את גיליון זה פותח מאמר העוסק בתמחיר פוליסות בענף ביטוח החיים;
העלייה בתוחלת החיים הצריכה שינויים בחישוב הבסיס לקביעת הפרמיה ולחישוב לוחות התמותה הנמצאים בשימוש בחברות הביטוח.
במאמר בוחנים הכותבים, צביה סעדון, אורי בן-ציון ורמי יוסף, באמצעות סימולציות, את השינויים בלוחות התמותה על תעריפי ביטוח החיים ועתודות הביטוח והרווח המדווח לצרכי מס.
מסקנתם היא כי חברות הביטוח צריכות להקטין את עתודות ביטוח החיים.
מאמרה של גלית בן-נאים בוחן את החוק לעידוד השקעות הון. מטרת המאמר היא לבחון באיזו מידה מצליח החוק לשפר את התעסוקה בפריפריה בצורה ישירה. כמו כן נבחן האם מסלול ההטבה, המיקום הגיאוגרפי של המפעל ושל מגורי העובד יש השפעה על גובה שכר העובדים במפעלים המאושרים.
שני המאמרים הבאים נכתבו על-ידי אנשי האגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר.
מרק לובן טוען כי ככל שגדלה הגלובליזציה בפעילויות הכלכליות ועימה גידול זרמי הסחר וההשקעות, כך גובר הצורך במתווכים בינלאומיים ובשירותי ניהול סיכונים. לאור זאת מנתח הכותב במאמרו שלושה כלים מולטילטרליים הממלאים תפקיד חשוב בהעמקת הליברליזציה בתנועת ההון והשירותים. עובדה המשפיעה ישירות על חוסנו הפיננסי של המשק.
אהרון מור בודק במאמרו את נושא הצטרפות ישראל לארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. לשיטתו, הפיכתה של ישראל ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת יביא למיצוי יתרונותיה הכלכליים והחברתיים ובכך יקדמו את ישראל אל עבר היעד של הימנות על עשר הכלכלות המפותחות בעולם.
המאמר החותם את הרבעון נכתב על-ידי לביא שיפנבאואר מאגף שוק ההון במשרד האוצר.
המאמר בוחן את המגמה העולמית של הרחבת אפשרויות הבחירה של הצרכן בתחום החיסכון וההשקעה, שהביאה להתפתחות מוצר חדש - פנסיה רב-מסלולית - המאפשרת לקרנות הפנסיה להציע לעמיתיהן מסלולי חיסכון פנסיוני מגוונים, המותאמים לקבוצות הגיל השונות של האוכלוסייה.
במסלולים אלו יש יתרונות הן לענף עצמו והן למשק בכללותו ועל כן לדעת כותב המאמר יש לעודד את פיתוחן של קרנות הפנסיה הרב-מסלוליות, מה שבטווח הארוך יהיה לטובת המשק הישראלי.
קריאה נעימה.
מירה דרור
מרכזת המערכת
מרכזת המערכת


