בתי המשפט

 

 

 

 

פסק דין

 

1.         הצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן על-פי סעיף 79א' ולאחר הגשת סיכומים בכתב.

 

2.         התביעה היא למתן פסק-דין הצהרתי, כי המבקשת אינה חייבת לשלם את דרישות המס של המשיבה, בגין טובין אותם ייבאה ממדינת ליטא.

 

3.         המבקשת, פ.א. סאבי בע"מ (להלן: המבקשת") ייבאה חלב מרוכז עם סוכר (להלן: "הטובין") מליטה, בשני משלוחים, כמפורט ברשימוני היבוא: רשימון מספר 0321081135 מיום 19/5/03 ורשימון מספר 0321322505, מיום 15/6/03 (להלן : "הרשימונים").

            המבקשת טוענת, כי בדרך כלל אינה עוסקת ביבוא, אלא בכוח אדם ושמירה, והמדובר בעסקה מזדמנת וחד-פעמית. 

 

4.         ביום 3/8/04 לאחר ששוחררו הטובין, החליטה המשיבה, מדינת ישראל/האוצר/אגף המכס והמע"מ (להלן: "משיבה"), כאמור ב"הודעה בדבר חיוב" (להלן: "הודעת החיוב") כי, ערך הטובין כפי שהוצהר על ידי המבקשת ברשימוני היבוא, אינו תואם את "הגדרת עסקה" כהגדרתה בסעיפים 129-134 לפקודת המכס (להלן: "הפקודה").

            לדעת המשיבה, מסמכים אשר התקבלו מהמכס בליטא מעידים, כי הערך הונמך בעת היבוא לישראל. אי לכך נוצר גרעון בסך של 47,761 ₪ (סכום המורכב ממכס, מע"מ, ריבית והצמדה וקנס פיגורים). המבקשת נדרשה לשלמו בתוך 35 יום מתאריך משלוח ההודעה (להלן: "דרישת מס"). הסנקציה היא תוספת הפרשי הצמדה, קנס ואמצעי אכיפה לפי פקודת המיסים (גביה) לרבות עיכוב מטענים על-פי סעיף 4 לחוק המיסים העקיפים.

 

5.         המבקשת הגישה בקשה למתן פסק-דין הצהרתי לבית-המשפט המחוזי, לפיו אינה חייבת לשלם את דרישת המס ו/או הפרשי המס בסכום של 47,761 ₪, כי ההודעה הנ"ל מיום 3/8/04 מבוטלת וכי המשיב מנוע מלפעול לגביית המס ו/או הפרשי המס עבור הטובין שייבאה.

 

6.         המבקשת טוענת כי, הומצאו למשיבה כל המסמכים והחשבוניות המעידים על הערך המוצהר של הטובין. ערך הטובין כמוצהר על ידה ברישמונים תואם את "ערך העסקה", לפי הערך בו נרכשו הטובין, שהוא מחירם בעת מכירתם במדינת ליטא לשם יצואם לישראל, כהגדרתו בסעיפים 130-132 לפקודה.

הקביעה בדבר הנמכת ערך הטובין בעת היבוא לישראל, מוטעית ומנותקת מהמסמכים האוטנטיים אשר המציאה. המשיבה לא מסרה פרטים מפורטים ומדויקים על קביעתה אשר יאפשרו את בדיקת בסיס השומות והפרש המס שנוצר בעקבותן.

המבקשת טענה, כי שילמה את כל המס המגיע על יבוא טובין. דרישת התשלום, אשר הגיעה בחלוף יותר משנה לאחר שחרור הטובין, תשלום המס ומכירת הסחורה, תכביד על ניהול התביעה, היות ולא ניתן יהיה לבצע הערכת הטובין על ידי שמאי.

בנוסף, נטל הוכחת הפרש המס, על כתפי המשיבה, שעה שהמבקשת שילמה את המס אשר אינו שנוי במחלוקת.

האמור בכתב התביעה נתמך בתצהירו של מר פייסרוב סאבי (להלן: "מר פייסרוב"), מנהל ובעל מניות של המבקשת.

