רצואה דרשמ

פרק א: הפחתת שיעור המס הישיר
על הכנסות מיגיעה אישית

תוכן עניינים:

רקע

המלצות הוועדה

מדרגות המס החדשות

עלות הרפורמה ומימונה

רקע

המס הישיר המוטל בישראל על הכנסות מיגיעה אישית, כולל את מס ההכנסה, דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות (להלן - המס הישיר). נטל המס הישיר על שכבות הביניים בישראל גבוה לעומת הנטל במדינות אחרות.
נטל המיסים הישירים בישראל כאחוז מהתמ"ג אמנם אינו גבוה בהשוואה למדינות
ה-OECD, אך הדבר נובע, בין השאר, מכך שבמדינות אחרות הפקדות לפנסיה באמצעות הביטוח הלאומי כלולות בחישוב נטל המס. נטרול מרכיב ההפקדות לפנסיה בחישוב נטל המס במדינות ה-OECD, יעלה את מיקומה של ישראל לשליש העליון בטבלת נטל המס הישיר. [1]

שיעורי המס על בעלי הכנסות נמוכות בישראל הם שיעורים נמוכים יחסית בהשוואה בינלאומית - בין השאר בשל העובדה ששיעורי הביטוח הלאומי בישראל נמוכים ביחס למדינות מערביות אחרות, וכן כתוצאה ממערכת עניפה של זיכויים וניכויים שמביאים לכך שלמעלה מ‑40% מהנישומים היחידים בישראל אינם עוברים את סף מס ההכנסה.
בעלי ההכנסות הגבוהות המשתכרים מעל 35,000 ₪ לחודש, מתחייבים במס שולי ישיר מירבי בשיעור 50%, שאינו גבוה מהשיעור הקיים בחלק ניכר ממדינות ה-OECD.
[2] לעומת זאת, שיעורי המס השולי החלים בישראל על שכבות הביניים הינם גבוהים מאד בהשוואה למקובל בשאר מדינות העולם. ברמת הכנסה חודשית של כ-10,000 שקלים חדשים מגיע שיעור המס הישיר השולי לכ-55%, והוא עולה לכ- 60% ברמת הכנסה של כ-19,000 ₪.

לוח 1 : מדרגות מס הכנסה לפני הרפורמה [3]

מדרגה (בש"ח לחודש) [4]	שיעור המס (באחוזים)
מ-0 ל-1,970	10
מ-1,971 ל-3,950	20
מ-3,950 ל-10,400	30
מ-10,401 ל-18,840	45
מעל 18,841	50

בנוסף לתשלומי מס הכנסה, מוטלים בישראל דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, המעלים את שיעור המס השולי בכ-10 נקודות אחוז.

לוח 2 : שיעורי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (באחוזים)

מדרגה בש"ח (לחודש)	דמי ביטוח לאומי				מס בריאות	ביטוח לאומי ומס בריאות
מדרגה בש"ח (לחודש)	עובד	מעביד	עצמאי	שיפוי ממשלה	מס בריאות	לעובד שכיר ללא חלק המעביד	לעובד שכיר כולל חלק המעביד [5]	לעצמאי [6]
מ-0 ל-3,482	2.66	4.93	5.32	0.63	3.10	5.76	8.9	8.5 - 7.0
מ-3,483 ל-34,820	4.90	4.93	9.62	2.22	4.80	9.70	12.9	11.9 - 12.9
מעל 34,821	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00

כתוצאה מכך, המס הישיר השולי הכולל המוטל על הכנסה מיגיעה אישית (מס הכנסה בתוספת דמי הביטוח הלאומי ללא חלק המעביד [7] , ומס הבריאות) מגיע בישראל לכ-55% כבר ברמת הכנסה של כ-10,000 ₪ לחודש. ברמת הכנסה חודשית של כ-19,000 ₪ לחודש מטפס שיעור המס השולי לשיעור של כ-60%, והוא יורד חזרה ל-50% ברמות הכנסה מעל כ-35,000 ₪ לחודש, עקב תקרת תשלומי הביטוח הלאומי העומדת על 5 פעמים השכר הממוצע במשק. [8] תופעה זו, הידועה בכינוי "גבנון", גורמת למצב שבו שיעור המס השולי המירבי על שכבות הביניים גבוה מזה שחל על בעלי ההכנסות הגבוהות.

לוח 3: שיעורי המס הישיר השולי הכולל על עובד שכיר לפני הרפורמה
(מס הכנסה, חלק העובד בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות)

מדרגה (בש"ח לחודש)	שיעור מס ישיר (באחוזים)
מ-0 ל-1,970	15.76
מ-1,971 ל-3,482	25.76
מ-3,483 ל-3,950	29.70
מ-3,951 ל-10,400	39.70
מ-10,401 ל-18,840	54.70
מ-18,841 ל-34,820	59.70
מעל 34,821 [9]	50.00

שיעורי מס אלו גבוהים וחריגים ביחס למקובל במדינות אחרות. כך, לדוגמה, ברמת שכר השווה לתוצר הממוצע לנפש, שיעור המס השולי בישראל גבוה ב-10 נקודות אחוז לעומת הממוצע בעולם - מס שולי של 40% בישראל לעומת 30% במדינות אחרות. ברמות שכר של פי 2 עד פי 4 מהתוצר לנפש, שיעור המס בישראל גבוה ב-15 נקודות אחוז לעומת הממוצע בעולם - מס שולי של 55% ו-60% בישראל, לעומת מס שולי של 40% ו-45% במדינות אחרות.
המסקנה היא, שמבחינת שיעורי המס הסטטוטוריים, מצבן של שכבות הביניים בישראל נחות, בהשוואה בינלאומית, לעומת בעלי ההכנסות הנמוכות ובעלי ההכנסות הגבוהות.
מציאות זו הולכת ומחריפה כאשר בוחנים לא רק את שיעורי המס הסטטוטוריים אלא את נטל המס הישיר האפקטיבי, המתייחס לא רק להכנסות חייבות במס אלא גם להכנסות פטורות, בעיקר בשוק ההון, ולתשלומי ההעברה [10] . נטל המס האפקטיבי הוא הגורם המשמעותי ביותר המשליך על רווחת היחיד ומשפחתו, וכאן נחיתות שכבות הביניים גדולה עוד יותר.
משקל תשלומי ההעברה אצל בעלי ההכנסות הנמוכות גבוה לעומת משקלם בקרב שכבות הביניים, [11] אצלם ההחלטה לצאת לעבודה כרוכה פעמים רבות ב"קנס" מצטבר המורכב ממיסים גבוהים מצד אחד ומשלילת תשלומי העברה מצד שני. הפער בנטל המס האפקטיבי בין בעלי ההכנסות הנמוכות לשכבות הביניים גדול מכפי שעולה מהשוואת שיעורי המס הסטטוטוריים.
גם אצל בעלי הכנסות גבוהות שיעור המס האפקטיבי נמוך, משום שחלק גדול מהכנסתם הכלכלית מורכב מהכנסות פטורות. בעלי הכנסות גבוהות הם אלו שנהנים יותר מכל מהפטורים הנרחבים הקיימים במערכת המיסים, בעיקר בתחום ההון ומיסוי הכנסות מחו"ל. במקרים רבים, הכנסות מיגיעה אישית החייבות במס רגיל מהוות חלק קטן בלבד מכלל הכנסתם, ויש להם הכנסות נוספות מרווחי הון ממכירת מניות נסחרות בבורסה, הכנסות מריבית על פיקדונות בבנקים, הכנסות מחו"ל, הכנסות מהשכרה ומכירה של דירות מגורים ועוד.
הכנסות אלה פטורות ממס כמעט באופן מוחלט. קיים פטור ממס לגבי רווחים בבורסה ולגבי חלק ניכר מהריבית בשוק ההון, לא מוטל מס על הכנסות פסיביות מחו"ל, ניתן פטור לדמי שכירות מהשכרת דירות מגורים, וקיים פטור נרחב ממס שבח על מכירת דירות מגורים - גם כאשר הן משמשות להשקעה ולא למגורי המוכר ומשפחתו.
התוצאה היא, ששיעור המס הגבוה החל על הכנסות מיגיעה אישית אינו רלוונטי לגבי חלק ניכר מהכנסותיהם של בעלי ההכנסות הגבוהות, ונטל המס האפקטיבי עליהם נמוך מכפי שעולה לכאורה משיעורי המס הסטטוטוריים.
משקל ההכנסות מהון בקרב שכבות הביניים נמוך לעומת משקלן אצל בעלי ההכנסות הגבוהות, ולכן שיעורי המס הסטטוטוריים הגבוהים החלים על הכנסות מיגיעה אישית הם השיעורים החלים בפועל על רוב הכנסותיהם.
קבוצת הנישומים המשתכרת 10,000 ₪ לחודש ומעלה מהווה 20% בלבד מכלל הנישומים, והיא תורמת 60% מכלל גביית המיסים הישירים. מציאות זו היא תוצאה של תהליך שנמשך שנים רבות, והוחמר מאד בשנים האחרונות. בשנת 1975 נישום הגיע לשיעור מס ישיר של 50% ברמת הכנסה של כ-3.5 פעמים השכר הממוצע במשק. עם השנים חלה ירידה נמשכת בגובה מדרגת המס, והיום מגיע הנישום לשיעור מס שולי ישיר של 50% כבר ברמת הכנסה נמוכה של כ-1.4 פעמים השכר הממוצע במשק.

אף שבשנים 1986 עד 2001 הופחת נטל המס הכולל [12] בישראל בשיעור של למעלה
מ-6 אחוזי תוצר, הפחתות אלו פסחו על שכבות הביניים וחלק מאותן הפחתות אף מומן באמצעות הגדלת הנטל על שכבות הביניים. באמצע שנות השמונים עמד נטל המס הכולל בישראל על רמת שיא של כ-47 אחוז תוצר, ומאז הוא ירד לרמה ממוצעת של כ-41 אחוז תוצר. שיעור הפחתה זה הוא תוצאה נטו של ירידה בנטל המס הישיר על הסקטור העסקי, וכן בנטל המיסוי העקיף [13] , שקוזזה בחלקה באמצעות הגדלת נטל המיסוי הישיר על יחידים בשיעור של 3 אחוזי תוצר. עיקר הגידול בנטל המס על הכנסות של יחידים התרחש דווקא ב-5 השנים האחרונות, בהן עלה נטל המס הישיר על יחידים בלמעלה מ-2 אחוזי תוצר.
נטל המס הגבוה על הכנסות מיגיעה אישית מקטין את התמריץ לעבוד, מגדיל את ההתחמקות מתשלום מס, הוא עלול לפגוע בצמיחה הכלכלית במשק ואינו צודק.

המלצות הוועדה

מדרגות המס החדשות

הוועדה ממליצה להפחית את שיעורי המס הישיר על יחידים, ולמקד את ההפחתה בתיקון עיוותים אשר היוו תמריץ שלילי לעבודה. ההפחתה תיעשה בהדרגה, עד למצב הקבע משנת 2008, שבו יהיו שיעורי מס ההכנסה נמוכים באופן משמעותי לעומת השיעורים כיום (ראה דיאגרמה מס' 1).

דיאגרמה מס' 1: שיעור מס שולי ישיר לפני ואחרי הרפורמה
לפי המוצע, שיעור מס ההכנסה השולי יופחת כדלקמן:

מי שהכנסתו בין כ-4,000 ₪ לכ-10,500 ₪ לחודש: ב-4 נקודות אחוז מ-30% ל-26%.
מי שהכנסתו בין כ-10,500 ₪ לכ-19,000 ₪ לחודש: ב-11 נקודות אחוז, מ-45% ל-34%.
מי שהכנסתו בין כ-19,000 ₪ לכ-30,000 ₪ לחודש: ב-13 נקודות אחוז, מ-50% ל-37%.
מי שהכנסתו בין כ-30,000 ₪ לחודש עד תקרת הביטוח הלאומי (כ-35,000 ₪): ב-11 נקודות אחוז, מ-50% ל-39%.
שיעור מס ההכנסה השולי המירבי מעל תקרת הביטוח הלאומי יהיה 49%.

להלן טבלת המס המוצעת.

לוח 4: שיעורי מס ההכנסה בעקבות הרפורמה [14]

מדרגות מס (בש"ח לחודש)	שיעורי מס הכנסה (באחוזים)
מדרגות מס (בש"ח לחודש)	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008
מ‑0 ל‑1,970	10	10	10	10	10	10	10
מ‑1,971, ל‑3,950	20	19	19	19	19	19	17
מ‑3,951 ל‑4,900	30	26	26	26	26	26	26
מ‑4,901 ל‑10,400	30	28	28	27	26	26	26
מ‑10,401 ל‑10,590	45	28	28	27	26	26	26
מ‑10,591 ל‑18,840	45	45	45	41	40	37	34
מ‑18,841 ל‑30,000	50	50	50	47	45	39	37
מ‑30,001 ל‑34,820	50	50	50	47	45	39	39
מעל 34,821	50	50	50	50	50	49	49

שיעור המס השולי הישיר הכולל, לרבות ביטוח לאומי ומס בריאות, יהיה כדלקמן:

לוח 5: שיעורי המס הישיר הכולל בעקבות הרפורמה

מדרגות מס (בש"ח לחודש)	שיעורי מס ישיר (באחוזים)
מדרגות מס (בש"ח לחודש)	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008
מ‑0 ל‑1,970	15.76	15.76	15.76	15.76	15.76	15.76	15.76
מ‑1,971, ל‑3,482	25.76	24.76	24.76	24.76	24.76	24.76	22.76
מ‑3,483 ל‑3,950	29.70	28.70	28.70	28.70	28.70	28.70	26.70
מ‑3,951 ל‑4,900	39.70	35.70	35.70	35.70	35.70	35.70	35.70
מ‑4,901 ל‑10,400	39.70	37.70	37.70	36.70	35.70	35.70	35.70
מ‑10,401 ל‑10,590	54.70	37.70	37.70	36.70	35.70	35.70	35.70
מ‑10,591 ל‑18,840	54.70	54.70	54.70	50.70	49.70	46.70	43.70
מ‑18,841 ל‑30,000	59.70	59.70	59.70	56.70	54.70	48.70	46.70
מ‑30,001 ל‑34,820	59.70	59.70	59.70	56.70	54.70	48.70	48.70
מעל 34,821	50.00	50.00	50.00	50.00	50.00	49.00	49.00

שיעורי המס הישיר המוצעים כוללים את מס ההכנסה, דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות, שבעיני הוועדה חד הם. הוועדה ממליצה, שסך כל המיסים הישירים לא יעלה על השיעורים המירביים המפורטים בלוח 5 לעיל המומלצים על ידה.
כתוצאה ממדרגות המס החדשות יזכו היחידים לתוספת משמעותית להכנסתם נטו, כמפורט להלן:

יחיד שהכנסתו 7,000 ₪ לחודש, יזכה בשנת 2003 לתוספת להכנסתו בגובה 100 ₪ לחודש (1,200 ₪ לשנה). החל משנת 2008 יזכה היחיד לתוספת בגובה 181 ₪ לחודש (2,180 ₪ לשנה).
יחיד שהכנסתו 10,000 ₪ לחודש, יזכה בשנת 2003 לתוספת להכנסתו בגובה של 160 ₪ לחודש (1,920 ₪ לשנה) והחל משנת 2008 לתוספת של 301 ₪ לחודש
(3,717 ₪ לשנה).
יחיד שהכנסתו כ-15,000 ₪ לחודש, יזכה בשנת 2003 לתוספת להכנסתו בגובה 200 ₪ לחודש (2,400 ₪ לשנה). החל משנת 2008 יזכה היחיד לתוספת חודשית בגובה 839 ₪ (כ-10,000 ₪ לשנה).

