• הקדמה
• חלק ראשון - קווי התפתחות כלליים בשנת 2003
• רקע כללי
• מס ערך מוסף
• בלו דלק
• מיסוי ענף הרכב
• מס קניה
• מס קניה על סיגריות
• ביקורת, גבייה ואכיפה
• מכס וחשיפה ליבוא

להורדת המסמך המלא WORD  PDF

הקדמה

דוח מסכם של פעילות אגף המכס והמע"מ, כמו גם של הפעילות הכלכלית הרלבנטית לגביית המיסים העקיפים, במתכונת זו מתפרסם זו הפעם הראשונה. בכוונת המחלקה לתכנון וכלכלה, לפרסם מידי שנה, עד תום הרבעון הראשון דוח שנתי מקיף על פעילות האגף. מטרתו של דוח זה להציג מידע לציבור בכל הנוגע למדיניות האגף, הכנסות המדינה ממיסים עקיפים (מע"מ, מס קניה, מכס והיטלים), כמו גם ניתוח של הרכב הגבייה. כך, יחד עם הדוחות השנתיים הנוספים שמפרסם משרד האוצר, ניתנת לציבור אפשרות לראיה מערכתית רב ממדית של מצב המשק. יצויין שבמסגרת זו מופיע ניתוח של ענף הרכב הכולל בנוסף למסגרת הקונבנציונלית של המיסוי העקיף, התייחסות אף לשינויים בקבוצות המחיר ובשווי השימוש, שיושמו במהלך החודשים הראשונים של שנת 2004. מסמך זה מכיל שני חלקים: בחלק הראשון מופיעה סקירה קצרה של קווי ההתפתחות הכללים בשנת 2003 בהיבט מערכת המיסוי העקיף. בחלק השני, מופיעים פרקים שונים המנתחים באופן נפרד את הרכיבים של מערכת המיסוי העקיף ובכלל זה מידע רב וניתוח ברמת המיקרו והמקרו, בהתאם לכל פרק ופרק. לאור השינויים המשמעותיים חלו במפת המיסים העקיפים בשליש הראשון של שנת 2004 נכללו שינויים אלה אף הם בניתוח זה.

• בשנת 2003 הסתכמו הכנסות האגף בכ - 63.5 מיליארד ש"ח לעומת כ-63 מיליארד ש"ח בתקופה
  המקבילה ב - 2002, גידול נומינלי של כ - 0.8%. כתוצאה משינויים בעיתוי ההחזרים בין השנים 2002, 2003 ו - 2004 , יש להתייחס להכנסות המתואמות של האגף, קרי, תוך הנחה שההחזרים בכל שנה היו מוחזרים במועדם ולא מועברים משנה לשנה. בהתאם לכך הסתכמו בשנת 2003 הכנסות האגף המתואמות, כאמור, בכ-63.6 מיליארד ש"ח בהשוואה לכ-62.5 מיליארד ש"ח בשנת 2002, גידול נומינלי בשיעור של 1.8%.
  
  
  
  
• בניכוי השפעת תיקוני החקיקה בשנת 2002 (סולר, מע"מ וסיגריות) ובניכוי ההתייקרות במדד המחירים לצרכן בשיעור של כ - 0.7%, ירדו הכנסות האגף בשנת 2003 בהשוואה לשנת 2002 בשיעור ריאלי של 1.6%.
  
  
  
• שנת 2003 התאפיינה במגמה מעורבת, שראשיתה המשך המיתון וסופה מצביע על בלימה ואף נתונים ראשוניים על השפעת קצה חיובית, כפי שניתן לראות גם ברבעון הראשון של 2004 כמו גם בתחזיות הצמיחה המעודכנות. יצויין כי בעוד שבמחצית הראשונה של השנה, נרשמה ירידה ריאלית בהכנסות האגף בשיעור של 7.1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הרי שבמחצית השנייה של השנה התהפכה המגמה ונרשם גידול בהכנסות האגף בשיעור ריאלי של 4.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
  
  
• כהמשך ישיר לתוספת ההכנסות החזויה בגין התאוששות בפעילות הכלכלית בשנת 2004, הוקדמה הפחתת המע"מ כבר ל-1 במרץ 2004 (בהשוואה לתאריך היעד המקורי של 1 בינואר 2005). בנוסף, הופחתו בשני שלבים מיסי קניה על רבים מהמוצרים בשליש הראשון של השנה, וזאת תוך דגש רב על עידוד צריכה של מוצרים בסיסיים, עידוד של הביקושים במשק ובכלל זה הפחתת מיסי הקניה על ברזל, הגדלת כוח הקניה בידי השכבות החלשות וצמצום עיוותים במדיניות המיסוי.
  
  
• בראיה רחבה הכוללת מע"מ בשיעור אחיד ומיסי קניה בשיעורים דיפרנציאליים, הרי שלהערכתנו, מפת מיסי הקניה הנוכחית משקפת נאמנה את המדיניות הרצויה בתחום מיסוי מוצרי צריכה.