 

לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים :

א.         הודעה בדבר חיוב (מרוכז) מיום 3/8/04.

ב.         הרשימונים על יבוא טובין לארץ.

ג.          חשבונית מס 313592 מיום 29/5/03, אשר הוצאה על ידי "סיון", סוכני מכס ותעבורה בע"מ (להלן : "סיוון"), על-סך 52,362 ₪.

ד.         תעודות בדיקת המעבדה מס' 58/108 ו- 55/101 של חלב מרוכז ממותק. הלקוח הינו "סיוון".

ה.         חשבונית מס' 10617553 אשר הונפקה למבקשת על ידי חברת אוברסיז קומרס בע"מ, על-סך 2,085.59 ₪.

ו.          חשבונית מס' 844810 אשר הונפקה על ידי רשות הנמלים והרכבות בעל המטען הוא המבקשת ומספר הרשימון הוא 32108113.

ז.          חשבונית מס' 28581 אשר הונפקה ל"סיוון" על ידי י.ק. שירותים ימיים בע"מ.

ח.         חשבוניות מס' 2354877 ו- 2354875, אשר הונפקו ל"סיוון" על ידי בקטוכם בע"מ.

לטענת המבקשת החשבוניות והקבלות הללו אשר הומצאו למשיבה, מעידים על ערך המוצהר של הטובין.

לכתב התביעה צורפו גם מסמכים אשר אינם כתובים בעברית וללא תרגום. אי לכך, איני רואה מקום להתייחס אליהם.

 

7.         המשיבה טענה בתגובה, כי הומצאו לה המסמכים המקוריים מהמכס הליטאי, מהם ניתן ללמוד, כי שווי הטובין גבוה בצורה ניכרת מזה אשר הוצהר לה על ידי המבקשת במסגרת הרשימונים. שווי הטובין לצורכי מס נקבע בהתאם לחשבונות הספק אשר אושרו על ידי המכס הליטאי בעת יצוא הטובין ארצה, ולאור ממצאם הוצאה הודעת החיוב. 

כתב התשובה נתמך בתצהירו של מר חנן לב, מעריך בכיר ביחידת בקרת יבוא בבית המכס בחיפה (להלן: "מר לב")

 

לכתב התשובה צורפו המסמכים הבאים ואשר לא צורפו עד כה  :

א.         מזכרו של מר דני שיצמן (להלן : "מר שיצמן"), מעריך בכיר בבית המכס בחיפה מיום 29/4/04, על-פיו מר פייסרוב הודיעו כי בשל נסיעתו לחו"ל לא יוכל להגיע למכס.

ב.         מזכרו של מר שיצמן מיום 1/6/04, על-פיו בשיחה עם מר פייסרוב טען הלה, שאינו יכול להגיע למשרד בשל היותו מגובס עד סוף חודש יוני

ג.          מזכרו של מר שיצמן מיום 29/6/04, לפיו נקבעה פגישה עם מר פייסרוב  בעסק באור עקיבא ביום 28/6/04, אלא שהוא לא הגיע וכך גם ביום למחרת, למרות שהתבקש להגיע.

ד.         חקירתו של מר פייסרוב סאבי על ידי מר לב, באגף המכס ביום 11/7/04. התייחסות לחקירה זו תהיה במסגרת הדיון.

גם לכתב תשובה זה צורפו מסמכים אשר אינם כתובים בעברית ולא תורגמו כמתחייב בדין, ועל כן איני רואה מקום להתייחס אליהם.

 

8.         בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הוגשה על ידי המבקשת, בקשה לעיכוב הליכי גבייה ו/או אכיפה (בש"א 15330/04 (מחוזי)). הצדדים הסכימו, כי המשיבה לא תמשיך בהליכי גבייה או אכיפה עד למתן פס"ד בתיק העיקרי, בכפוף להמצאת ערבות אישית של מר  פייסרוב ושני ערבים.

