בתי המשפט

 

 

 

 

 

החלטה

 

1.         זוהי בקשה לעכב את יציאתה של המשיבה מן הארץ לפי סעיף 115 (ב') לחוק מס ערך מוסף, כשלטענת המבקש קיים חוב למכס בגין הנמכת מחירים על יבוא טובין הקשורים במשיבה - חוב עליו מוטל גם תשלום מע"מ, המגיע לסך של 203,875 ₪ - ובשלו עותר המבקש לקבל את   הסעד.

 

2.         בית המשפט לא נעתר לבקשה במעמד צד אחד, הורה על קבלת תגובה וקבע מועד לדיון.

 

3.         ב"כ המשיבה בתגובתו טען, כי אין למבקש סמכות לעשות שימוש בחוק מס ערך מוסף, שכן החוב נולד לאחר שהטובין החייבים במכס שוחררו (באופן שהחוב לא נוצר מכח סעיף 154 לפקודת המכס), וסעיף 231 א' לפקודה המעניק למבקש סמכויות לפעול מכוח חוק מס ערך מוסף, אינו כולל בתוכו את סעיף 115 שמכוחו מתבקש עיכוב היציאה, באופן שלא ניתן להעתר לסעד המבוקש ע"פ חוק מס ערך מוסף, מה גם שבפועל במע"מ אין כל חוב.

4.         ב"כ המבקש הסבירה כי סעיף 154 לפקודת המכס, העוסק ב"סכסוך בנוגע לסכום המכס" המשתלם על טובין, מסדיר את דרך הפעולה של בעל הטובין מול המכס, ואם ברצונו להתנגד לסכום שנקבע עליו להגיש תובענה בתוך 3 חודשים. אם לא עשה כן ניתן לראות בכך משום הכרה באותו חוב, באופן שהוא אינו שנוי במחלוקת, ולפיכך ומשקיים חוב, הוא כולל בתוכו גם את תשלום המע"מ בגינו.

 

            ב"כ המבקש הפנתה גם לסעיף 107 (א) לחוק מס ערך מוסף, העוסק בהאצלת סמכויות של רשויות מע"מ לפקיד מכס, ולילקוט פרסומים 3676 מיום 9.7.89 בו הואצלה הסמכות בפועל, כשמתוך כל אלו יחד עולה סמכות המבקש לפעול בהליך של עיכוב יציאה מן הארץ.

 

5.         ואכן, נראה כי הדרך אותה הציגה ב"כ המבקשת הינה אפשרית, כשסעיף 154 לפקודת המכס מתווה את ההליכים בהם יש לנקוט אם מתגלע סכסוך, ואין בו הגבלת מועדים לגבי המכס אלא רק לגבי בעל הטובין, למרות שמתוכן הסעיף ניתן להבין כי מדובר בטובין המצויים עדין ברשות המכס.

 

            לתוצאה דומה ניתן להגיע מכח חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968, ולפיו רשאי המכס לדרוש השלמת מס ששולם בחסר,

            ומשנשלחה דרישה והודעה על חוב עוד בשנת 2005 ואף ננקטו הליכי גבייה שונים, בעוד המשיבה לא עשתה דבר, הרי שהדבר מלמד על קיומו של חוב שאינו שנוי במחלוקת.

 

בנסיבות אלה ומשקיים חוב הכולל בתוכו תשלום מע"מ, רשאי המבקש לפעול מכח האצלת הסמכויות ע"פ סעיף 107 לחוק המע"מ, והוא רשאי לבקש לעכב את יציאתה של המשיבה מן הארץ.

 

6.         לטעמי, גם מדיניות משפטית ראויה מוליכה לתוצאה זו, כשהמחוקק העניק לרשויות המס סמכויות לגביית חוב והעמיד לרשותן אמצעי אכיפה שונים, במטרה לייעל ולקדם את הליכי הגבייה מחייבים, ואף הסדיר את האצלת הסמכויות ה"חסרות" בפקודת המכס בדרך אחרת, ובנסיבות אלו אין לומר כי המבקש נעדר סמכות לפעול. 

 

7.         לאור כל האמור לעיל, ושנמצא כי יש למבקש סמכות כדין לבקש את הסעד הנדרש, אני נעתרת לבקשה ומעכבת יציאתה של המשיבה מן הארץ על פי סעיף 115 לחוק מס ערך מוסף, בגין סכום החוב הנובע ממס ערך מוסף בלבד.

            יחד עם זאת, והגם שההליך לעיכוב יציאה מן הארץ הינו כדין,  יש צורך לאזן בינו לבין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש התנועה שנקבע בו, ואין לעכב את היציאה לתקופה בלתי מוגבלת אם לא קיימת ראיה שהעיכוב יועיל לקדם את מטרות הגביה (ראה בספרו של אבי פרידמן "מס ערך מוסף: החוק וההלכה, עמודים 896-897, והמרצה 7723/94 משה דרעי נגד מדינת ישראל, פס'מ מחוזי (חיפה) תשנ"ד (4) 333, בעמ' 340).

            בנסיבות העניין, אני מגבילה את תקופת העיכוב למשך שנה.

 

ניתן היום א' באלול, תשס"ז (15 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים