בתי המשפט
|
בשא008014/03 |
בית משפט
מחוזי תל אביב-יפו |
||
|
עמ"ה
1063/03 |
|||
|
21/05/2003 |
תאריך: |
שופט:
אלטוביה מגן |
בפני: |
המערערת מבקשת כי בית המשפט יורה למשיב לתקן את נימוקי
שומתו הואיל ולטעמה נימוקי השומה על
אף שהם מתייחסים לשנות המס 1997 ו-1998, הרי חלק מההנמקות נשאבות מדו"חות
שהגישה המערערת לשנים 1999 ו-2000. הסתמכות זו "על מידע "מחוץ"
לשנות המס שבמחלוקת גוררת בזבוז זמן שיפוטי יקר" לדבריה. זאת, משום שעתה
תצטרך המערערת להתייחס בנימוקי הערעור אף לשנות המס 1999 ו-2000 אשר טרם הוצאו
שומות סופיות בגינן. לטעמה גם בבית המשפט תידונה סוגיות אילו פעמיים, פעם עתה ופעם
נוספת בעת שידונו הערעורים לאותן שנות מס ( שומות שנות המס האמורות מצויות כעת
בשלב ההשגה שהגישה המערערת בטרם שהושגה הסכמה או הוצא צו וניתנה תשובה להשגה
לגביהן ). לכן מבקשת המערערת כי המשיב יתקן
ההודעה המפרטת את נימוקי השומות באופן שלא תעשה בה הפניה למידע מתוך תיקה
שלה לשנות מס שאינן נכללות בהודעת הערעור.
אין בידי לקבל עמדתה זו של המערערת. המשיב מתייחס
בנימוקי השומה לשנים שבהן השומות הן במחלוקת, קרי - שנות המס 97 ו-98, אשר בגינן
הוגשה הודעת הערעור ומנמק עמדתו. אין מניעה כי בחלק מהנמקותיו יסתמך הוא על מידע
המצוי ברשותו הנוגע לשנות מס אחרות, בפרט כאשר מידע זה נמסר לו על ידי המערערת
עצמה בדו"חותיה.
מידע מוקדם או מאוחר לשנות המס, שיש בידי מי מהצדדים
לערעור מס, שיש בו להאיר ולחזק את
עמדותיו וטענותיו, לא יכול בית המשפט, לחסום מי מהצדדים, להתעלם ממנו רק משום שלא
"צמח או נוצר" בשנת המס העומדת לדיון.
אין המדובר בייחוס הכנסה או הוצאה למועד קונקרטי, שאז
יש לשאלת העיתוי רלוונטיות ( וגם בבחינתה יתכן ויש מקום לבחון מידע שמקורו לאוד
דווקא בשנת המס הנבחנת). המדובר כאן לכאורה בהיעזרות במידע חיצוני לשם ניתוח
ההכנסה החייבת של המערערת ובחינת התרת ההוצאות להן היא טוענת וסבירותן.
אם תתקבל עמדת המבקשת (המערערת) בבקשה זו אזי נישום אשר
מתמודד עם טענה של גידול הון בלתי
סביר ומיוחסת לו הכנסה נוספת בשל כך
בשנות מס מסוימת, יהיה מנוע מלהביא הסבר משנות מס אחרות. כך גם נישום אשר מבקש
לבסס ולעגן את רמת הוצאותיו בדרך של בחינת ההתאמה (קורלציה) ביחס שבין מחזור
להוצאה בהתייחס לענף בו הוא פועל
ולנתונים הספציפיים של צמיחת עסקו, הרי יהיה הוא מנוע מלהביא נתונים בשנים מאוחרות
לשנת המס שבמחלוקת המחזקים את טענתו בדבר סבירות הוצאותיו בשנת המס הנדונה. אילו רק דוגמאות מספר לקושי המעשי הממשי שטענה זו יוצרת ואין צורך להכביר מלים מעבר
לכך.
אף המשיב, לא אחת מבסס את שומותיו על מידע שמחוץ
לדו"ח של הנישום למשל מתוך מחקרים וניתוחים כלכליים על פי ענפים ומודלים של
השוואת נתונים - נתונים שלא בהכרח
"נשאבו" או "צמחו" בשנות המס שבמחלוקת. כך באשר
למחקרים כלכליים וניתוחי מודלים כל שכן כאשר במקום להשתמש בנתונים אמפיריים מבסס
המשיב את שומותיו לדבריו, על בסיס נתונים קונקרטיים שנמסרו לו על ידי המערערת
עצמה, כנתוני אמת.