 

9.         בדיון אשר התקיים ביום 24/3/05 טען ב"כ המבקשת, כי לשני הצדדים מסמכים אותנטיים. מנגד חלק ב"כ המשיבה, כי לשניהם יש מסמכים אותנטיים וטען כי יש בידיו מסמכים של היצרן החתומים על ידי המכס הליטאי ומהם הוצאו השומות. שומתם מתבססת על עסקאות להשוואה, דהיינו לא על בסיס שני משלוחים כגון מקרה דא, אלא על מאות ואלפי עסקאות, שמהם יודעים אנשיה מה עלותו של חלב מרוכז.

בתגובה אמר ב"כ המבקשת, כי הסחורה נקנתה מאדם ספציפי ו"אביא את מי שמכר ויביא את המקור" (עמ' 2, דיון מיום 24/3/05). 

 

10.        לאור בקשת המשיבה, החליט כב' השופט עמית, ביום 25/12/05, כי הסמכות העניינית היא לבית משפט השלום, והורה על העברת התיק, בקובעו מחד כי אין צו להוצאות, ומאידך כי נושא ההוצאות יילקח בחשבון בסוף הדרך.

 

11.        התיק הובא בפניי ולאחר שנקבע מועד לישיבת הוכחות הגיעו הצדדים לידי הסכמה, בדבר ניהול התיק על דרך של 79א', והגשת סיכומים בכתב, כאמור בפתיח פסק-הדין.

 

סיכומי המבקשת

12.        יש להיעתר לבקשה למתן פסק-דין הצהרתי, מהנימוקים הבאים :

א.         העסקה ויבוא הטובין ארצה בוצעו דרך מתווך, אשר מקום מושבו בליטא, בלא שהכירה את יצרן הטובין ובלא ששילמה לו כספים או קיבלה ממנו את הסחורה או קבלות. בעבור כל משלוח מהטובין שלמה סך של 9,405$, שזהו המחיר הנכון של הטובין כמוצהר ברשימוני היבוא.

ב.         אין מחלוקת, כי השיגה את כל האישורים ועמדה בכל דרישות החוק לצורך יבוא ושיווק הטובין, והיא מחזיקה במסמכים אותנטיים אודות עסקת היבוא. אין לה מושג מה פשר המסמכים אשר הומצאו, על ידי המכס הליטאי למשיבה, אין לה כל מושג לגבי האותנטיות שלהם ובמידה והם אותנטיים, יתכן ולמנפיקן, כהשערה בלבד, היו תוכניות משלו, כגון הלבנת הון.

ג.          בידיה היו מסמכים מקוריים, כולל חשבוניות רכישה, אשר נמסרו למשיבה על-ידי עמיל המכס. המשיבה החליטה שהמסמכים אשר בידיה מקובלים עליה יותר, מבלי לפרט מדוע.

ד.         אין ולא יכולה להיות לה שליטה על הצהרותיו של ספק הטובין הליטאי, למכס בליטא, ואין היא יודעת או יכולה לדעת מה פשר ההבדל בין המסמכים האותנטיים שברשותה לבין מסמכי המשיבה מהמכס הליטאי.

ה.         רכישת הטובין על ידה נעשתה מאדם ספציפי, באופן חד פעמי, והסתייעה במתווך ובסוכן מכס. היא שילמה בעבור הטובין בהעברה בנקאית ולא במזומן, דבר המעיד, כי הסכום שהועבר הוא השווי והערך הנכון והאמיתי של הטובין.

ו.          נגדה ו/או נגד מי מטעמה, לא הוגש כתב אישום או התנהלה חקירה משטרתית, דבר המלמד, כי אין למשיבה בסיס מוצק בטענותיה כלפיה.

ז.          דרישת החיוב בחלוף יותר משנה לאחר שחרור הטובין, תשלום המס ומכירת הסחורה, מכבידה על אפשרותה להערכת הטובין על ידי שמאי, דבר אשר פגע בניהול תקין של התביעה וגרם לה לעיוות דין, ולו מטעם זה יש לקבל את התביעה.

ח.         המשיבה לא המציאה כל ראיה לגבי סחורה ומוצרים דומים וזהים אשר יעידו מהי רמת המחירים הנוהגת, אשר לה טענה.

