אגף המכס וההגנה על זכויות קניין רוחני
קניין רוחני הוא זכות הבעלות שיש למאן דהוא על היבטים ערטילאיים,
לא מוחשיים, של מוצרים שונים, בהם הושקעו על ידו הון, מאמץ וכושר יצירה.
תחת המונח הגורף "הגנה על זכויות קניין רוחני" קיימות דרכי פעולה
שונות הבאות להסדיר הגנה זאת כגון:
זכות יוצרים (COPYRIGHT ) , המתייחסת לזכות היוצר על יצירתו
בתחום הספרות, האמנות, הצילום, המוסיקה, התוכנה, סרטים וכיו"ב.
סימן מסחר (TRADE MARK ) , המתייחס לשם, ציור או לוגו המזהה
באופן חד - משמעי את המוצר עם היצרן שלו.
פטנט, המתייחס להמצאות בלבד (רעיון טכנולוגי), כאשר המצאה
לעניין זה הוא תהליך או מוצר חדש שיש בו התקדמות המצאתית, שהוא
מועיל וניתן לשימוש בתעשייה או בחקלאות.
מדגם (DESIGN ) המתייחס לצורה החיצונית של המוצר ולמראהו.
זכות מטפחים , להגנה על כעין פטנט של מגדלים חקלאיים בגין זנים
מיוחדים של צמחים.
בעוד החברה האנושית הגדירה מימים ימימה כגניבה את ההשתלטות
הבלתי חוקית על טובין חומריים של הזולת, לא תמיד קיימת מודעות
לכך שהשימוש הבלתי חוקי בנכסים רוחניים, בהם הושקע מאמץ, כושר
יצירה והון לא פחות מאשר בייצור המוצר הפיזי עצמו, מהווים גניבה
וגזל כלפי מי שהשקיע בהם את ממונו ומרצו, וזיוף והטעייה כלפי
הצרכן התמים שרוכש את המוצר הפירטי, המזוייף.
על מנת להגן על זכויות אלה, קיימים במדינת ישראל חוקים רבים,
וביניהם חוק זכות יוצרים,1911, פקודת זכות יוצרים, חוק הפטנטים,
התשכ"ז - 1967 , פקודת הפטנטים והמדגמים, פקודת סימני מסחר
(נוסח חדש), התשל"ב - 1972 , חוק הגנת כינוי מקור, התשכ"ה -
1965 , וחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ה - 1984.
עם השנים, הלכה וגברה המודעות הבינלאומית לצורך להגן על זכויות
הקניין הרוחני, ולהלחם בסחר הבינלאומי במוצרים המפרים זכויות אלה.
מדינת ישראל חתמה בשנת 1995 על ההסכם שהקים את ארגון הסחר העולמי (WTO -WORLD
TRADE ORGANIZATION). בהסכם זה התחייבה להתאים את חוקיה עד סוף שנת 1999 לדרישות
המוגדרות בהסכם הטריפס
(AGREEMENT ON TRADE - RELATED ASPECTS OF
INTELLECTUAL PROPERTY RIGHTS INCLUDING TRADE IN
COUNTERFEIT GOODS), הדן בהיבטים הקשורים לזכויות בקניין
הרוחני.
הסכם הטריפס מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם ארגון הסחר העולמי
ומטרתו העיקרית להסיר את הקשיים העשויים להתעורר במסחר הבין
- לאומי בעניין זכויות בקניין רוחני, וזאת בשים לב לצורך לתת הגנה
לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא, והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת
ההגנה על זכויות אלה לא יפגעו במסחר הבין - לאומי מאידן גיסא.
השגת מטרה זו תקדם מטרות נוספות של ההסכם, ובהן קידום חידושים
טכנולוגיים והפצתה של טכנולוגיה קיימת, לתועלתם של יוצרי הידע
הטכנולוגי והמשתמשים בו.
קביעת כללים ונורמות בתחום הקניין הרוחני ועיגונם בהסכם בין -
לאומי נדרשו לשם יצירת
מסגרת אחידה במדינות השונות להגנה על קניין רוחני, שהוא בעל ערך כלכלי רב.
לאחידות הנורמות במדינות השונות נודעת חשיבות מיוחדת, לאור
מגמת העלייה במספר ההפרות של הזכויות השונות בתחום זה, גם
במישור הבין - לאומי. משום כך הושם בהסכם הטריפס דגש מיוחד על
אכיפה.
במאמץ לשלב את ישראל בפורום המדינות המתוקנות הנלחמות
בהפרות אלה, ועל מנת לעמוד
בהתחייבויותיה כלפי ארגון הסחר העולמי, חוקקה הכנסת את החוק
לתיקון דיני הקניין הרוחני ( התאמה להוראות הסכם הטריפס),
התש"ס - 1999 , שפורסם ב - 30/12/99 ונכנס לתוקף ב -
1/1/2000.
במסגרת חוק זה, תוקנו גם פקודת זכות יוצרים, פקודות סימני מסחר
(נוסח חדש) ופקודת המכס בצורה המסדירה את תפקיד אגף המכס
ומע"מ במלחמה נגד יבוא טובין המפרים זכויות קניין רוחני, בכל הנוגע
לזיוף סימני מסחר ולפגיעה בזכויות יוצרים.
יצוין כאן כי אגף המכס לא המתין לפרסום החוק, ופעל כבר קודם לכם
מתוקף הסמכויות שהוקנו לו עפ"י החוקים שהיו קיימים.
כך, למשל, מספר תיקי התפישות של טובין מיובאים המפרים זכויות
קניין רוחני עלה מ- 3 ברבעון הראשון של 1998 ל - 28 ברבעון
האחרון של 1999 . במהלך 1999 היו 61 תפישות כאלה, אשר בוצעו
ע"י עובדי המכס בנמלי הים והאוויר ובמעברי הגבול ביבשתיים,
בעקבות תלונות של בעלי הזכויות שנפגעו או בעקבות יוזמה עצמית של
עובדי המכס עצמם.
בין הטובין שנתפסו ע"י המכס בעת היבוא ואף הושמדו לעיתים עפ"י צו
בית המשפט, ניתן לציין נעלי ספורט וחליפות, פרופילי אלומיניום,
דיסקים, שעונים, תקליטורים, מעילי עור ופרטי הלבשה שונים,
משקפיים, קלטות, תיקים, בובות, משחקי וידאו, כוסות, כפתורים,
עכברי מחשב, מכשירי רדיו-טייפ, מטחנות-בשר, אריחי-פסיפס וכיו"ב
טובין, הנושאים סימני מסחר מזויפים או המפרים זכויות יוצרים.
פעילות זאת של אגף המכס ומע"מ רק תלך ותגבר לאור פרסום חוק
ההתאמה לטריפס, יחד עם הגברת המודעות של עובדיו מחד ושל ציבור
בעלי זכויות קניין רוחני מאידך, אשר יממשו את זכותם החוקית
להתלונן בפני אגף המכס נגד היבוא של טובין מזויפים ופירטיים למדינת
ישראל.