   |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
       
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פוליסות מבטיחות תשואה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
להכרה בחשיבותו של ביטוח לגיל פרישה יש היסטוריה ארוכה, המתחילה בישראל עוד לפני הקמת המדינה, בעיקר על ידי קופות גמל מפעליות כדוגמת אלו שהוקמו על ידי איגודים מקצועיים וארגונים שונים באותה עת. לאחר הקמת המדינה, ניתנה הכרה גם לחלקן של חברות הביטוח הפרטיות בהסדרים לגיל פרישה שבאה לידי ביטוי באופנים שונים, שהמוכר ביניהם כנראה הוא אספקטים שונים של הכרה לצרכי מיסוי. נדבך נוסף בתמיכה של המדינה בביטוח לגיל פרישה הוסדר בסוף שנות ה- 50' ובתחילת שנות ה- 60', כאשר חברת החשמל, ולאחריה המדינה, התחייבו להנפיק אג"ח מיוחדות לחברות הביטוח, שיבטיחו מימון של ביטוח לגיל פרישה צמוד מדד ונושא תשואה שנתית קבועה. לאג"ח אלו, הידועות כאג"ח ח"ץ (ראשי תיבות של "חיים צמוד", ולהלן חץ), כמה מאפיינים ייחודיים אותם נסקור בהמשך. עיקר העניין באג"ח חץ הוא הבטחה הניתנת על ידי המדינה לתשואה על החסכון לגיל פרישה בחברות הביטוח, תוך הצמדה למדד כך שהחסכון לטווח הארוך לא ייאבד מערכו בשיעור משמעותי הנגזר משחיקה ביכולת הקניה על פני עשרות שנים. עניין ההצמדה למדד היה חדשני בזמנו והיווה אתגר בעייתי לחברות הביטוח, אם כי הסיבות לשמירה על ערכו הריאלי של החסכון שהינו לטווח כה ארוך הינן רבות. עקב החידוש והבעיות כאמור בהצמדה למדד, יחד עם הרצון לשמירה על ערכו הריאלי של החסכון, נתבקשה התערבות של המדינה, שבאה לידי ביטוי בהנפקת אג"ח החץ. יצויין כי בשנים הראשונות, משנת 1957 ועד 1964, האג"ח הצמודות הונפקו על ידי חברת החשמל, ובהמשך התחייבה המדינה למחזר סדרות אלו באג"ח חץ שהונפקו על ידה. בתחילת שנות ה- 90, הופסקה בהדרגה הנפקת אג"ח חץ, ומכאן גם הופסק שיווקן של פוליסות מבטיחות תשואה חדשות, במטרה להקטין את מעורבותה של המדינה בשוק ההון, ולשכללו על ידי הפניה של כספי העתודות לביטוחי החיים לשוק ההון. לפוליסות שהונפקו לפני הפסקת הסדרים אלו, ממשיכה המדינה בהנפקת אג"ח כפי שהוסכם בין המדינה לחברות הביטוח, ובהתאם לתנאי הפוליסות שנרכשו. אג"ח ח"ץ להלן מפורטים המאפיינים של אג"ח חץ:
איפיונים עיקריים של סדרות אג"ח חץ
ניתן לראות כי בעוד שהסדרה הראשונה, סדרה א', הבטיחה תשואה גבוהה מאוד למבטחים, שכולה מובטחת על ידי המדינה, הסדרות הבאות נותנות כיסוי חלקי להבטחה הביטוחית, כך שהמבטח נדרש להשקיע 14% מהכספים בהתאם לתקנות דרכי ההשקעה המתאימות. על מנת להדגים את הנטל על המדינה בגין פוליסות מבטיחות תשואה אלו, יש לקחת בחשבון כי טווח האחזקה בפוליסות ביטוח חיים הוא ארוך, ובחישוב של תשואה מצטברת על פני כל התקופה מתגלים הבדלים משמעותיים ביותר (ראה לוח ג-13), גם בהשוואה לתשואה היכולה להיות מושגת בשוק ההון. 