ט.         הטובין נמכרו בארץ, ומחיר שווי המכירה שלהם, כפי שמפורט בחשבוניות שהוגשו מראה, כי טענת המשיבה לא הגיונית, היות ולא יעלה על הדעת, שהיא תמכור את הסחורה והטובין בהפסד.

י.          שולם על ידה ללא עוררין המס אשר אינו שנוי במחלוקת, ונטל ההוכחה בדבר החובה לתשלום מס בחסר, אשר הינו ההפרש בין הסכום שהוצהר על ידי המבקשת לבין הערכת המשיבה, מוטל במלואו על המשיבה, אשר לא עמדה בנטל זה.

עם הגשת הסיכומים הגישה המבקשת הודעה על צירוף המסמכים הבאים :

א.         מזכרו של מר ששון סומך, מ"סיוון", מיום 11/4/05, בעניין רשימון יבוא 321081135, על-פיו נאמר בין היתר, כי מסמכים מקוריים צורפו לרשימון היבוא ונמצאים בארכיון המכס.

ב.         חשבונית מקורית לגבי אחד משני המשלוחים אשר אינה ערוכה בשפה העברית ולא תורגמה.

ג.          חשבונית מס מיום 21/5/02 הממוענת לישראל קולוניאל פוד בע"מ (טיב טעם) על-סך 161,931.60 ₪.

ד.         העתק שיק על-סמך החשבונית הנ"ל.

ה.         העתק חשבונית מס לחנות פרטית מיום 21/9/03 על-סך 4,320 ₪.

 

סיכומי המשיבה

13.        דין התובענה להידחות מהנימוקים הבאים :

א.         המבקשת לא הגישה תצהיר ולא תמכה את טענתה לקנוניה הנוגעת להלבנת הון, וברור כי יש לחשב את ערך העסקה על-פי מסמכי המכס הליטאי ולא על-פי הצהרה אינטרסנטית של היבואן.

ב.         אם בידי המבקשת חשבוניות אותנטיות המייצגות את המחיר ששולם בפועל, מדוע לא פנה מנהלה מיד לכשהוצגו בפניו ראיות המשיבה, אלא בחר להתחמק שוב ושוב משימוע בעניינו. התחמקות תואמת התנהגות של מי שמתחמק מתשלום מיסים על-פי דין.

ביום 5/2/08 הודיעה המשיבה כי היא מסתמכת על שתי החשבוניות אשר צורפו להודעתה מיום 11/12/07 ואשר נושאות כיתוב ליטאי ואנגלי. לא למותר לציין, כי לאחר שהמשיבה הסבירה את האמור בחשבוניות אלו, הפנה בית המשפט את תשומת לבה, כי הסברה אינו בגדר תרגומן, אלא שהיא לא דאגה לתרגמן והודיעה לבית המשפט, כי  בירור עלויות התרגום אצל מספר נותני שירות הוביל למסקנה, כי עלויות התרגום הן בלתי סבירות ביחס לחשיבות המסמכים שיתורגמו, מעבר למסמכים הכתובים באנגלית, וכי היא מוותרת על המסמכים הבלתי מתורגמים מליטאית ומסתמכת על חשבונית מס' 1026652, חשבונית מס' 6864569 ועל המכתב מיום 30/1/04.

איני רואה מקום להתייחס למסמכים אשר לא תורגמו מליטאית.

 

דיון

14.        כאמור בפתיח פסק-הדין, הצדדים הסכימו למתן פסק דין לפי סעיף 79א' ולאחר הגשת סיכומים בכתב.

15.        המחלוקת בתיק זה נסובה על "ערך העסקה" כמשמעותו בסעיף 132 לפקודה, דהיינו שווי הטובין :

"המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן - מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133"

המבקשת טוענת, כי שווי הטובין הינו שוויים כפי שהוצהר על ידה במסגרת רשימוני היבוא והמסמכים אשר צורפו אליהם, ועל כן זכאית היא לפסק דין הצהרתי, בעוד שהמשיבה טוענת, כי לאור המסמכים האותנטיים של רשות המכס הליטאי, הרי ששווי הטובין גבוה בצורה ניכרת מזה עליו הוצהר לה על ידי המבקשת במסגרת הרשימונים, ועליה לשלם את המס בחסר ויש לדחות את התובענה.