ראה לוחות מס' 6 ו-7 המפרטים את תוספת ההכנסה החודשית והשנתית ליחיד בעקבות הרפורמה בכל אחת מהשנים 2003 - 2008.

לוח 6: תוספת ההכנסה החודשית ליחיד בעקבות הרפורמה (בש"ח)

הכנסה לחודש	תוספת הכנסה נטו (לחודש)
הכנסה לחודש	2003	2004	2005	2006	2007	2008
3,300	13	13	13	13	13	40
4,000	22	22	22	22	22	61
5,000	60	60	61	62	62	101
6,000	80	80	91	102	102	141
7,000	100	100	121	142	142	181
8,000	120	120	151	182	182	221
9,000	140	140	181	222	222	261
10,000	160	160	211	262	262	301
15,000	200	200	433	534	667	839
20,000	200	200	622	784	1,102	1,412
25,000	200	200	772	1,034	1,652	2,062
30,000	200	200	922	1,284	2,202	2,712
35,000	200	200	1,066	1,525	2,734	3,244
40,000	200	200	1,066	1,525	2,784	3,294
50,000	200	200	1,066	1,525	2,884	3,394
100,000	200	200	1,066	1,525	3,384	3,894
200,000	200	200	1,066	1,525	4,384	4,894

לוח 7: תוספת ההכנסה השנתית ליחיד בעקבות הרפורמה (בש"ח)

הכנסה לחודש	תוספת הכנסה נטו (לשנה)
הכנסה לחודש	2003	2004	2005	2006	2007	2008
3,300	160	160	160	160	160	479
4,000	262	262	262	262	262	737
5,000	718	718	730	742	742	1,217
6,000	958	958	1,090	1,222	1,222	1,697
7,000	1,198	1,198	1,450	1,702	1,702	2,177
8,000	1,438	1,438	1,810	2,182	2,182	2,657
9,000	1,678	1,678	2,170	2,662	2,662	3,137
10,000	1,918	1,918	2,530	3,142	3,142	3,617
15,000	2,401	2,401	5,201	6,413	8,000	10,063
20,000	2,401	2,401	7,462	9,413	13,218	16,942
25,000	2,401	2,401	9,262	12,413	19,818	24,742
30,000	2,401	2,401	11,062	15,413	26,418	32,542
35,000	2,401	2,401	12,797	18,305	32,802	38,926
40,000	2,401	2,401	12,797	18,305	33,402	39,526
50,000	2,401	2,401	12,797	18,305	34,602	40,726
100,000	2,401	2,401	12,797	18,305	40,602	46,726
200,000	2,401	2,401	12,797	18,305	52,602	58,726

כפי שעולה מלוח 8, הכנסתם הפנויה של היחידים תגדל בעקבות הרפורמה בשיעורים של עד 18%, והמס החל עליהם יקטן בשיעורים של עד 19%.

לוח 8: שיעור הגידול בהכנסת היחיד
ושיעור הפחתת המס כתוצאה מהרפורמה (בש"ח ובאחוזים)

הכנסה לחודש	מס ישיר בשנת 2002 (לחודש)	תוספת נטו ב-2008 כ‑% מההכנסה הפנויה ב-2002	הפחתה במס ישיר ב-2008 כ‑% מהמס הישיר ב-2002
3,300	271	1%	15%
4,000	476	2%	13%
5,000	873	2%	12%
6,000	1,270	3%	11%
7,000	1,667	3%	11%
8,000	2,064	4%	11%
9,000	2,461	4%	11%
10,000	2,858	4%	11%
15,000	5,533	9%	15%
20,000	8,326	12%	17%
25,000	11,311	15%	18%
30,000	14,296	17%	19%
35,000	17,264	18%	19%
40,000	19,764	16%	17%
50,000	24,764	13%	14%
100,000	49,764	8%	8%
200,000	99,764	5%	5%

בעקבות הרפורמה יפחת שיעור המס הממוצע החל על היחידים בשיעורים המגיעים עד 9%. משיעור מס ממוצע של 37% - 49% ברמות הכנסה של 15,000 - 35,000 ₪ יפחתו השיעורים לשיעור מס ממוצע של 26% - 40% (ראה לוח מס' 9).