כל ראיה שיש בה כדי להגיע לשומת אמת הרי היא ראיה ראויה וראה תקנה 10(ב) לתקנות בית המשפט
(ערעורים בעניני מס הכנסה):
"בית
משפט יתיר הבאת ראיה עליה ביסס
המשיב את שומתו או המערער את הדו"ח שהוגש על ידיו או את הטענות שהשמיע על פי
סעיף 147(ג) לפקודה, גם אם ראיה כזו לא היתה קבילה בבית משפט בדיון בהליך
אזרחי."
הנמקה
הנתמכת בראיה כאמור הנמקה ראויה היא.
המשיב בנימוקיו כאן משתמש במידע שמסרה לו המערערת
בדו"חותיה עצמה, כלומר, מידע הידוע לה היטב, וזאת כדי לחזק את טענתו ולהצדיק
שומתו לשנים שבהודעת הערעור.
שעה שמדובר בנתונים שהמערערת מסרה כנתוני אמת - הרי
שיקל על המערערת להגיב לשימוש שנעשה בהם בנימוקי השומה, שעה שתגיש את ההודעה
המפרטת את נימוקי הערעור.
בבקשתה
טוענת המערערת כי החזית שנפרשה בנימוקי השומה הינה רחבה בשל העדר ייחוס
ההוצאות , כמבואר שם, לכל שנת מס. אין מניעה, אם כן, כי המערערת תצא אף היא במתקפה
באותו "רוחב פס", קרי בהתייחס למכלול שנות המס אותן מאזכר המשיב. זאת
ועוד למערערת נמסר גם נמסר יחוס מפורט על פי שנות מס בתשובה להשגה שהוגשה על ידה
("פירוט הנימוקים לקביעת השומה תוספת לטופסי שומה" צורף כנספח א' לתגובת
המשיב לבקשה) כך שגם טענה זו נטולת
יסוד ממשי. למותר לציין כי למערערת
שמורה הזכות, לטעון, אם תבחר בכך במסגרת נימוקי הערעור, כי ההפניה לשנות מס
חיצוניות לערעור אינה רלבנטית והדברים ילובנו במסגרת בירור הערעור כולו.
כמובן שבשלב זה אין בית המשפט יכול
להעריך מה מהמידע הוא הרלבנטי לצורך בירור הערעור, בהעדר כל ראיה בפניו, גם משום
כך לא ניתן להתייחס ולו בעקיפין לטענה בקשר לכך המובלעת בבקשת המערערת.
למעשה בקשתה המשתמעת של המערערת, שעה שהיא טוענת לבזבוז
זמן שיפוטי יקר, היא לאיחוד הדיון בכל שנות המס האמורות, הואיל והמערערת צופה
מחלוקת בין הצדדים גם בשנים 1999 ו-2000 .
הואיל והדו"חות לשנים הללו כבר הוגשו ואף הוגשו
השגות בגין שומות שהוציא המשיב, מציעה ב"כ המשיב לפעול לאיחוד הדיון בכל שנות
המס, אם התשובות בהשגות לא תתקבלנה על ידי המערערת וזו תבחר להגיש בשלן הודעת
ערעור.
במצב דברים זה ולשם ייעול הדיון, ככל שאכן מדובר באותן
עובדות וסוגיות, לו הייתה מוגשת בקשה בהסכמה להארכת המועד להגשת נימוקי הערעור
כאן, על מנת שאלו יתייחסו לכל שנות המס: אלו שכבר במחלוקת ואלו הצפויות להיות
במחלוקת, ומתוך הבנה בין הצדדים כי כל הערעורים יאוחדו, בית המשפט היה נעתר לבקשה
כזו, כפי שקורה לא אחת. לא זו הבקשה שבפני.
אינני
יכול להעתר לבקשה במתכונתה הנוכחית כפי שהובהר לעיל ומהטעמים הנוספים והראויים
שהביאה ב"כ המשיב, עורכת דין ליבנה.
אשר על כן, אני דוחה את בקשת המערערת להורות למשיב לתקן
את נימוקי השומה.
המבקשת תישא בהוצאת המשיב בבקשה זו בסך 3,500 ₪ בלא קשר
לתוצאות הערעור, כשהכל נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום יום רביעי 21 מאי 2003, בהעדר הצדדים.
|
אלטוביה מגן, שופט |