 

16.        לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, המסקנה היא כי יש לדחות את התביעה:

א.         אינני מקבלת את טענת המבקשת, כי מששולם המס אשר אינו שנוי במחלוקת, הנטל להוכחה, כי היא חייבת לשלם מס נוסף מוטל על כתפי המשיבה. כבכל תביעה בדרך כלל, בין אם המדובר בהמרצת פתיחה ובין אם בסדר דין רגיל, המוציא מחברו עליו הראיה, ועול ההוכחה מוטל על כתפי המבקשת, אשר כפי שניווכח להלן, לא עמדה בו.

ב.         המבקשת טוענת, כי יבאה את הטובין ארצה דרך מתווך אשר מקום מושבו בליטא. דא עקא, שלמרות הסכמת ב"כ המשיבה מיום 29/6/06 להגשת תצהיר מטעם המתווך מבלי שיובן הדבר שמדובר במתווך, הוא לא הומצא עד היום. הגשת תצהיר מטעמו הייתה יכולה לשפוך אור על ערך הטובין האמיתי, ולחזק את גרסת המבקשת, אם יש דברים בגו.  מנגד, אי הגשת תצהיר מטעמו, מחזקת את גרסת המשיבה, כי שווי הטובין אשר הוצהר על ידי המבקשת, אינו השווי האמיתי, שאם לא כן, מדוע נמנעה היא מהצגת ראיה כה מהותית?

ג.          המבקשת המציאה מזכר של עמיל המכס, מר סומך, מיום 11/4/05, המעיד על הימצאות המסמכים המקוריים שלה אצל המשיבה, אלא שגם בנקודה זו, כשלה המבקשת בהמצאת תצהיר של עמיל המכס. 

חשיבות הגשת תצהיר מטעמו זוכה למשנה תוקף, לאור הצהרת ב"כ המבקשת לפרוטוקול, כי: "לשני הצדדים יש מסמכים אוטנטיים" (עמ' 2, ישיבה מיום 24/3/05).

עדות עמיל המכס לו ניתנה יכלה לשפוך אור על מהות וסוג המסמכים האותנטיים אשר הועברו למשיבה. קשה לקבל, כי לשני הצדדים ישנם אותם מסמכים אותנטיים. ואם כך הדבר, הרי יתכן כי לאחד הצדדים מסמכים המתיימרים להיות אותנטיים.

ד.         המבקשת טענה כי, דרישת החיוב בחלוף יותר משנה לאחר שחרור הטובין, תשלום המס ומכירת הסחורה הכבידה על אפשרותה להעריך את הטובין על ידי שמאי, פגעה בניהולה התקין של התביעה וגרמה לה לעיוות דין, ומטעם זה בלבד יש לקבל את תביעתה.

דין טענה זו להידחות, שכן לא היה כל מניעה מצד המבקשת להוכיח את טענתה באמצעות חוות דעת גם לאחר חלוף הזמן. משלא נטען, כי נפל פגם בטובין בעת היבוא, שמאי אשר התמחותו בתחום המזון, יכל היה להעריך את שווי הטובין, גם בדיעבד. המבקשת לא צרפה כל אסמכתא, כי פנתה לשמאי והלה סרב ליתן לה שומה, בשל חלוף הזמן. 

חשיבות צירוף חוות שמאי מתחום המזון זוכה אף למשנה תוקף, לאור האמור על ידי ב"כ המשיבה, עו"ד ספיר, כי השומה שלהם מתבססת לא רק על בסיס שני המשלוחים במקרה הנדון, אלא על בסיס של עסקאות אחרות של חלב מרוכז להשוואה (עמ' 2, ישיבה מיום 24/3/05)

ה.         הטענה, כי לו הייתה המשיבה צודקת, משמע שמכרה את הטובין בהפסד, אינה יכולה להתקבל ללא ראיה מקצועית התומכת בה.

