ע"א 846/76 - יהודית עטיה נ' "אררט" חברה לביטוח בע"מ
הוצאת פוליסה הנוגדת את תנאי הצעת הביטוח בלי להודיע על כך למבוטח

לתקציר - מאגר סביר

ע"א 847/76
ע"א 846/76

יהודית עטיה ע"א 846/76

נגד

1. "אררט" חברה לביטוח בע"מ
2. בכור בריגה

בכור בריגה ע"א 847/76

נגד

1. "אררט" חברה לביטוח בע"מ
2. יהודית עטיה

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

[26.5.77]



לפני השופטים א' ויתקון, מ' עציוני, ד' בכור


ערעורים על פסק-דינו של ביתהמשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטת ש' ולנשטיין), מיום 15.11.76, ב-ת"א 479/76.


מ' נחשון (אטינגר) - בשם המערערת ב-ע"א 846/76 (המשיבה מס' 2 ב-ע"א 847/76) ;
ל' ליאור - בשם המשיב מס' 2 ב-ע"א 846/76 (המערער ב-ע"א 847/76) ;
א' מלצר - בשם המשיבה מס' 1

פסק-דין


השופט ויתקון

התובעת יהודית עטיה (להלן - התובעת) נפגעה שעה שנסעה במכונית שנהג בה הנתבע בריגה ושהיתה מבוטחת אצל הנתבעת "אררט" חברה לביטוח בע"מ (להלן - חברת הביטוח). תביעתה הוגשה נגד שני הנתבעים, אך נדחתה נגד חברת הביטוח, ועל כך מערערים לפנינו גם התובעת וגם הנתבע בריגה.

כפירת חברת הביטוח באחריותה לפי הפוליסה מבוססת על כך שהפוליסה הוצאה בכפיפות לשני תנאים בדבר "ותק בנהיגה" ו"גיל הנהג", ואין חולק על כך שבריגה שנהג במכונית לא עמד בשני התנאים הללו. הפוליסה הוצאה לשני מבוטחים, בריגה ואדם בשם שקורי. שקורי הוא שמילא את טופס ההצעה הן בשמו והן בשם בריגה, ובו ענה ב"כן" על שתי שאלות מפורשות : "האם ינהג ברכב נהג אשר גילו פחות מ-24 שנה" ? ו"האם ינהג ברכב המבוטח נהג בעל רשיון נהיגה מתאים פחות משנה אחת ?" כוונתו של שקורי היתה, כמובן, לשותפו בריגה, ותשובתיו היו איפוא כנות וגלויות. אך חברת הביטוח טענה כי שאלות אלו והתשובות עליהן אינן מתייחסות למבוטחים עצמם, אלא אך ורק לנהגים אחרים שינהגו ברכב מלבדם, ואילו המבוטחים חייבים להיות בעלי-גיל וותק כדרוש.

פירוש זה של החברה פירוש דחוק הוא, ולפחות ניתן לומר שהדבר משתמע לכאן ולכאן. בעצם גם החברה היתה ערה לכך שהמבוטחים ביקשו ביטוח המאפשר גם לבריגה לנהוג ברכב המבוטח, הגם שלא מלאו לו 24 שנה והרשיון ניתן לו לפני פחות משנה. על-כן החליטה החברה שלא להוציא את הביטוח המבוקש אלא תוך הגבלת תחולתו כאמור בשני התנאים האמורים. דא עקא שהחברה לא מצאה לנכון להעמיד את המבוטחים על השינוי היסודי שבין היקף הצעתם לבין היקף הביטוח. כשלעצמי הייתי אומר שאם ההצעה היתה דו-משמעותית, אותה דו-משמעות דבקה גם בתנאי הפוליסה עצמה. אך אפילו בהנחה שהפוליסה כשלעצמה מבהירה שהצורך בגיל ובוותק נהיגה חל גם על המבוטח כנהג ולא רק על נהג אחר, סבורני שהיה זה מחובת חברת הביטוח להסביר את הדבר למבוטחים ולהזהיר אותם שאינם מקבלים את הביטוח המבוקש.

השופטת המלומדת לא סברה כך. כנראה נגרם המחדל לתת הסבר למבוטחים על-ידי הסוכן שדרכו ביקשו את הביטוח, ונתעוררה השאלה, סוכנו של מי הוא, של המבוטחים או של החברה ? אם הבנתי נכון, ענתה השופטת על שאלה זו, כי בנדון זה היה הסוכן סוכנה של החברה, ובכך צדקה ללא ספק. אך השופטת הסתמכה על האמור בסוף טופס ההצעה, שלפיו ביקש המציע ביטוח "המכסה את הסיכונים שביטוחם נדרש בהצעה זו - כולם או מקצתם - . . . . . " וכו'. "כולם או מקצתם" נאמר כאן ללמדנו שהחברה רשאית להוציא פוליסה המכסה פחות מהמבוקש, ולכך הוסיפה השופטת שחובתו של מציע הוא לקרוא את הפוליסה שהוצאה לו ולראות אם קיבל כל מה שביקש.

עם כל הכבוד עלי לחלוק כאן על השופטת המלומדת. ודאי, הרשות בידי החברה שלא לקבל את ההצעה במלואה, אך ההגינות האלמנטרית דורשת - בפרט כשמדובר כאן בחוזה "uberrimae fidel" - לגלות עיני המציע ולהסביר לו את ההבדל בין מה שביקש מהחב- רה ומה שזו קיבלה. אם יש צורך באסמכתה, הרי לך הוראתו המפורשת של סעיף 12 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. גם השופטת סברה שיתכן שהתנהגות החברה נותנת עילה לתביעת נזיקין, אך לדעתי אין צורך להפנות את המבוטח לדרך זו. הוא בא על תיקונו בכך שנפרש את החוזה כפי שהוא, כצרכן ו"איש קטן", רשאי היה להבינו. המבוטחים ביקשו ביטוח והם קיבלו ביטוח שהיה להם יסוד להאמין שהוא תואם את המבו- קש. בל נשכח שהמדובר כאן בחוזה שדוגמתו נעשה לאלפים ורבבות בין מבטחים וציבור המבוטחים. משא-ומתן כזה צריך להיות פשוט, גלוי-לב ושווה לכל נפש. כאן רואה אני חברה לביטוח מול מבוטח אשר - כך קבעה השופטת - אין בו רבב. גם טענות המש- תרעות על 45 עמודים שהגישה החברה אינן יכולות לשכנעני שבעימות זה יד החברה על העליונה.

לאור מסקנתנו הנ"ל אין צורך לדון ביתר השאלות שנתעוררו בבית-המשפט המחוזי. אנו מקבלים את שני הערעורים, משנים את פסק-הדין נשוא הערעור ומחליטים שהמשי- בה, "אררט" חברה לביטוח בע"מ, חייבת לפי הפוליסה לשפות את בריגה ולפצות את התובעת על נזקה. על המשיבה לשלם לכל אחד משני המערערים הוצאות בערעור זה בסכום כולל של 7,500 ל"י.

ניתן היום, ט' בסיון תשל"ז (26.5.1977).


פורסם OCR עליון