![]() ![]() ![]() ![]() |
| כניסה --> דו"ח הרפורמה במס --> פרק ה' |
|
פרק ה: עידוד יזמות עסקית וטכנולוגית תוכן עניינים: חלק א: שיעור מס רווח הון - הפחתת שיעור מס רווח הון מחוץ לבורסה - סוגי נישומים - תחולה לגבי מכירות מהיום הקובע - הגבלות לגבי הפחתת שיעור המס - הפחתה נוספת בשיעורי המס בעתיד חלק ב: ניירות ערך ואופציות לעובדים חלק ג: טכנולוגיה עילית (היי-טק) - פטור ממס לתושבי חוץ לגבי השקעה בקרנות הון סיכון - "גיור" חברות - הכנסות מפעל מאושר - פטור ממס רווח הון לתושב חוץ על השקעה בחברת מו"פ חלק ד: חברה שקופה - כללי - מהי "חברה שקופה" - הוראות המיסוי - דיווח - גבייה - הוראות מעבר הפחתת שיעור מס רווח הון מחוץ לבורסה
בשל ניידות ההון והליברליזציה במט"ח, יש חשיבות רבה לכך ששיעורי מס רווח הון בישראל לא יהיו שונים מהשיעורים הנהוגים במרבית מדינות העולם. חשיבות מיוחדת נודעת לנושא זה בתחום של טכנולוגיה עילית. בשנים האחרונות יש תופעה גוברת והולכת של רישום חברות הזנק ישראליות בחו"ל, בעיקר בארה"ב, כאשר אחד הגורמים לכך הוא שיעור מס רווח הון בישראל. מוצע לכן, להפחית את שיעור מס רווח ההון ל- 25% על הרווח הריאלי. בכך יושווה שיעור מס רווח ההון לשיעור מס השבח על מכירת נכסי מקרקעין, שהופחת אף הוא ל- 25%. סוגי נישומים
במטרה להפוך את ישראל אטרקטיבית ותחרותית במשיכת השקעות בינלאומיות, מוצע להפחית את שיעור מס רווח ההון גם כאשר המוכר הוא יחיד וגם כאשר המוכר הוא תאגיד. תחולה לגבי מכירות מהיום הקובע
הפחתת המס תחול לגבי מכירות מיום 1 בינואר 2003. מאחר שמס רווח ההון נצבר במשך תקופת אחזקת הנכס, כאשר במהלך חלק מאותה תקופה חל מס בשיעור גבוה יותר, מוצע לקבוע כי רווח ההון יפוצל בצורה ליניארית, בהתאם ליחס התקופות. לדוגמה, אם מניה נרכשה ב- 1 בינואר 2001 והיא תימכר ב- 1.1.04, יחול שיעור המס המופחת על שליש מרווח ההון ואילו שיעור המס הקודם יחול על שני שליש מרווח ההון. הגבלות לגבי הפחתת שיעור המס
עם הפחתת שיעור מס רווח הון ל- 25%, יחול פער משמעותי בין שיעור המס על הכנסות הוניות לשיעור המס על הכנסות פירותיות. מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לעניין סיווג הכנסות מהעברת זכויות בנכסי קניין רוחני, ולעניין העברות נכסים בין בעלי שליטה או צדדים קשורים, במטרה למנוע ניצול לרעה של הפער בשיעורי המס. הפחתה נוספת בשיעורי המס בעתיד
שיעור המס על ריבית בשוק ההון ועל רווחי הון ממכירת ני"ע נסחרים בבורסה יהיה 15%, בהתאם למוצע בדוח זה. משיקולים פיסקליים ואחרים, לא מוצע להפחית את שיעור המס על דיבידנד, והוא יישאר 25%. אם הנסיבות הפיסקליות יאפשרו בעתיד שינוי נוסף בכיוון של האחדת שיעורים, הוועדה ממליצה לעשות כן. חלק ב: ניירות ערך ואופציות לעובדים ההסדר הקבוע כיום בסעיף 102 לפקודה יוחלף בהסדר המפורט להלן, וייערכו ההתאמות הדרושות ביחס לסעיף 3(ט) לפקודה.