לוח 9: שיעור המס הישיר הממוצע ב-2002 ו-2008 כאחוז מההכנסה ברוטו

הכנסה לחודש	מס ישיר כ‑% מההכנסה ברוטו		שיעור הפחתת המס
הכנסה לחודש	2002	2008	שיעור הפחתת המס
3,300	8%	7%	1%
4,000	12%	10%	2%
5,000	17%	15%	2%
6,000	21%	19%	2%
7,000	24%	21%	3%
8,000	26%	23%	3%
9,000	27%	24%	3%
10,000	29%	26%	3%
15,000	37%	31%	6%
20,000	42%	35%	7%
25,000	45%	37%	8%
30,000	48%	39%	9%
35,000	49%	40%	9%
40,000	49%	41%	8%
50,000	50%	43%	7%
100,000	50%	46%	4%
200,000	50%	47%	3%

הפחתת שיעורי מס ההכנסה תמומן בחלקה ע"י הטלת מס על ההון. מאחר שרוב ההון מרוכז בידי בעלי ההכנסות הגבוהות, הם אלו שיישאו בחלק גדול יותר מהנטל למימון הרפורמה.
בשנים הראשונות לרפורמה, תוספת המס שתחול על בעלי ההכנסות הגבוהות עולה באופן משמעותי על תוספת ההכנסות הנובעת מהפחתת שיעורי המס, מאחר שבעוד שהפחתת שיעורי המס תיעשה בהדרגה, הטלת המס על ההון תיעשה בעיקרה במהלך אחד החל ביום הקובע.
בלוח 10 מוצגת השפעת הרפורמה נטו על נישום שכיר. הלוח מדגים כיצד תוספת ההכנסה נטו מהרפורמה הולכת וקטנה אצל בעלי ההכנסות הגבוהות מאד, משום שההכנסות הפיננסיות מהוות מרכיב ניכר מכלל הכנסותיהם.

לוח 10: השפעת הרפורמה נטו על נישום מייצג
לפי רמות הכנסה (מיגיעה אישית והון) (לחודש)

הכנסה מיגיעה אישית	הכנסה מהון	תוספת להכנסה מהפחתת המס על עבודה			ירידה בהכנסה בגין מיסוי ההון	תוספת להכנסה נטו			תוספת להכנסה נטו כ-% מההכנסה הפנויה ב-2002
הכנסה מיגיעה אישית	הכנסה מהון	2003	2005	2008	ירידה בהכנסה בגין מיסוי ההון	2003	2005	2008	2003	2005	2008
3,300	116	13	13	40	-	13	13	40	0%	0%	1%
4,000	140	22	22	61	-	22	62	61	1%	1%	2%
5,000	175	60	61	101	26	34	21	75	1%	1%	2%
6,000	210	80	91	141	32	48	59	110	1%	1%	2%
7,000	245	100	121	181	37	63	84	145	1%	2%	3%
8,000	280	120	151	221	42	78	109	179	1%	2%	3%
9,000	315	140	181	261	47	93	134	214	1%	2%	3%
10,000	350	160	211	301	53	107	158	249	2%	2%	3%
15,000	525	200	433	839	79	121	355	760	1%	4%	8%
20,000	700	200	622	1,412	105	95	517	1,307	1%	4%	11%
25,000	875	200	772	2,062	131	69	641	1,931	1%	5%	14%
30,000	1,050	200	922	2,712	158	43	764	2,554	0%	5%	16%
35,000	1,225	200	1,066	3,244	184	16	883	3,060	0%	5%	17%
40,000	1,575	200	1,066	3,294	236	36-	830	3,058	0%	4%	15%
50,000	2,275	200	1,066	3,394	341	141-	725	3,053	1%-	3%	12%
100,000	5,775	200	1,066	3,894	866	666-	200-	3,028	1%-	0%	6%
200,000	12,775	200	1,066	4,894	1,916	1,716-	850-	2,978	2%-	1%-	3%