הכנסות אגף המכס ומע"מ לחודשים ינואר - דצמבר 2003 הסתכמו בכ - 63.5 מיליארד ש"ח לעומת כ-63 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה ב - 2002, גידול נומינלי של כ - 0.8%. כתוצאה משינויים בעיתוי ההחזרים בין השנים 2002, 2003 ו - 2004 , יש להתייחס להכנסות המתואמות של האגף, קרי, תוך הנחה שההחזרים בכל שנה היו מוחזרים במועדם ולא מועברים משנה לשנה. בהתאם לכך הסתכמו בשנת 2003 הכנסות האגף המתואמות, כאמור, בכ-63.6 מיליארד ש"ח בהשוואה לכ-62.5 מיליארד ש"ח בשנת 2002, גידול נומינלי בשיעור של 1.8%. בניכוי השפעת תיקוני החקיקה בשנת 2002 (סולר, מע"מ וסיגריות) ובניכוי ההתייקרות במדד המחירים לצרכן בשיעור של כ - 0.7%, ירדו הכנסות האגף בשנת 2003 בהשוואה לשנת 2002 בשיעור ריאלי של 1.6%. שנת 2003 התאפיינה במגמה מעורבת, שראשיתה המשך המיתון וסופה מצביע על בלימה ואף נתונים ראשוניים על השפעת קצה חיובית:

• במחצית הראשונה של השנה במהלך החודשים ינואר-יוני, נרשמה ירידה ריאלית בהכנסות האגף בשיעור של 7.1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בתקופה זו הצביעו האינדיקטורים הכלכליים על המשך מגמת המיתון ואף העמקתו, תוך ירידה בתוצר, בצריכה ובכלל זה ירידה ביבוא מוצרים בני קיימא. סה"כ ההכנסות ממיסי יבוא בתקופה זו פחתו בשיעור ריאלי של כ - 13%.
  
  
• במחצית השנייה של השנה התהפכה המגמה ובחודשים יולי - דצמבר 2003 נרשם גידול בהכנסות האגף בשיעור ריאלי של 4.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות בתקופה זו נבע רובו ככולו מגידול ריאלי בשיעור של כ - 18% במיסים על היבוא, כמו גם בהכנסות ממע"מ שגדלו במחצית השנייה של השנה בשיעור ריאלי של כ - 3%.
  שינוי המגמה הסתמן בין היתר לאור רגיעה מסוימת במצב הביטחוני כמו גם סיומה המוצלח, יחסית, של מלחמת המפרץ ומעל הכל השיפור שחל בכלכלת ארה"ב.

לאחרונה התפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינדיקטורים על ההתפתחויות במשק בשנת 2003, להם הייתה השפעה ישירה על הכנסות האגף.

• התוצר המקומי הגולמי עלה בשיעור שנתי של 1.2%. העלייה הסתמנה בכל ענפי המסחר ושירותי האוכל, למעט בענף הבניה והתחבורה בו חלה ירידה בתוצר.
  
  
• ההוצאה לצריכה פרטית עלתה בשיעור שנתי של 2%, למעט צריכת מוצרים בני קיימא.
  
  
• ההוצאה לצריכה ציבורית - ירידה בשיעור שנתי של 1%.
  
  
• יבוא סחורות ושירותים פחת בשיעור שנתי של 1.9%. אולם, כאמור לעיל קיים הבדל ניכר בין המחציות של השנה, ובעוד שמרבית הירידה נבעה מפעילות במחצית הראשונה של השנה, הרי שבמחצית השנייה של השנה נרשמה עליה ביבוא בשיעור של כ - 10%.
  
  
• ההשקעות פחתו בשיעור של כ - 13.6%, כאשר עיקר הצמצום בהשקעות נרשם בענף הבניה, וכן במכונות ובכלי תחבורה. ההשקעות בבניה למגורים הצטמצמו בשנת 2003 ב - 4% .

הכנסות האגף ממיסי יבוא (מכס ומס קניה) עלו ריאלית בשנת 2003 (בניכוי הירידה בשער הדולר בשיעור של כ - 3.8%) בשיעור של כ - 12%. יצוין כי נתוני ערכי היבוא מתפרסמים בדולרים ללא קשר למטבע בו נערכה העסקה. לנתון זה השפעה ניכרת על נתוני היבוא כפי שיפורט בהמשך. בשנת 2003 התחזק היורו בעולם בהשוואה לדולר בשיעור ניכר. לפיכך, הרי שבשנת 2003 בהשוואה לשנת 2002 נרשמה היחלשות של הדולר ביחס ליורו לשנת 2002 בשיעור של 16.3%.
לאור העובדה שכמחצית מהיבוא לישראל מתבצע מאירופה, הרי שבאופן מלאכותי נרשמת עליה בערך היבוא הדולרי.

• יבוא מוצרים בני קיימא - סה"כ הערך של מוצרים בני קיימא ירד בשיעור של 5%. ירידה בולטת נרשמה ביבוא מדיחי כלים בשיעור של כ - 20%, ירידה של כ - 12% ביבוא מייבשי כביסה, וכן ירידה של כ - 11% ביבוא טלוויזיות.
  