פוליסות גימלה מבטיחות תשואה תכניות ביטוח מבטיחות תשואה הינן תכניות ביטוח לגיל פרישה, כאשר סכום הביטוח נגזר מתוך שכר העובד. תכניות ביטוח מבטיחות תשואה שווקו גם לעמיתים עצמאים. פוליסות אלו נמכרו עד סוף שנת 1990, ומימונן הסתמך בעיקרו על אג"ח חץ, כפי שהוסבר לעיל. חשוב לציין כי בעוד שפוליסות חדשות מסוג זה אינן נמכרות מאז 1991, הרי פוליסות רבות עדיין מצויות בידי מבוטחים קיימים. הביטוח היסודי מורכב מ- 72% הפרמיה בגין חסכון, ו- 28% מן הפרמיות לביטוח ריסק מוות. הגימלה מחושבת לפי סכום החסכון שנצבר וגיל המבוטח, משולמת לאחר פרישת העובד, אך בכל מקרה לא לפני גיל 60 לאשה וגיל 65 לגבר. לפיכך ערך הפדיון של הביטוח היסודי הוא 72% מסך הפרמיות ששולמו בתוספת ריבית שנתית מצטברת, התלויה בסדרת אג"ח החץ ובשנה בה הוצאה הפוליסה. כמו-כן, במקרה של הפסקת תשלומי פרמיות תוך 5 שנים מיום התחלת הביטוח, יוקטן ערך הפדיון של הביטוח היסודי ל- 80% מערכו. במקרה ונקנה במסגרת הפוליסה גם חסכון מיוחד מעבר לביטוח הבסיסי (הנקרא גם חסכון טהור), ערך הפדיון שלו שווה לסך הסכומים ששולמו בגינו, בתוספת ריבית שנתית מצטברת בהתאם לסדרת אג"ח ח"ץ. סכום הביטוח, או הגימלה החודשית מוצעים בכמה חלופות, לבחירתו של המבוטח: גימלה יסודית: משולמת למבוטח לכל ימי חייו, צמודת מדד ונושאת תשואה. במקרה של מות המבוטח לאחר תחילת תשלומי הגימלה ולפני ששולמו לו 120 גימלאות חודשיות, יימשכו תשלומי הגימלה למוטב עד תום 120 תשלומים חודשיים. בנוסף, יכול המבוטח לבחור באחת מהאופציות הבאות:
הפסקת הנפקת אג"ח ח"ץ על ידי המדינה לכיסוי בגין הבטחת התשואה למבוטחים באמצעות הנפקת אג"ח מיועדות, חסרונות רבים שהעיקריים בהם:
בגין תכניות ביטוח חיים מבטיחות תשואה שנרכשו לפני שנת 1991, המשיכו חברות הביטוח לרכוש אג"ח ח"ץ בגין העתודה שנצברה עד לאותו מועד, וכמו גם בגין הפקדות נוספות לאותן תכניות לאחר המועד האמור. כתוצאה מצעדים אלו, קצב הגידול של הכספים בגין פוליסות מבטיחות תשואה הואט, אך עדיין עד שנת 2001 נרשם גידול חיובי בצבירה. ההאטה במגמת הגידול בצבירה של כספי אג"ח חץ נובעת במידה מסוימת גם מפעילות יזומה של האגף בפדיון מוקדם של אג"ח חץ. מאז תחילתו של המהלך לפדיון מוקדם, בשנת 1997, נפדו 4,116 מיליוני ₪ (במחירי 12/2001) מכספי אג"ח חץ בגין פוליסות מבטיחות תשואה. מאז הפסקת שיווקן של פוליסות מבטיחות תשואה במתכונת זו, חלו שינויים מהותיים במצבת הנכסים בביטוח חיים, כפי שעולה מהטבלה הבא: לוח ג-15 נכסי פוליסות מבטיחות תשואה מיליוני ₪, מחירי 12/2001
בנוסף, נציין כי מגמת הצבירה אינה זהה בין הקרנות השונות של אג"ח חץ. בקרנות הישנות יותר, הצבירה כיום הנה שלילית - הפדיונות עולים על הפרמיות בגינם ועל האג"ח המונפק בגינם. בקרנות החדשות יותר, כגון קרן ו' וקרן ז', הפדיונות מהווים חלק קטן יחסית בהשוואה לפרמיה, והצבירה הנה חיובית. משקלם היחסי של הנכסים בגין פוליסות מבטיחות תשואה בתיק הנכסים בביטוח חיים נמצא במגמת ירידה, כעולה מהנתונים הבאים:  מקור: עיבודי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון ניתוח זה מראה כי קצב הגידול של התיק המשתתף גדול מקצב הגידול של התיק המבטיח תשואה, שמשקלו מסך הנכסים הולך וקטן. מניתוח התפתחות ההתחייבויות בגין תכניות מבטיחות התשואה צפוי כי תכניות מהסוג האמור ישארו במלאי החברות עוד כשני עשורים אך שיעורן ילך ויקטן באופן מהותי מהסיבות שתוארו להלן. 1. ראה הרחבה בדוח השנתי לשנת 2000, ע"מ 127. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הדף עודכן ביום 30/6/2005
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||