בתי המשפט

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

קראתי בעיון את כתבי טענות הצדדים בקשר עם הבקשה לקבלת הערעור על הסף.  על אף שב"כ המערערים הכביר מלים בבקשתו ובתגובתו וב"כ המשיב השיבה  אף היא מלא הטנא, אין אני מוצא מקום לדיון מפורט בבקשה ואנמק בקצרה עמדתי:

 

מקריאת נימוקי השומה ונימוקי הערעור קודם לתיקונם ולאחר שתוקנו, ומתוך העולה מכתבי טענות הצדדים בקשר עם בקשה זו,  מתגלית מחלוקת ממשית בין הצדדים.  מחלוקת זו היתה ידועה לצדדים במהלך ההליך השומתי, אם כי יתכן והיא חודדה ואולי התבהרו נקודות שבה לאחר קדם המשפט שבפני.

 

בן השאר נסובה המחלוקת באשר למהות הקשר שבין המערערת  למי שרכשה מאיתו זכויות חכירה מהוונות במקרקעין מסוימים באזור התעשייה כנות  וחברת דוודים וצינורות תעשיות אנרגיה  (1989) בע"מ (להלן- החברה). המשיב סובר כי החברה שכרה את אותם מקרקעין ודמי השכירות שימשו את המערערת לרכישתם בפרט על רקע היות החברה בבעלות מר אלי שטרן שהוא גם בעל שליטה במערערת. המערערת חולקת על עמדה זו ומבהירה כי לא היתה כלל צד להסכם שכירות. המערערת מסרה מצג מסוים בקשר עם רכישת הנכס לרשויות מיסוי המקרקעין. החברה מסרה מצג מטעמה שעה שביקשה להכיר בתשלומי דמי שכירות ששלמה לשם שכירת אותו נכס לתקופה ארוכה. טענת המשיב לכל אורך ההליך השומתי היתה ועודנה  כי תשלום ששלמה החברה שימש את המערערת לרכישת הנכס ועל הוא מהווה "הטבה", קרי הכנסה לרבות מדמי שכירות בידי המערערת, בין אם הוא שולם לידיה ממש או שולם עבורה  או לטובתה לידי אחר כדוגמת מוכרי המקרקעין.

 

הואיל והמערערת המציאה אישורים ומסמכים נוספים למשיב רק לאחר קדם המשפט בישיבה שהתקיימה בעצת בית המשפט, במשרדי המשיב, אישורים אשר תומכים ככל הנראה בעמדת המערערת כי לא התקבלו בידיה כספים כלשהם בפועל, מצא המשיב לנכון לתקן את נימוקי השומה באופן שיובהר משפטית כי משסבר כי המערערת "קיבלה" דמי שכירות הרי שכוונתו קבלתם במישרין או בעקיפין. זאת בדומה לטענת המערערת המותחת את הדיבר כי לא היתה צד להסכם שכירות, כפי שטענתה בהשגתה ובנימוקי הערעור, למשמעות כי לא קיבלה בפועל כספים מאת החברה. לכן אין אני מוצא כלל כי תיקון נימוקי השומה הוא בבחינת ביטול השומה נשואת הודעת הערעור וכאילו מדובר בשומה חדשה אשר לא עברה כיאות את ההליך השומתי ועל כן טעם זה לקבלת הערעור על הסף אינו יכול לעמוד. הואיל ולשני הצדדים ניתנה ההזדמנות לתקן את נימוקיהם ואילו לא חרגו לטעמי מגדר המחלוקת המקורית אין גם מקום למחוק אילו מנימוקי הצדדים.

 

כאמור ערעור זה מעלה לבחינה מחלוקת אמיתית הראויה לבחינה. בית משפט זה אשר מוסמך לבחון את שקול הדעת שעמד ביסוד שומת המשיב מול טענות המערערת והמחויב להגיע אל שומת האמת, מנוע מלדחות את עמדת המשיב ולקבל את עמדת המערערת על הסף שעה שמתעוררת מחלוקת כאמור. בהיקש מדיני הפרוצדורה האזרחית, הלכה היא כי שעה שכתב התביעה מראה עילה לכאורית, לא  ייעתר בית המשפט לבקשה לסילוקה על הסף (ראה סוגיות בסדר דין אזרחי, א. גורן, הוצאת סיגא, מהדורה שביעית בעמ' 134 ,136-140).  לאור האמור לעיל,  אין אני דן בטענת המשיב כי תקנות סדר הדין האזרחי אינן מאפשרות אלא לסלק הליך על הסף ולא לקבלו, וכי אין מקום לקבל על הסף הודעת ערעור מס בנסיבות המצוינות בתקנות 100 ו101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

 

כן אין אני מוצא צורך לדון בטענת המערערת כי עיקר שומתו של המשיב, רגליה נטועות בטענת המלאכותיות, הן משום שלא התבקש כל סעד אופרטיבי בקשר עם טענה זו והן משום שטענת המלאכותיות הינה משנית וחלופית לשאר טענות המשיב לרבות טענתו לסיווג מחדש של המצגת העובדתית המצויה בפניו על פי תפיסתו הפיסקלית ולתוך תבנית משפטית חלופית קיימת ואפשרית.

 

בקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף נדחית.

 

המערערת תשא בהוצאות המשיב בקשר עם בקשה זו בלא קשר לתוצאות הערעור לגופו ולרבות שכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 5,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

 

התיק נקבע לתזכורת לשם קביעת מועדים ליום 14.9.04 שעה 9:10.

 

ניתנה היום ט"ו באב, תשס"ד (2 באוגוסט 2004) שלא במעמד הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

 

 

 

 

 

 

001205/02עמה052 אלטוביה מגן