אחרי סעיף קטן (ה3) יבוא:
  "רווחים
מקופת
גמל 		  (ה4) (1) ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, שהיה זכאי לקבלם לפי הוראות הכללים, וכן ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן השתלמות, במועדים הקבועים בסעיף 9(16א) יראו אותם כהכנסה.
(2) לעניין סעיף זה -"הכללים" - הכללים שנקבעו לפי סעיף 47;"קופת גמל" - כהגדרתה בסעיף 47;"קרן השתלמות" - כהגדרתה בסעיף 3(ה)".
תיקון סעיף3א 4. בסעיף 3א לפקודה -
(1) בסעיף קטן (א), ההגדרה "הכנסה שהופקה באזור" - תימחק;
(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב) הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור - יראוה כהכנסה שהופקה או שנצמחה בישראל.
(ב1) הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור - יראוה כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל.";
(3) בסעיף קטן (ג) -
(א) האמור בו יסומן "(1)" ובמקום הסיפה המתחילה ב"לרווחי החבר, כהכנסתו המופקת בישראל" יבוא "לרווחי החבר כהכנסתו.";
(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) לענין האמור בפסקה (1) -
הופקה הכנסתו של החבר בישראל או באזור - יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו הופקה בישראל; הופקה הכנסתו של החבר מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה מחוץ לישראל;
(3) דיבידנד שקיבל אזרח ישראלי מתוך רווחים ששילם עליהם מס לפי סעיף קטן זה - פטור ממס.";
(4) סעיף קטן (ד) - בטל;
(5) בסעיף קטן (ה), אחרי "בסעיף קטן (ב)" יבוא "או בסעיף קטן (ב1)".
(6) בסעיף קטן (ו), אחרי "הוראות פקודה זו" יבוא: "כאילו היה תושב ישראל,";
הוספת סעיף 4א 5. אחרי סעיף 4 לפקודה יבוא:
"מקום
הפקת
ההכנסה		 4א. (א) המקום בו הופקה או נצמחה הכנסה מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהא -
(1) לגבי הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;
(2) לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעת העסקה או העסק, לפי הענין;
(3) לגבי הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;
(4) לגבי הכנסת עבודה - מקום ביצוע העבודה;
(5) לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם;
(6) לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס;
(7) לגבי השתכרות או ריווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של המשלם;
(8) לגבי קיצבה המשולמת בעד עבודה - מקום ביצוע העבודה שבשלה משתלמת הקיצבה;
(9) לגבי קיצבה אחרת, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם;
(10) לגבי הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה.
(11) לגבי דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד;
(ב) (1) על אף האמור בפסקאות (4) ו- (8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה לפי הפסקאות האמורות בישראל, אם המעביד הוא אחד הגופים המפורטים בסעיף (א)(4) להגדרת "תושב" בסעיף 1, ובתנאי שיחסי העבודה עם מעביד כאמור החלו כאשר העובד היה תושב ישראל.
(2) על אף האמור בפסקאות (5), (7) ו-(9) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה לפי אלה:
  (א) בישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל;
(ב) מחוץ לישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב ישראל בחו"ל".
(ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -
(1) לגבי הכנסה שהופקה ביותר ממקום אחד ולא נקבעה לגביה הוראה אחרת - כללים לייחוס הפקת ההכנסה למקומות שונים;
(2) את מקום הפקת ההכנסה במקרים מסוימים לגביהם לא נקבעו הוראות אחרות.".
תיקון סעיף 5 6. בסעיף 5 לפקודה -
(1) בכותרת השוליים במקום האמור בה יבוא: "הוראות מיוחדות לעניין מקום ההכנסה";
(2) פסקה (1) בטלה ואחריה יבוא:
"(1א) (א) הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה, הנובעת מפעילותו של בעל השליטה, בעצמו, באמצעות קרובו, או באמצעות חברה בשליטתו, במשלח יד או עבודה בהם הוא עוסק בישראל, במקצוע שנקבע על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן בסעיף זה - משלח יד מיוחד);לעניין הכנסה כאמור יראו חברת משלח היד הזרה כאילו השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל.

לעניין סעיף זה -

"חברת משלח יד זרה" - חבר בני אדם תושב חוץ, שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א);
(2) 75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל;
(3) מרבית בעלי השליטה, או קרוביהם, עוסקים עבור החברה במישרין או באמצעות חברה בה הם מחזיקים באמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות, במשלח יד מיוחד;
(4) מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס מקורם במשלח יד מיוחד;

"אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו"קרוב" - כהגדרתם בסעיף 75ב;
(ב) הכנסתה החייבת של חברת משלח יד זרה תחושב בהתאם לדיני המס במדינת מושבה ואולם, אם מדינת מושבה אינה מדינה גומלת, כמשמעותה בסעיף 196, או שהחברה אינה מגישה דוח או אינה נישומה במדינה גומלת - תחושב הכנסתה החייבת בהתאם לעקרונות חשבונאים מקובלים בישראל.
(ג) על אף האמור בפרק י' חלק שלישי סימן ב', לענין הזיכוי ממסי חוץ, יראו את המסים ששילמה חברת משלח יד זרה לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, בשל הכנסות שעל פי סעיף 4א הופקו מחוץ לישראל, כאילו הם מסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199 ואת ההכנסה כאמור כאילו היא הכנסת חוץ כהגדרתה באותו סעיף.
(ד) בעלי השליטה בחברת משלח יד זרה רשאים לבקש מפקיד השומה כי יחולו עליהם הוראות סעיף 64א1; ביקשו כאמור, יחולו עליהם הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים."
(3) פסקאות (2), (3) ו- (4)(א) - בטלות.
תיקון סעיף 9 7. בסעיף 9 לפקודה -
(1) בפסקה (13), במקום "מלוות מועדפים" יבוא "תוכנית חיסכון או פיקדון בנקאי";
(2) פסקאות (13ב) ו- (14) - בטלות;
(3) בפסקה (16א) -

בפסקת משנה (א) -
(1) במקום "לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים", יבוא: "לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת;";
(2) בסופו יבוא - "לעניין סעיף זה - "הפקדה מוטבת" - הפקדה עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף 3(ה), כהכנסת עבודה בעת ששולמה לקרן.";
(4) בפסקה (16ב)-
בסעיף קטן (א), במקום "לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים" יבוא: "לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת" ובסופו יבוא: "לעניין סעיף זה - "ההפקדה המוטבת" - כהגדרתה בסעיף (16א), בשינויים המחוייבים;".
(5) בפסקה (17) במקום: "ושמקורם בתשלומי מעביד" יבוא: "עד גובה תשלומי המעביד" ובמקום: "שמקורם בתשלומי מעביד" יבוא "עד גובה תשלומי המעביד";
(6) בפסקה (18), במקום האמור בה, יבוא:
"הפרשי הצמדה מקופת גמל לתגמולים (18) הפרשי הצמדה שאינם חייבים במס לפי סעיף 3(ד) או 87, שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים אשר מקורם בסכומים שהפקידו היחיד או מעבידו לקופת הגמל;

לעניין סעיף זה -

"קופת גמל" - כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה.
(א18) ריבית ורווחים שאינם חייבים במס לפי סעיף 3(ד) או 87, שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים בהגיעו לגיל פרישה ובלבד שתקופת החיסכון בקופת הגמל לא פחתה מ- 15 שנים;";
(7) בפסקה (19) - בסופה יבוא:
"לענין זה, "ביטוח חיים" - סכומים המשולמים במותו של המבוטח, על פי פוליסה לביטוח סיכון מפני מוות בלבד, למעט סכומים ששולמו ממרכיב החסכון או הנובעים ממנו.".
הוספת סעיף 9ג' 8. אחרי סעיף 9ב לפקודה יבוא:
"הנחה לקיצבה של עולה 9ג. על אף האמור בסעיף 9ב', שיעור המס על קיצבה שמקבל עולה מחוץ לישראל, בשל עבודתו במדינת החוץ, לא יעלה על שיעור
המס שהיה משלם על אותה קיצבה במדינה בה משולמת הקיצבה."
ביטול סעיף 13 9. סעיף 13 לפקודה - בטל.
החלפת סעיף 14 10. במקום סעיף 14 לפקודה יבוא:
"הכנסת חוץ של מי שהפך תושב ישראל 14. (א) יחיד שהיה לתושב ישראל יהיה פטור ממס, על הכנסה מריבית, מדיבידנד, מדמי שכירות ומקצבאות שמקורם בנכסים מחוץ לישראל אשר היו לו לפני שהיה לתושב ישראל ושנותרו בידיו לאחר שהיה לתושב ישראל, אלא אם כן ביקש אחרת; יחיד כאמור זכאי לפטור לפי סעיף זה במשך 5 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל.
    (ב) האמור בסעיף קטן (א), יחול בשינויים המחויבים, גם על הכנסה כאמור של תושב שעזב את ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל שלוש שנים לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל (להלן - תושב חוזר), לגבי הכנסות מנכסים כאמור שרכש בתקופת שהייתו מחוץ לישראל כאמור.
תיקון סעיף 15א 11. בסעיף 15א לפקודה -
(1) בכותרת השולים, במקום האמור בה, יבוא:"סמכות לפטור הפרשי הצמדה וריבית על פקדון, תכנית חסכון ואגרות חוב";
(2) במקום "ריבית על סוגי פקדונות של סוגי נישומים בתאגיד בנקאי" יבוא: "הפרשי הצמדה או ריבית בגובה הפרשי הצמדה
המשתלמים על סוגי פקדונות, סוגי תכניות חסכון וסוגי אגרות חוב של סוגי נישומים";
(3) במקום: "פקדון שעל הריבית עליו", יבוא: פקדון, תכנית חסכון או אגרות חוב שעל הריבית עליהם".
(4) בסופו יבוא:

"לענין סעיף זה -

"תכנית חסכון" - בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חסכון שאושרה לפי חוק עידוד החסכון או תכנית חסכון שצורפה לפוליסת ביטוח חיים ושאושרה על ידי המפקח על הביטוח;

"פיקדון" - סכום שהופקד בתאגיד בנקאי, או במוסד בנקאי מחוץ לישראל המתנהל על פי הדין במדינה בה הוא מתנהל";
הוספת סעיף 15ב 12. אחרי סעיף 15א לפקודה יבוא:
"חישוב הריבית הריאלית 15ב שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את השיטה לחישוב חלק הריבית העולה על שיעור עלית המדד, (להלן - הריבית הריאלית)".
תיקון סעיף 16א 13. בסעיף 16א לפקודה -

בסופו יבוא:

"גם אם הסכום לא הותר לו או לא ניתן לו כזיכוי בארץ מושבו, בשל הוראות קיזוז הפסדים במדינת המושב".
ביטול סעיף 16ה 14. סעיף 16ה לפקודה - בטל.
תיקון סעיף 29 15. במקום האמור בסעיף 29 לפקודה יבוא:
"29. על אף האמור בסעיף 28, על הפסד שמקורו מחוץ לישראל, יחולו הוראות אלה:
(א) (1) הפסד שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל ושאילו היה ריווח היה חייב במס כהכנסה פסיבית, יקוזז כנגד הכנסה פסיבית חייבת מחוץ לישראל;

לעניין סעיף זה - "הכנסה פסיבית" - הכנסה מריבית, דיבידנד, דמי שכירות ותמלוגים;
(ב) הפסד שהיה לתושב ישראל בעסק או במשלח יד מחוץ לישראל, ושאילו היה ריווח היה חייב במס בישראל, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1) ההפסד יקוזז תחילה כנגד הכנסתו החייבת באותה שנת מס מעסק או ממשלח יד מחוץ לישראל;
(2) נותרה יתרת הפסד לאחר קיזוז כאמור בפסקה (1), תקוזז יתרה כאמור כנגד הכנסה פסיבית חייבת מחוץ לישראל שנותרה באותה שנת מס לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (א);
(3) נותרה יתרת הפסד לאחר קיזוז הפסד כאמור בפסקאות (1) ו-(2), ויתרת הפסד כאמור הינה בעסק מחוץ לישראל שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל (להלן - העסק הנשלט), תקוזז, אם ביקש זאת הנישום, כנגד הכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל בשנת המס בה נוצר ההפסד;
(4) מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד באותה שנה, כאמור בפסקאות (1) עד (3), יועבר סכום ההפסד שלא קוזז כאמור לשנים הבאות, בזו אחר זו ויקוזז כנגד הכנסתו החייבת של הנישום באותן השנים מעסק או ממשלח יד, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין, בעסק או במשלח יד, שהופקה או נצמחה במחוץ לישראל;
(5) על אף האמור בפסקה (4), נותרה יתרת הפסד לאחר קיזוז כאמור בפסקה (4), ויתרת ההפסד הינה מעסק נשלט, תקוזז יתרת ההפסד, אם ביקש זאת הנישום, כנגד הכנסות מעסק או משלח יד, לרבות ריווח הון או שבח מקרקעין בעסק או משלח יד, שהופקו או נצמחו בישראל;
(6) קוזז הפסד כאמור בפסקאות (3) או (5), יראו הכנסה חייבת שהייתה לו מעסק מחוץ לישראל, בשנתיים שקדמו לשנת המס בה קוזז ההפסד ובחמש השנים שלאחריה, בזו אחר זו, כהכנסה חייבת שהופקה או שנצמחה בישראל, עד גובה ההפסד שקוזז כאמור בפסקה (3);
(ג) לא יותר בקיזוז הפסד שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל, שאילו היה רווח לא היה חייב במס בידיו בישראל;
(ד) הפסדים כאמור בסעיף זה, יותרו בקיזוז רק אם הוגש לפקיד השומה דוח לשנת המס בה נוצר ההפסד, כאמור בסעיפים 131 ו- 132.
(ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה ואת הדרכים להוכחת ההפסדים.
תיקון סעיף 33 16. בסעיף 33 לפקודה -
(1) בכותרת השוליים אחרי "ניכויים" יבוא: "הנחות";
(2) בסופו יבוא:
"(ה) נישום החייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ולא ניהלם או שלא ניהל פנקסים קבילים או שניהל פנקסים אך לא ביסס את הדוח עליהם, לא יהיה זכאי באותה שנת מס, להנחה ממס, לניכוי, לזיכוי או להטבת מס בשל היותו תושב מועסק או מעסיק באיזור מסוים, להם הוא זכאי לפי הוראות הפקודה או לפי סעיפים 11 ו12- לחוק איזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה - 1985";
הוספת סעיף 48א 17. אחרי סעיף 48 לפקודה יבוא:
    "כללי המרת הכנסה והפסדי חוץ 48א. הנציב רשאי לקבוע כללי המרה לפיהם יתורגמו הכנסתו, הכנסתו החייבת, הפסדיו, הוצאותיו ותשלומי המס של נישום שמקורם מחוץ לישראל, לשקלים חדשים."
ביטול סעיף 64 18. סעיף 64 לפקודה - בטל.
ביטול סעיף 64א 19. סעיף 64א לפקודה - בטל.
הוספת סימן ה 20. אחרי סעיף 64א לפקודה יבוא:

"סימן ה: חברות שקופות
חברות שקופות 64א1 (א) בסעיף זה -

"בעל מניות" - חבר בחברה שקופה;

"הכנסה חייבת" - לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין;

"חברה שקופה" - חברה תושבת ישראל למעט אגודה שיתופית, (להלן בסעיף זה - החברה) שהתקיימו בה כל אלה:
(1) החברה הינה חברה פרטית, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות ואין באפשרותה לשנות סיווגה כחברה פרטית;
(2) מניותיה של החברה הן מאותו סוג, למעט מניות המקנות זכויות הצבעה, אין לבעלי המניות אפשרות לשנות את הזכויות המוקנות מכח המניות, למעט שינוי בזכויות ההצבעה, והזכות לרווחים בה מוקנות מכח המניות בלבד;
(3) החברה ביקשה להחשב כחברה שקופה, בהודעה עליה חתמו כל בעלי מניותיה, שנמסרה לפקיד השומה בתוך 60 ימים מיום התאגדותה;
"נציג" - נציג כאמור בסעיף 68ב, אשר מונה על ידי בעל מניות תושב חוץ;

"שנות ההטבה" - שנות המס בהן הייתה החברה חברה שקופה ובחברה שהייתה לפני המועד הקובע חברת בית או חברה משפחתית, גם התקופות בהן הייתה חברת בית או חברה משפחתית כאמור.
(ב) הכנסתה החייבת של חברה שקופה, או הפסדיה, יחשבו כהכנסתם או כהפסדם של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקיהם בזכויות לרווחים בחברה, ויחולו הוראות אלה:
(1) רווחים שחולקו מהכנסתה החייבת של החברה השקופה, או מהכנסה פטורה ממס בידי החברה, לא יראו אותם כהכנסה;
(2) שילמה החברה את המס החל על בעלי מניותיה, ולא חייבה אותם בהתאמה, ינוכה מהרווחים שחולקו כאמור המס ששילמה בשלהם;
(3) הפסדי החברה השקופה יקוזזו רק כנגד הכנסתם החייבת של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקם היחסי בזכויות לרווחים בחברה והם יקוזזו תחילה כנגד הכנסותיו של בעל המניות מהחברה השקופה.
(4) סיווגה של ההכנסה החייבת או ההפסד, לפי הענין, שיוחסו לבעל מניות כאמור בסעיף זה, למקור הכנסה, יהיה
בהתאם למקור ההכנסה ממנו הופקה או נצמחה בידי החברה השקופה, אולם ההכנסה לא תחשב כהכנסה מיגיעה
אישית, אלא אם מילא בעל המניות תפקיד פעיל בחברה;
(5) לעניין מקדמותיו של בעל המניות, יצורף למחזור המהווה בסיס למקדמותיו חלקו היחסי בהכנסת החברה;
(6) ניתן לגבות את המס על הכנסת החברה השקופה, לרבות המקדמות, הן מהחברה והן מבעלי מניותיה, בגובה
המס החל על חלקם היחסי ברווחיה של החברה השקופה;
(7) (א) במכירת מניה של חברה שקופה, יופחת לענין סעיף 88, מהתמורה לגבי המוכר, ומהמחיר המקורי
לגבי הרוכש, סכום השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה בשנות ההטבה והיא לא חילקה
אותם, כחלקה של המניה בזכויות לרווחי החברה השקופה;
(ב) לעניין סעיף זה - "רווחים" - ההכנסה החייבת שיוחסה לבעל המניות בניכוי ההפסדים שיוחסו לו;
במכירת מניה של חברה שקופה, לא יחולו הוראות סעיף 94ב';
(ג) לעניין חישוב רווח ההון, יופחת מהמחיר המקורי המתואם סכום בגובה ההפסדים שיוחסו למוכר
המניה בשנות ההטבה, עד גובה המחיר המקורי המתואם;
(8) הוראות חלק ה2 למעט פרק שלישי בו, לא יחולו על חברה שקופה;
(9) (1) העברת נכסים מחברה שקופה שהוחל בפירוקה לבעלי מניותיה, בהתאם לשיעור זכויותיהם בה, תהיה פטורה מהמס.
  (2) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים, הוראות ומגבלות לעניין זה, לרבות לעניין
קביעת המחיר המקורי של נכסי החברה השקופה המתפרקת.
(ג) חברה שקופה לא תוכל לחדול מלהיות חברה שקופה.
(ד) על בעל מניות תושב חוץ (להלן בסעיף זה - תושב החוץ), יחולו הוראות אלה:
(1) תושב החוץ ימנה בתוך 60 ימים מיום שהפך לבעל מניות בחברה שקופה, נציג מיופה כח לדיווח לפקיד השומה, לקבלת
רווחים מהחברה עבורו ולתשלום המס;
(2) על הנציג יחולו הוראות סעיף 68ב;
(3) תושב החוץ והנציג יודיעו על המינוי לפקיד השומה בתוך 30 ימים מיום מינויו של הנציג.
(4) הנציג יעביר רווחים לתושב החוץ רק לאחר ניכוי סכום המס החל בשל ההכנסה, הכל כפי שקבע שר האוצר, באישור
ועדת הכספים של הכנסת.
(5) יראו את הכנסתו של תושב החוץ מהחברה ה/קופה כהכנסה ממפעל קבע;
(ה) על אף הוראות פקודה זו, פקיד השומה רשאי לשום בעל מניות בחברה שקופה בתקופה בה הוא רשאי לקבוע ולשום את ההכנסה
החייבת של החברה השקופה, וכן רשאי הוא לתקן ולקבוע את שומתו בהתאם לשומה הסופית של החברה;
(ו) הפסד המיוחס לבעל המניות יקוזז תחילה כנגד הכנסות המיוחסות לו מהחברה השקופה;
(ז) שר האוצר רשאי לקבוע כללים והוראות לביצוע סעיף זה, בכלל זה לעניין קביעת תקופת שומה, הליכי שומה וערעור, המועדים
לבדיקת השומה לטיפול בה ולקביעת שומה, הוראות לעניין קביעת ההכנסה, ייחוסה וחלוקתה, חבות ותשלום המס בנסיבות
בהן נמכרות מניות החברה במהלך השנה, וכן לעניין דוחות שיגישו החברה השקופה, בעלי מניותיה והנציג;"
תיקון סעיף 65 21. בסעיף 65 לפקודה, בסופו יבוא: "לענין הכנסות כאמור בחלק ה3 ובסעיף 125ג, יראו את הכנסותיו של בן הזוג הרשום ככוללות גם הכנסות כאמור של בן זוגו המתגורר עימו או של ילדו שטרם מלאו לו בשנת המס 18 שנים.
תיקון סעיף 67א 22. בסעיף 67א לפקודה, במקום "סעיף 5(1) או (3) יבוא "מיגיעה אישית שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל".
ביטול סעיף 68 23. סעיף 68 לפקודה - בטל.
הוספת סעיפים
68א ו- 68ב		 24. אחרי סעיף 68 לפקודה יבוא:
"תנאי למתן
הקלות לתושב
חוץ		 68א תושב חוץ לא יהיה זכאי להטבת מס, הנחה או פטור לפי פקודה זו, בשל היותו תושב חוץ, אם הוא בשליטתם, במישרין או בעקיפין, של תושבי ישראל, או אם תושב ישראל הוא הנהנה או הזכאי להכנסות תושב החוץ, במישרין או בעקיפין;