* הלוח מבוסס על פרופילים של הכנסות מיגיעה אישית ומהון שחושבו ע"י מינהל הכנסות המדינה על סמך תחשיב.
** ההכנסה מהון מתייחסת לחלק מההון של היחיד שהיה פטור ממס ומוסה עפ"י המלצות הוועדה.

עלות הרפורמה ומימונה

עלות הפחתת שיעורי המס על הכנסות מיגיעה אישית בשנת 2003 נאמדת בכ-2.5 מיליארד ₪. ככל ששיעורי המס יירדו בשנים הבאות, כך תגדל העלות הנובעת מהפחתת שיעורי המס, והיא תגיע בשנת 2008 לעלות כוללת של כ-10.4 מיליארד ₪.
מימון ההפחתה מבוסס על הנחה שהתוצר יצמח ב-4% החל משנת 2004 ועד שנת 2008, בדומה לממוצע הרב-שנתי. הצמיחה תפנה מקורות בהיקף של 6.5 מיליארד ₪ בשנת 2008 למימון הפחתת שיעור המס על הכנסה מיגיעה אישית. יתרת המימון בסך של כ-3.9 מיליארד ש"ח תמומן מתוספת מקורות נטו ישירה שתנבע מהרפורמה (ראה לוח 11).

לוח 11 [15] : מקורות למימון הפחתת שיעור המס הישיר על הכנסות מיגיעה אישית (במיליארדי ₪, במחירי 2002)

סה"כ מקורות נטו (שווה לעלות ההפחתה)	2003	2004	2005	2006	2007	2008
סה"כ מקורות נטו (שווה לעלות ההפחתה)	2.5	2.0	2.9	2.7	3.4	3.9
מקורות ברוטו	2.8	2.5	3.6	3.6	4.4	5.0
מיסוי ריבית על פקדונות לא צמודים	0.8	0.8	0.8	0.8	0.8	0.8
מיסוי ריבית על תכניות חיסכון	0.2	0.4	0.6	0.6	0.6	0.6
מיסוי ריבית על קופות גמל לפני גיל פרישה	-	-	0.1	0.2	0.2	0.2
מיסוי בורסה	0.2	0.2	0.3	0.5	0.7	0.9
מיסוי הכנסות מחו"ל	0.1	0.1	0.4	0.6	0.8	1.0
אכיפה וסתימת פרצות	0.5	0.5	0.9	0.9	1.3	1.5
רזרבה תקציבית	1.0	0.5	0.5	-	-	-
הנחות מס ופטורים שלא מיגיעה אישית	0.3	0.5	0.7	0.9	1.0	1.1
פטור ממס לריבית לגמלאים	0.1	0.1	0.1	0.1	0.1	0.1
פטור ממס לריבית לבעלי הכנסות נמוכות	0.1	0.1	0.1	0.1	0.1	0.1
הפחתת מס רווחי הון מחוץ לבורסה ל-25%	-	0.2	0.4	0.6	0.7	0.8
הפחתת המס ל-15% על אג"ח סחיר ופיקדונות	0.1	0.1	0.1	0.1	0.1	0.1