סעיף 102 לפקודה קובע כיום הסדר מיוחד המאפשר הענקת מניות ואופציות לעובדים, תוך דחיית ההכנסה לעובד עד לשלב מימוש המניות. ההסדר הקיים קובע, כי בשלב המימוש תהיה לעובד הכנסה ולחברה הוצאה, אך יש אי בהירות לגבי שאלת אופייה של ההכנסה - פירותית או הונית. לפי המוצע, לגבי ניירות ערך לא נסחרים תינתן אפשרות בחירה בין מסלול הוני ומסלול פירותי, ואילו לגבי ניירות ערך נסחרים תינתן אפשרות לבחירה כאמור, בכפוף לכך שההטבה תיחשב, במועד ההענקה, כהכנסה פירותית. מגוון האפשרויות יאפשר לחברות השונות לבחור את המסלול הנוח להן ולעובדיהן וייתן תמריץ בעיקר לתעשיית ההיי-טק, שבה נהוג לתמרץ עובדים בדרך הנפקת מניות. חלק ג: טכנולוגיה עילית (היי-טק) פטור ממס לתושבי חוץ לגבי השקעה בקרנות הון סיכון
בסוף שנת 2001 החליט סגן ראש הממשלה ושר האוצר מר סילבן שלום לאשר הוראת שעה המעניקה פטור ממס רווח הון לתושבי חוץ המשקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות באמצעות קרנות הון סיכון, לתקופה מוגבלת של שנתיים. מוצע להרחיב את מעגל קרנות הון הסיכון הזכאיות להיכנס למסגרת הפטור, בין השאר באמצעות ביטול הסף הדורש כיום הון מינימלי של קרן הון הסיכון, וכן להפוך את הוראת השעה האמורה להסדר של קבע. "גיור" חברות יוסרו חסמי מיסוי במטרה לתמרץ "גיור" פעילות בחו"ל והחזרת הפעילות לישראל. בין השאר מוצע:
בשנים האחרונות יש מעבר לחו"ל של חברות טכנולוגיה עילית שהקימו ישראלים, בין השאר משיקולי מס. עם הפחתת שיעור מס רווח הון ל- 25% תגדל האטרקטיביות של ישראל ויש לקוות כי הדבר יצמצם את התמריץ למקם חברות היי-טק חדשות מחוץ לישראל. במקביל, מוצע להסיר חסמי מס ולתמרץ העברה לישראל של פעילות שממוקמת כיום בחו"ל. הכנסות מפעל מאושר ההטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון יחולו בכל צורה של מכירת מוצר ושירות, לרבות מתן זכות שימוש בטכנולוגיה שפותחה וקבלת הכנסה כתמלוגים, ולרבות תמורה בגין שירות הנלווה לתמלוגים, ובלבד שמדובר במהלך עסקיה הרגילים של החברה. הסבר חוק לעידוד השקעות הון קובע שיעורי מס מופחתים לגבי הכנסות של מפעל מאושר. בעבר, מרבית ההכנסות של מפעל מאושר נבעו ממכירה של מוצרים שמייצר המפעל המאושר, ואמנם חוק העידוד, שנחקק לפני שנים רבות, בנוי למתכונת עסקאות זו. בתחומי הטכנולוגיה עילית, לעתים קרובות ההכנסה מופקת לא באמצעות מכירה מלאה של המוצר אלא בדרכים נוספות, כגון מתן זכות שימוש בטכנולוגיה, מתן שירותים בקשר אליה וכד'. מוצע לכן, להתאים את ההטבות הניתנות לפי חוק לעידוד השקעות הון למציאות עסקית שתואמת את אופן הפעילות בתחום של טכנולוגיה עילית, ולקבוע כי ההטבות יחולו בכל צורה של מכירת מוצר ושירות, בין אם התמורה מתקבלת בסכום חד פעמי ובין כתמלוגים, ובלבד שמדובר במהלך העסקים הרגיל של החברה. פטור ממס רווח הון לתושב חוץ על השקעה בחברת מו"פ
חוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות להכנסה פירותית של המפעל המאושר, אך אין בו הטבות למשקיע בשלב מימוש ההשקעה. במדינות רבות ניתן פטור ממס רווח הון לתושבי חוץ המשקיעים בחברות מקומיות. הוועדה ממליצה לתת פטור ממס רווח הון לתושבי חוץ שישקיעו לאחר היום הקובע בחברות היי-טק ישראליות. הפטור יינתן לגבי השקעה בחברה שהיא עתירת מחקר ופיתוח בהתאם להגדרה הכלולה כיום בתקנות מס הכנסה (שינוי מבנה של חברות עתירות מחקר ופיתוח), התשנ"ד- 1994. בין השאר נדרש, שעיקר פעילותה של החברה מהיום בו נוסדה תהיה פעילות של מחקר ופיתוח, ולאחר מכן שימוש במוצרים שפותחו במחקר ופיתוח שנעשו על ידה או שיווקם של מוצרים כאמור. הפטור ממס יתמרץ השקעות חוץ בחברות היי-טק ישראליות, ויסייע לתחום ההיי-טק במדינת ישראל. חלק ד: חברה שקופה כללי מוצע ליצור מבנה התארגנות חדש של "חברה שקופה", בדומה למבנה של S Corpration הקיים בארה"ב. הרעיון הבסיסי הוא ליצור מבנה בעל יתרונות התאגדות של חברה מצד אחד, ובעל יתרונות מיסוי של שותפות מצד שני. מבחינת דיני התאגידים יתקיים החיץ המשפטי בין בעל המניות לבין החברה ותישמר האחריות המוגבלת. לעומת זאת, לצרכי מס יורם מסך ההתאגדות, וההכנסות וההוצאות ייוחסו לכל בעלי המניות לפי חלקם ברווחי החברה, כאילו פעלו שלא באמצעות חברה אלא בפעילות ישירה. הסדר זה יאפשר לנישומים בעלי חברות לבחור את משטר המס הנוח להם בהתאם לצרכיהם הכלכליים, תוך שמירת היתרונות הגלומים בחברה כגון פיקוח ציבורי, דיווחים וכו'. הוספת סוג חדש זה של חברה יגוון וירחיב את אפשרויות ההתארגנות המבנית של גופים עסקיים, ויתרום ליתר התייעלות בסקטור העסקי. מהי חברה שקופה כ"חברה שקופה", תיחשב חברה העומדת בתנאים הבאים:
|
| © כל הזכויות שמורות 2002. מדינת ישראל || Copyright 2002. The State of Israel. All Rights Reserved © |