לעניין סעיף זה -

"שליטה" - החזקה באמצעי שליטה בשיעור העולה על 25%.
מינוי נציג 68ב (א) תושב חוץ הנדרש למנות נציג לפי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, או לפי סעיף 64א1, ימנה נציג תושב ישראל גם לעניין הפקודה.
(ב) לא מינה תושב החוץ נציג כאמור בסעיף קטן (א), ייחשב הנציג שמונה על פי חוק מס ערך מוסף, כנציגו לענין הפקודה.
(ג) הנציג יהיה יחיד תושב ישראל או חבר בני אדם תושב ישראל שיש לו עסק בישראל מיופה כח לדווח לפקיד השומה, לקבל עב
ורו הכנסות ורווחים ולשלם את המס בו חייב תושב החוץ מתוך נכסי תושב החוץ בלבד."
(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סעיף זה וכן דוחות שחייב הנציג בהגשתם.
הוספת פרק
רביעי 1 		25. אחרי סעיף 75א לפקודה יבוא:

"פרק רביעי 1: חברה נשלטת זרה
בעלי שליטה ישראלים בחברה נשלטת זרה 75ב. (א) בסעיף זה -
(1) "חברה נשלטת זרה" - חבר בני אדם שהוא תושב חוץ, שמתקיימים בו כל אלה:
(1) מניותיו או הזכויות בו אינן רשומות למסחר בבורסה;
(2) רוב הכנסתו בשנת המס היא הכנסה פסיבית או שרוב רווחיו נובעים מהכנסה כאמור;
(3) שיעור המס החל על הכנסתו הפסיבית במדינת מושבו אינו עולה על 20%;
(4) למעלה מ- 50%, מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי תושבי ישראל או אזרחי ישראל
תושבי האזור, כמשמעותם בסעיף 3א (להלן בסעיף זה - תושב ישראל), באחד ממועדים אלה:
(1) בתום שנת המס;
(2) ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה;
לענין חישוב שיעור ההחזקה בעקיפין, בשרשרת חברות יחולו הוראות אלה:
(1) החזקה כאמור באמצעי שליטה בחבר בני אדם, בשרשרת חברות לבד או ביחד עם אחר, בשיעור העולה
על 50% תיחשב כהחזקה בשיעור 100%;
(2) החזקה כאמור באמצעי שליטה, לבד או ביחד עם אחר, בשיעור שאינו עולה על 50%, תחשב כהחזקה בשיעור 0;
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), החזקה כאמור באמצעי שליטה בחבר האחרון בשרשרת חברות, תימנה בהתאם לשיעור ההחזקה בה לבד או ביחד עם אחר, בפועל;
    (2) "אמצעי שליטה" - כל אחד מאלה:
(1) הזכות להשתתף ברווחים;
(2) הזכות למנות דירקטור;
(3) זכות הצבעה;
(4) הזכות לחלק ביתרת נכסי החבר לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
(5) הזכות להורות למי שלו אחת הזכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) על הדרך להפעיל את זכותו;
(3) "בעל שליטה" - תושב ישראל המחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם אחר, ב- 10% לפחות מאחד מאמצעי השליטה בחברה הנשלטת הזרה, באחד ממועדים אלה:
(1) בתום שנת המס;
(2) ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה;
(4) "ביחד עם אחר" - ביחד עם קרובו או עמיתו שאינו קרובו אם הם תושבי ישראל ויש בינהם שיתוף פעולה דרך קבע בעניינים מהותיים, במישרין או בעקיפין, ישירות, באמצעות אחר או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם עם תושב ישראל;

מבלי לפגוע בכלליות האמור, לעניין יחיד יראו כמשתפים פעולה דרך קבע את היחיד וקרובו וחבר בני אדם שהוא ביחד עם קרובו שולטים בו;
(5) "הכנסה פסיבית" -

הכנסה מריבית, מדיבידנד, מתמלוגים ומדמי שכירות ותמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף 88, למעט תמורה ממכירת נכס ששימש בידי החברה בעסק או במשלח יד וכן הכנסה שמקורה באחד מהם;
(6) "חלק יחסי", של בעל שליטה ברווחים שלא שולמו - חלק יחסי מכלל הרווחים שלא שולמו בהתאם לשיעור חלקו במישרין או בעקיפין של בעל השליטה בזכויות לרווחים, ביום האחרון של שנת המס בחברה הנשלטת הזרה;

לענין סעיף זה - שיעור חלקו בעקיפין של בעל השליטה ברווחים שלא שולמו, יחושב על ידי הכפלת שיעורי הזכויות ברווחים בכל חבר בשרשרת החברות המוחזקים על ידו בעקיפין.
(7) "מדינה גומלת" ו"הסכם" למניעת כפל מס - כמשמעותם בסעיף 196;
(8) "קרוב" - כהגדרתו בסעיף 76(ד), שהינו תושב ישראל וכן חברות בשליטה משותפת.

לענין סעיף זה "חברות בשליטה משותפת" חברות תושבות ישראל, שלפחות 50% מאמצעי השליטה בהן מוחזקים, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם אחר בידי אותו אדם.
(9) "רווחים שלא שולמו" - רווחים הנובעים מהכנסה פסיבית של חברה נשלטת זרה שהופקה בשנת המס ושלא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה השנה; בחישוב הרווחים כאמור יובאו בחשבון המסים החלים על הכנסת החברה הנשלטת הזרה, הפסדיה לאותה שנה והפסדיה המועברים משנים קודמות; לעניין זה יחושבו הרווחים, המסים וההפסדים בהתאם לדיני המס של מדינת המושב של החברה הנשלטת הזרה, ואולם הם יחושבו בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל אם החברה אינה תושבת מדינה גומלת או שאינה מגישה דוח במדינה גומלת או אינה נישומה במדינה כאמור;
(10) "שרשרת חברות" - שני חברי בני אדם או יותר, המחזיקים האחד במשנהו.
  (ב) (1) בעל שליטה בחברה נשלטת זרה שיש לה רווחים שלא שולמו, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים. ואולם, כאשר מתקיימת החזקה בעקיפין בשרשרת חברות יחולו הוראות אלה:

הייתה בשרשרת החברות חברה שרוב הכנסותיה ורוב רווחיה הינם מהכנסות שאינן הכנסות פסיביות (להלן בסעיף זה "החברה העסקית"), יראו חברה שנמצאת ברמה תחתיה בשרשרת החברות כחברה זרה נשלטת (להלן בסעיף זה "החברה"), רק אם מרבית ההכנסות או הרווחים של החברה העסקית הכוללים את חלקה היחסי בהכנסות או ברווחים, לפי העניין, בחברות שתחתיה כאמור, עד וכולל החברה, נובעים מהכנסה פסיבית.
(2) נרכשו אמצעי שליטה במהלך השנה, יחושב חלקו היחסי של בעל השליטה ברווחים שלא שולמו, לפי תקופת ההחזקה היחסית בהם במהלך שנת המס בה נרכשו.
(3) הוראות פסקאות (1) ו- (2) לא יחולו על בעל שליטה המחזיק בבעל שליטה אחר בקשר לרווחים שלא שולמו של החברה הנשלטת הזרה, לגביהם חלו על בעל השליטה האחר הוראות אותן פסקאות.
(ג) (1) חלה במדינת המושב של החברה הנשלטת הזרה חובת תשלום מס, לרבות בדרך של ניכוי במקור, בשל חלוקת דיבידנד, יינתן זיכוי מהמס בגובה המס שהיה משולם לו חולקו הרווחים כדיבידנד. ואולם, הייתה הכנסה לפי סעיף זה הכנסה שמקורה בחברת בת או בחברה אחרת בשרשרת חברות, ייווסף לזיכוי האמור המס בשל הדיבידנד שהיה משולם אילו חולק הדיבידנד ע"י כל אחת מהחברות בשרשרת החברות ואשר לא ניתן לקבל בשלו זיכוי בכל אחת מהחברות בשרשרת.
(2) סכום הזיכוי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על המס שבעל השליטה חייב בו בישראל על הכנסתו החייבת על פי סעיף זה.
(3) זיכוי כאמור בפסקה (1) יינתן על רווחים שלא שולמו בחברה נשלטת זרה אשר מדינת המושב שלה במדינה שאינה מדינה גומלת, כמשמעותה בסעיף 196, אלא אם הוכיח בעל השליטה להנחת דעתו של פקיד השומה, כי חלה חובת תשלום מס במועד חלוקת הדיבידנד ואת שיעורו.
(ד) דיבידנד ששולם בפועל לבעל שליטה מתוך רווחים עליהם שילם מס לפי הוראות סעיף קטן (ב) - פטור ממס עד לגובה החלק היחסי ברווחים שלא שולמו לגביו שולם המס כאמור, כשהם מתואמים לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס בה חוייבו בידיו לפי סעיף קטן (ב) ועד למועד תשלום הדיבידנד;
(ה) לענין סעיף זה, אם על פי הוראות הסכם למניעת כפל מס, זכאי בעל השליטה במקרה של חלוקת דיבידנד לזיכוי בשל מס חברות, או מס הדומה לו ששולם במדינה הגומלת על אותם רווחים, יוגדל סכום ההכנסה בסכום המס כאמור והוא יהיה זכאי להפחית כנגד המס את הזיכוי לפי הוראות ההסכם, והכל בהתאם להוראות סימן ב' בפרק שלישי בחלק י' לפקודה, בשינויים המחויבים.
(ו) (1) מכר בעל שליטה את אמצעי השליטה שלו בחברה נשלטת זרה, כולם או מקצתם, ינתן לו זיכוי מהמס החל במכירה זו, בסכום המס ששילם בשנות המס הקודמות כאמור בסעיף קטן (ב), על הרווחים שלא שולמו, בשל אמצעי השליטה הנמכרים ואשר עד למועד המכירה טרם חולקו כדיבידנד, והכל כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס בה שולם ועד למועד מכירת אמצעי השליטה כאמור.
(2) סכום הזיכוי לא יעלה על סכום המס החל על ריווח ההון כאמור, לאחר כל קיזוז וניכוי שהותרו על פי כל דין.
(ז) הנציב רשאי לקבוע כללים לעניין דיווח של בעל שליטה על אמצעי השליטה שלו בחברה נשלטת זרה ולעניין הדיווח על הכנסות החברה הנשלטת הזרה.
(ח) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה".

הוספת סעיף 85א 26. אחרי סעיף 85 לפקודה יבוא:
"מחיר
העברה
בעסקה בין-לאומית		 85א. (א) בעסקה בין-לאומית בה מתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים אשר בשלם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי, או נקבעו תנאים אחרים לעסקה, באופן שהופקו מן העסקה פחות רווחים או יותר רווחים מאשר היו מופקים בנסיבות העניין אילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים (להלן - תנאי השוק), תדווח העיסקה בהתאם לתנאי השוק ותחוייב במס בהתאם.
(ב) לעניין סעיף זה -"יחסים מיוחדים" - לרבות יחסים שבין אדם לקרובו וכן שליטה של צד אחד לעיסקה במשנהו, או של אדם אחד בשניהם במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם אחר;

"ביחד עם אחר" - כהגדרתו בסעיף 75ב(א);

"שליטה" - החזקה, במישרין או בעקיפין, ב- 50% או יותר באחד מאמצעי השליטה;

"אמצעי שליטה" - כהגדרתם בסעיף 75ב(1);

"קרוב" - כהגדרתו בסעיף 76(ד).
(ג) (1) נישום יהיה חייב להמציא לפקיד השומה לפי דרישתו את כל המסמכים והנתונים המצויים בידיו הנוגעים לעסקה או לגורם הקשור הזר;
(2) מסר הנישום מסמכים כאמור בפסקה (1), תחול על פקיד השומה חובת הראייה אם קבע קביעות השונות מההסכמה בין הצדדים;
(ד) (1) צד לעיסקה רשאי לפנות לנציב ולבקש אישור מוקדם כי מחיר עיסקה פלונית הינו בהתאם לתנאי השוק;
(2) הבקשה תכלול את כל הפרטים והעובדות המהותיות הנוגעים לעיסקה ולדרך קביעת מחירה ויצורפו אליה מסמכים, אישורים, חוות דעת, הצהרות, הערכות, הסכם העיסקה או טיוטה שלו וכל פרט מהותי אחר, הכל כפי שיקבע הנציב בכללים.
(3) הנציב רשאי לדרוש כל פרט נוסף שייראה לו דרוש לעניין החלטתו בבקשה.
(4) הנציב יודיע החלטתו ונימוקיו תוך 120 ימים מיום שהגיעה אליו הבקשה וכל המסמכים כאמור בפסקאות משנה (2) ו-(3), ואולם הוא יהיה רשאי, מטעמים שירשמו, להאריך את המועד האמור עד 180 ימים, ובלבד שהודיע למבקש על ההארכה לפני חלוף המועד המקורי.
(5) לא השיב הנציב על הבקשה תוך המועד שנקבע בפסקת משנה (4), יראו בכך אישור לכאורה לכך שהעיסקה נעשתה בתנאי שוק.
(ה) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים לגבי כל אלה:
(1) הוראות לענין סייגים להגדרת "יחסים מיוחדים";
  (2) אופן ייחוס הכנסות, הוצאות או הקצאתן ולגבי ניכויים, זיכויים ופטורים במקרים שחל לגביהם האמור בסעיף קטן (א);
(3) קביעת אגרת בקשה לאישור כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום שיקבע ורשאי הוא לקבוע שהאגרה תהיה בשיעור משווי העיסקה;
(4) הוראות לענין דוחות ומסמכים שיוגשו לפקיד השומה והוראות רישום ותיעוד.".
תיקון סעיף 88 27. בסעיף 88 לפקודה -
(1) בהגדרה "מדד" במקום "ואולם מי" יבוא: "ואולם אם נרכש נייר הערך או העיסקה העתידית במטבע חוץ, יראו את שער המטבע בו נרכש כמדד ומי";
(2) אחרי ההגדרה "מדד" יבוא:

""מועד קובע" - .......
(3) אחרי ההגדרה "פחת" יבוא: ""פחת מתואם" - סך כל הפחת כשהוא מוכפל במחצית משיעור עליית המדד מיום הרכישה ועד יום המכירה והכל בתוספת סכום הפחת;

"פחת מתואם מהמועד הקובע" - סך כל הפחת החל במועד הקובע, כשכל חלק ממנו מוכפל במדד יום המכירה ומחולק במדד תום השנה בה נוכה בפועל;";
(4) בהגדרה "סכום אינפלציוני", פסקאות (2) ו-(3) יימחקו;
(5) אחרי ההגדרה "ריווח ההון הריאלי" יבוא:

""ריווח ההון הריאלי עד המועד הקובע" - רווח ההון הריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד למועד הקובע ומחולק בתקופה מיום הרכישה ועד ליום המכירה;

""יתרת ריווח ההון הריאלי" - ריווח ההון הריאלי פחות ריווח ההון הריאלי עד המועד הקובע;".
תיקון סעיף 89 28. בסעיף 89 לפקודה -
(1) במקום האמור בסעיף קטן (ב) יבוא:
(ב) (1) תושב ישראל יהיה חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל או מחוץ לישראל; לענין זה, "תושב ישראל" - לרבות אזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1), (3) ו- (4) להגדרתו בסעיף 3א, שהוא תושב אזור כהגדרתו בסעיף האמור;
(2) תושב חוץ יהיה חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל;
(3) מקום הפקתו או צמיחתו של ריווח הון יהא בישראל באחד מאלה -
(א) יראו רווח הון כנצמח או כמופק בישראל, אם הנכס הנמכר נמצא בישראל;
(ב) אם הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס הנמצא בישראל - לענין חלק התמורה הנובע מהנכס הנמצא בישראל;
(ג) מניה או זכות למניה בחבר בני אדם תושב ישראל;
(ד) זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, שהינו בעל זכות במישרין או בעקיפין לנכס הנמצא בישראל - לענין חלק מהתמורה הנובע מהנכס הנמצא בישראל.
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
  (ג1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מכירות מסוימות של זכויות בנכס לא מוחשי לתקופות כפי שקבע, יסווגו כהכנסה לפי הפרק הראשון לחלק ב', והכל בתנאים שקבע.
תיקון סעיף 91 29. בסעיף 91 לפקודה -
(1) בסעיף קטן (א), במקום "הקבוע בסעיף 126", יבוא:

"של 25%, ואולם על חלק ריווח ההון הריאלי בגובה הפחת המתואם - בשיעור הקבוע בסעיף 126;";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "בשיעורים המפורטים בסעיף 121" יבוא:

"בשיעור של עד 25% ואולם על חלק ריווח ההון הריאלי בגובה הפחת המתואם - בשיעורים המפורטים בסעיף 121;";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), לגבי נכס שיום רכישתו חל לפני המועד הקובע, על ריווח ההון הריאלי עד המועד הקובע יהיה חבר בני אדם חייב במס בשיעור הקבוע בסעיף 126 ויחיד יהיה חייב במס בשיעורים המפורטים בסעיף 121, ועל יתרת רווח ההון הריאלי, בשיעור של 25% ואולם על חלק ריווח ההון הריאלי בגובה הפחת המתואם מהמועד הקובע - בשיעור הקבוע בסעיף 126 או בסעיף 121, לפי הענין;".
(4) בסעיף קטן (ד), בפסקה (1), במקום "30%" יבוא: "25%";
(5) האמור בסעיף קטן (ו) יסומן (1) ובסופו יבוא:
"(2) החל בשנת המס 2005, ייווסף לשיעור המס על פי פסקת משנה (1), 1% לכל שנת מס, או חלק ממנה, החל בשנת 2005 ובלבד ששיעור המס על ריווח ההון לא יעלה על 25%."
(6) בסופו יבוא:

"(ח), שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין אירועים מיוחדים או נסיבות מיוחדות, בהן הועברו נכסים בין בעלי שליטה או צדדים קשורים, יחולו על אף האמור בסעיף זה, שיעורי המס כאמור בסעיף 121 או בסעיף 126."