בקביעת היקף ההפחתות בשיעורי המס התחשבה הוועדה בהמלצת משרד האוצר לגבי היקף מקורות התקציב שיעמדו לרשות הרפורמה בכל אחת מהשנים, עד מצב הקבע בשנת 2008. ראוי לציין, שהצמיחה משנת 2009 ואילך תביא ליצירת מקורות נוספים, שייצרו מקורות חדשים להפחתת שיעורי המס הישיר על הכנסות מיגיעה אישית.
היקף המקורות ייגזר, בין השאר, מההתפתחויות הכלכליות במדינת ישראל ובעולם בשנים הבאות, ורמת הוודאות בנושא זה אינה ברורה. השינויים שחלו במציאות הכלכלית בשנתיים האחרונות מדגימים את הקושי שבקביעת תוכנית מימון המבוססת על תחזיות והנחות לגבי התפתחויות כלכליות. למרות זאת, הוועדה רואה חשיבות רבה ביותר לכך, ששיעורי המס החדשים יעוגנו בחקיקה מחייבת של הכנסת, על מנת להקנות אווירה של יציבות בכל הנוגע לשיעורי המס. לדעת הוועדה, עיגון זה הוא תנאי הכרחי על מנת שניתן יהיה לעצור את הגידול הזוחל בנטל המס על יחידים ולהפחית באופן הדרגתי את שיעורי המס עליהם.
ניתן לצפות, שהפחתת שיעורי המס תשפיע באופן חיובי על מערכת המס, על כלכלת ישראל ועל איכות חייהם של תושבי המדינה.

[1] ראה: דוח מינהל הכנסות המדינה לשנת 2000, פרק טז.

[2] החל בחודש יולי 2002 ועד תום שנת 2003 מגיע השיעור ל-60% במסגרת תוכנית החירום הכלכלית.

[3] כל הלוחות במחירי שנת 2002.

[4] בשנת 2002 בלבד הועלתה תקרת המדרגה הראשונה והונמכה תקרת המדרגה השנייה על מנת להפחית את נטל המס לבעלי שכר מינימום שהוקפא בשנה זו. כנקודת השוואה לרפורמה נבחרו ערכי מדרגות המס לפני שינוי זה.

[5] בהתחשב שחלק המעביד מוכר לצורכי מס ובהנחה ששיעור ההכרה הוא 36% כשיעור מס חברות.

[6] בהתחשב בעובדה ש-52% מדמי ביטוח לאומי מוכרים לעצמאיים. שיעור המס נטו תלוי בשיעור מס ההכנסה השולי החל על העצמאי.

[7] לצורך פישוט החישוב לא נכללה מכאן ואילך השתתפות המעביד בדמי הביטוח הלאומי, למרות שהיא מהווה חלק מהמס הישיר על ההכנסה מיגיעה אישית.

[8] כאמור, בתקופה מיולי 2002 עד דצמבר 2003 הוחלט על ביטול תקרת הביטוח הלאומי, במסגרת התוכנית הכלכלית, וכתוצאה מכך שיעור המס המירבי של 60% חל בתקופה זו גם על הכנסות מעל 35,000 ש"ח.

[9] כאמור, החל בחודש יולי 2002 ועד תום שנת 2003 מגיע השיעור ל-60%, וזאת במסגרת תוכנית החירום הכלכלית.

[10] "נטל מס אפקטיבי" לצורך זה מוגדר כיחס שבין המס הישיר בניכוי תשלומי העברה, להכנסה הכלכלית הכוללת גם הכנסות חייבות במס וגם הכנסות פטורות.

[11] עפ"י דו"ח המוסד לביטוח לאומי, שלושת העשירונים הנמוכים שילמו ב-1999 כ-2% מהמס הישיר וקיבלו 51% מסך תשלומי ההעברה.

[12] נטל המס הכולל מוגדר כמשקל סך ההכנסות ממיסים בתמ"ג.

[13] בתקופה מיוני 2002 ועד דצמבר 2003 הועלה באופן זמני מס ערך מוסף מ-17% ל-18%.

[14] לוחות 4 ו-5 לא כוללים שינויים חד פעמיים שנעשו כהוראת שעה:

ביטול תקרת הביטוח הלאומי בין יולי 2002 לדצמבר 2003.
היטל על עשירים בשנת ‏2002.
הקלה לבעלי שכר מינימום בשנת 2002.

[15] אומדן תוספת ההכנסות ממיסים וכן הנחות המס נעשו בסיוע מינהל הכנסות המדינה.