ו.          מר פייסרוב העיד ביום 11/7/04. מחקירתו מתקבל הרושם, כי הוא מנסה להתחמק ממתן תשובות לשאלות אשר יכולות לפגוע בגרסתו. לשאלה כיצד מסביר את הבדלי המחירים בין החשבונות שהוצגו בפניו מהמכס בליטא, לבין אלו שצורפו על ידו לרשימוני היבוא השיב : " לא מבין לא יודע איך לתת תשובה לא יודע איך בא פה ניירות כאלה סדרתי הכל בטלפון ושלחתי לפי מה שאני סגרתי בטלפון". כן, לשאלה כיצד העביר כסף לחו"ל תמורת החלב המרוכז, השיב: "דרך בנק יש ניירות של בנק".

המבקשת לא הציגה כל ניירת מטעם הבנק ו/או כרטסת ראיית חשבון המעידה על התשלום אשר שולם בפועל לספק ואשר היה בכוחם להצביע על ערך הטובין.

יתכן והמבקשת צודקת, אך תרופתה היא לא על-ידי קבלת פסק-דין הצהרתי, באשר אף אחת מטענותיה לצורך קבלת פסק-דין כזה לא הוכחה.

 

17.        המשיבה לא פעלה כשורה. המשיבה כרשות ציבורית הייתה אמורה, לגלות שקיפות יתר במתן החלטותיה, ולהעיר את עיני המבקשת ואת עיני בית המשפט, כיצד הגיעה לחישוב סכום המס בחסר. המשיבה המציאה אסופת מסמכים בשפה זרה. במספר החלטות נתבקשה המשיבה לתרגם המסמכים, אלא היא לא פעלה בהתאם :

א.         ביום 9/12/07 החלטתי כי היות ומסמכים אותם צירף בא כוחה  לסיכומיו יש גם מסמכים בשפה זרה שאיננה אנגלית, יש להפנות את בית המשפט למסמכים הספציפיים, ואם אינם בעברית או באנגלית, יש לתרגמם ובמידה והמסמכים אינם רלבנטיים יש להוציאם מתיק בית המשפט על ידי הודעה מתאימה.

ב.         ביום 11/12/07 הודיע ב"כ המשיבה, כי המסמכים העומדים בבסיס טענת המשיבה הם שתי חשבוניות אשר הועברו מהמכס הליטאי הנושאות כיתוב ליטאי ואנגלי: חשבונית מס' 1026652 וחשבונית מס' 6864569 (להלן: "החשבוניות"). במסגרת הודעה זו הסביר ב"כ המשיבה את האמור בחשבוניות אלו.

ג.          ביום 27/12/07 קבעתי, כי המשיבה תפעל בהתאם להחלטתי הנ"ל מיום 9/12/07 היות והסברה לאמור בחשבוניות אינו תרגום שלהן. כן, לא הוגשה כל הודעה להוצאת המסמכים אשר אינם רלבנטיים.

ד.         ביום 2/1/08 הגישה ב"כ המשיבה בקשה אשר נעתרתי לה, למתן אורכה לצורך תרגום המסמכים, אשר יוגשו מתורגמים ביחד עם הודעה על הוצאת המסמכים אשר לא יתורגמו, מתיק בית המשפט.

ה.         ביום 5/2/08 הודיעה המשיבה, כי בירור עלויות התרגום הוביל למסקנה כי עלויות התרגום אינן סבירות ביחס לחשיבות המסמכים הנוספים שיתורגמו, מעבר למסמכים הרשומים באנגלית. על-כן, ויתרה על הגשת כל המסמכים הבלתי מתורגמים מליטאית והיא מסתמכת על שתי החשבוניות: מס' 1026652 ו-6864569 ועל המכתב מיום 30/1/04 אשר צורף להודעה זו. 

במחדלי המשיבה כאן אין לסייע למבקשת.

 

סיכומו של דבר

 

18.        הבקשה לפסק דין הצהרתי נדחית.

 

19.        הליכי הגבייה ימשיכו כסדרן.

 

20.        אין צו להוצאות

 

21.        המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

 

ניתנה היום י"ט ב אדר ב, תשס"ח (26 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

                                                                               

שם הקלדנית: נורית א.