בית המשפט
|
עמ"ה 000469/00 |
בית משפט מחוזי ירושלים |
||
|
|
|||
|
01/05/2003 |
|
כבוד השופטת מרים מזרחי |
לפני: |
|
|
בעניין: |
|
המערער
|
ע"י ב"כ עו"ד גולדמן יעקב |
|
|
|
נ ג ד |
|
|
המשיבים |
1.
מדינת ישראל - פקיד שומה ירושלים ע"י עו"ד ניר סרי
מפרקליטות מחוז ירושלים 2. עו'ד דניאל עזריאל 3. רו'ח עזריאל אליהו 4. חב' ינוע (חברה בפירוק) משיבים 2-4 ע"י עו"ד
מאיר שטרית 5. סידה משה משיב 5 ע"י עו"ד שמואל
אלבראנס |
|
1. השאלות
העומדות לדיון
החלטה
זו עוסקת בשאלת צירוף משיבים 2-5, בצד פקיד השומה, בערעור מס הכנסה. המערער צירף
את המשיבים 2 ו-3, וכלפי הצירוף הוגשה בקשת המשיבים 2 ו-3 למחיקה על הסף. פקיד
השומה ביקש צירופם של משיבים 4-5, ולצירוף זה מתנגד משיב 4.
2. טענות
הצדדים
המערער טוען
כי משיב 2 - שהוא עורך דין - שימש הנאמן עבורו וכמפרק החברה, משיבה 4 (חברה, שהמערער ומשיב 5 היו בעליה( וכי משיב 2 התחייב לשלם את המס שיוטל על המערער בעקבות הפירוק.
המערער מוסיף וטוען כי התחוור לו שמשיב 2, יחד עם משיב 3 - שהוא רואה חשבון והיה
אמור לסייע בפעולות הדרושות למשיב 2 - לא פעלו על סמך אותה התחייבות והפרו
חובותיהם כלפיו.
3. משיבים
2 ו-3 מתנגדים לצירופם להליך וטוענים כי משיב 2 שימש כמפרק משיבה 4 בלבד, ולא פעל
בענייניו האישיים של המבקש, וכן טוענים הם כי מהבחינה העקרונית, ע"פ סעיף
153(ב) ותקנה 1 לתקנות בתי המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה),
תשל"ט- 1978 (להלן: התקנות), המשיב לערעור צריך
להיות פקיד השומה בלבד. כן טוענים המשיבים 2 ו-3 כי הסמכות לדון בטענות שיש למערער
כנגדם אינה מסורה לבית המשפט המחוזי ואין מקום לצרף את הדיון בטענות אלו לערעור,
כאשר הצירוף מתבסס על סעיף 76 לחוק בתי המשפט. על פי טענתם זו, סעיף 76
לחוק ביהמ"ש עוסק בהקניית סמכות להכרעה בעניינים שמחוץ לסמכות המוקנית לביהמ"ש אך ורק כאשר
ההכרעה בשאלה דרושה לבירור העניין שבסמכות. לטענת משיבים 2 ו-3 ,טענות המערער
כלפיהם אינן עונות על קריטריון זה.
4. משיב
1 טוען כי אמנם על פי התקנות - אשר החילו בענייני ערעורי מס הכנסה את תקנות
סד"א העוסקות בצירוף - ניתן לצרף נתבע כאשר נוכחותו דרושה כדי לאפשר לבית
המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות. ברם, לשיטת משיב 1,
הוספת משיבים 2-3 תסרבל את ההליך ותסיט את הדיון לשאלות של התרשלות במילוי תפקיד
מפרק ו/או הסתמכות ושינו מצב לרעה, שאלות שאינן צריכות הכרעה במסגרת ערעור מס
הכנסה. גם משיב 1 טען כי הסמכות לדון בטענות המערער כלפי משיבים 2 ו-3 לאור הסכום
הכספי הכרוך מסורה לבית משפט השלום, והביע ספק אם יש מקום לצירוף שיביא לכך שבית
משפט מחוזי ידון בענין. משיב 1 הדגיש כמו כן, כי ההליך בו עסקינן הוא הליך מיוחד,
הליך פיסקלי, שבגדרו סדרי דין וכללי ראיות מיוחדים.
5. דיון
א. צירוף משיבים 2 ו-3
לאחר שבחנתי טענות
הצדדים, הגעתי למסקנה שיש מקום להורות על מחיקת משיבים 2
ו-3 כמשיבים.
צירוף - ע"פ
תקנות 24 ו- 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ,ד-1984, אמור להיעשות כאשר נוכחותו של צד דרושה במשפט.
אשר
לשיקולים הנבחנים בגדר קרטריון זה, נפסק מפי השופט (כתוארו אז) זוסמן בע"א
83/64 גראטש נ.
אטיה ואח', פד"י י"ח (4) 132 , בעמ' 135:
"אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, אף אם
השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך... קנה המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה
ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו, בלא שפסק הדין יחייב את
פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו".
בבש"א 207/88 משרד העבודה והרווחה ואח' נ' קרליץ, פ"ד מב
(2)562בעמוד 566 נאמר:
"אין זה מתקבל על הדעת שכל אימת שמושמעת טענה כלפי מאן
דהוא בהודעת הערעור (להבדיל מסעד המבוקש כלפיו) יהווה הדבר משענת לבקשה לצירופו של
אותו אדם כמשיב להליך".
גם לפי א. גורן
בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית עמ' 54-55) תקנה 24 אינה
מיועדת למנוע ריבוי משפטים, גם אם השימוש בה יכול לגרום לכך בעקיפין. ובגדר מבחן
זה נבחנת גם השאלה הוא האם השאלות
הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני יהיה בעל–דין, היינו, שפסק
הדין יחייב את פלוני ושיהא מעשה בי"ד גם כלפיו. ראו גם בש"א 3973/91
אליהו חברה לביטוח נ' קרנית קרן לפיצוי, פ"ד מה(5) 457, בעמ' 462.
6. לאחר שבחנתי את
טענות המערער כלפי משיבים 2 ו-3, הגעתי למסקנה כי בערעורו כלפי פקיד השומה, לא
נדרשת הכרעה בהן. שאלת חיובו של המערער במס אינה קשורה להתחייבות שנטל על עצמו
כלפיו, כטענתו, משיב 2. התחייבויות אלו מקומן במישור היחסים האישיים ביניהם בלבד.
ניתן למצות את הדיון בערעור המס ביעילות ובשלמות ללא בירור טענות אלו. בנוסף,
מקובל עליי כי פועלים נגד הצירוף השיקולים שצויינו ע"י משיב 1: השיקול המתייחס
לסמכות העניינית - כאשר יובאו לדיון באמצעות הצירוף נושאים שהם מלכתחילה מסורים לסמכות ערכאה אחרת מבלי שהדבר נדרש, וגם השיקול המתייחס
למסגרת המיוחדת של ערעורי מס הכנסה, אשר אם יבוצע הצירוף, תיאלץ
ל"עכל" הליך
שונה במהותו.
ב.
צירוף
משיבים 4 ו- 5
אעבור
לבקשת משיב 1 לצרף את משיבים 4 ו-5. משיב 1 נימק בקשתו בכך ש"הכרעה בחלוקת
תשלום המס ששולם ע"י המשיבה 4 תשפיע בהכרח על המשיב 5". משיב 1 מציין,
עם זאת, כי משיבה 4 שילמה את המסים שחלו עליה. אף אין מחלוקת שגם עניינו של משיב 5
מול משיב 1 הסתיים (בהסכם). יצויין כי משיב 1 מבקש הוראות כיצד עליו לנהוג בכסף
ששולם ע"י משיבה 4 "כניכוי במקור מדיבידנד" עד לפסיקה סופית בתיק.
7. משיב
5 מתנגד לצירופו להליך. לשיטת בא כוחו, אין מקום לצרפו לערעור מבלי שעניינו נדון
קודם לכן בפני פקיד השומה ובהשגה. אם אמנם יצורף משיב 5, טוען בא כוחו, יוטל עליו
להשתתף בדיונים המתייחסים לערעור בעניין חיוב המס האישי של המערער ולא לעניין החברה שענייניה, מול פקיד השומה נסתיימו.
משיבה
4 לא הגיבה לטענות המשיב 1 לעניין צירופה. ואולם, מבקשת משיב 1 עצמו עולה , כי
מיצג משיבה 4, שהוא משיב 2, טוען לעניין הסכומים שלגביהם מתבקשות הוראות בית
המשפט, כי מדובר בתשלום מקדמות על חשבון רווח הון בתיק החברה, משיבה 4, וכי יש להשיב לה את הסכום ששולם ביתר.
לעומתו, טען המערער לפני משיב 1 - כעולה מדברי משיב 1 - כי סכום זה או
חלקו, הוא ניכוי במקום שאמור להיזקף לזכותו בתיק מס הכנסה. בבקשת הצירוף של משיב 1
נאמר לעניין זה: "המשיב אינו קובע עמדה בשאלה זו מכיוון שהיא כולה סכסוך
פרטי בין שני בעלי המניות והוא ממתין להוראת בית המשפט כיצד יש לנהוג בסכום זה". משיב 1 הוסיף כי אם תתקבל טענת המערער, לפיה הוא זכאי
למלוא סכום הניכוי במקור, הרי שאז יהיה צורך לתקן את שומתו של משיב 5, כך שהוא
יחויב בתשלום מס נוסף.
8. מאחר
שמשיב 5 אינו מעוניין בצירופו כמשיב , עולה כי אינו חושש גם מהשלכת קבלת טענות
המערער. נראה כי עדיף מבחינתו להתמודד עם גישה אחרת של פקיד השומה לענין חבותו
במס, לאחר שיסתיים ההליך בו עסקינן, ואם יתברר שאמנם לפקיד השומה טענה כלפיו. מכל
מקום, איני רואה לנכון להורות על צירופו של משיב 5 בעל כורחו.
כך גם איני רואה צורך בצירוף משיבה 4.
מקובלת עליי הטענה שהועלתה ע"י בא כח משיב 5, לפיה על פי הדין על פקיד השומה
להחזיר כספים שקיבל ביתר לגורם ששילם אותם בפועל. כאשר אליבא דפקיד שומה, קיבל
כספים אלו ממשיבה 4, עליו להשיבם אליה. אוסיף כי אם השבת סכום זה למשיבה 4 היא לצנינים
למערער - יוכל לנקוט בהליך הולם משלו. לשון אחר: שאלה זו אינה מצדיקה צירוף משיבה
4 לערעור.
10. לאור
האמור, יימחקו משיבים 2 ו-3 ותידחה הבקשה לצירוף משיבים 4 ו-5.
אין
צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בניסן התשס"ג
(29 באפריל 2003) בהעדר הצדדים.
________________
מרים מזרחי,
שופטת