  
• מכוניות - בשנת 2003 חלה ירידה בהיקף היבוא של מכוניות בהשוואה לשנת 2002 בשיעור של כ-11%, לעומת ירידה בערך היבוא בשיעור של כ - 4%. פער זה מוסבר כדלקמן: מכיוון שכ- 65% מכלל יבוא הרכב לישראל נעשה ביורו או מתואם עם השינויים ביורו, הרי שלאור היחלשות הדולר בהשוואה ליורו בשיעור של 16.3%, הרי שבפועל נרשמה ירידה מתונה בערך היבוא בהשוואה לירידה חדה יותר בכמות המיובאת.
  
  
• סיגריות - כמות הסיגריות המיובאות עלתה בכ - 3%, לעומת זאת ירד ערך היבוא של סיגריות בכ-7%. נתון זה משקף את המשך המגמה של שינוי בטעמי הצרכן, קרי, מעבר מצריכת סיגריות יקרות לסיגריות מיובאות זולות יותר.

מניתוח רטרוספקטיבי בהשוואה לאומדן ההכנסות לשנת 2003 שהסתכם בכ - 61.9 מיליארד ש"ח, נרשם גידול בהכנסות האגף של 1.2 מיליארד ש"ח בקירוב, זאת כאמור, בהשוואה לאומדן ההכנסות המקורי הגידול בהכנסות נבע כתוצאה מהפעילות האכיפתית שהאגף נקט עד לתחילת העיצומים , בעיקר במסגרת מבצע "הזדמנות מע"מ בחיים", וכן כתוצאה מהמפנה שחל בהכנסות במחצית השנייה של השנה

• בשנת 2003 הסתכמו הכנסות המדינה ממע"מ עוסקים בכ - 43.9 מיליארד ש"ח לעומת 43.7 מיליארד ש"ח ב - 2002 , ירידה ריאלית של כ - 0.2%. אולם, כתוצאה משינויים בעיתוי ההחזרים בין השנים 2003 ו - 2004 , יש להתייחס להכנסות המתואמות, תוך הנחה שההחזרים בכל שנה היו מוחזרים במועדם ולא מועברים משנה לשנה.
  
  
• לפיכך, בשנת 2003 הסתכמו הכנסות האגף ממס ערך מוסף המתואמות כאמור (בניכוי השפעת עיתוי ההחזרים), בכ - 44 מיליארד ש"ח לעומת כ - 43.2 מיליארד ש"ח₪ בשנת 2002, עליה נומינלית בשיעור של כ-1.7%; בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן ובניכוי תיקוני החקיקה (העלאת שיעור המע"מ ל-18%), ירדו ההכנסות ממע"מ בשיעור ריאלי של כ - 1.9%.
  
  
• בשנת 2003 חל גידול בהחזרי מע"מ בהשוואה לשנת 2002, בשיעור של 7.9%. אולם, במידה ונתייחס להחזרים המתואמים, ללא דחיות החזרים בין השנים 2002 ו - 2003, כמעט ולא חל שינוי בשיעור ההחזר.
  
  
• ההכנסות ממע"מ היוו כ -30.7% מהכנסות המדינה ממסים וכ- 9.16% מהתמ"ג, עליה של 0.7 נקודות האחוז ו- 0.16 נקודות האחוז בהתאמה, בהשוואה לשנת 2002. תוצאה זאת נובעת בעיקר, מהעלאת שיעור המע"מ, כמו גם המיתון בפעילות הכלכלית במשק שהביא לירידה בתוצר המקומי הגולמי.
  
  
• גביית מע"מ מלכ"רים הסתכמה בכ - 5.9 מיליארד ש"ח, לעומת כ -5.6 מיליארד ש"ח בשנת 2002, ואילו גביית מע"מ מוסדות פיננסיים הסתכמה בסך של 1.6 מיליארד ש"ח, סכום זהה לשנת 2002 (לא כולל מע"מ על הריווח, הנכלל במס החברות).
  
  
• מניתוח של גביית מע"מ בייצור מקומי, ניתן להבחין בנקודות הבאות:
  
  • בשנת 2003 חלו ירידות בולטות בעסקאות ענפים מוטי היצוא, כגון תעשייה ושירותי אירוח ובתי מלון, לעומת שנת 2002 וזאת בגין המיתון העולמי, המצב הביטחוני, הפגיעה בכושר היצור ובכושר התחרות של התעשייה המקומית ועוד.
  • בעסקאות הפטורות חלה ירידה בענף התעשייה בשיעור של כ - 23% כאשר בסך הכל העסקאות חלה ירידה של כ - 10% ריאלית. בענף שירותי האירוח חלה ירידה בשיעור של כ - 47% בעסקאות הפטורות, וזאת כתוצאה מירידה בכניסת תיירים לארץ, ובסה"כ העסקאות חלה ירידה בשיעור של כ - 5% ריאלית וזאת תודות לגידול בתיירות הפנים.
  • גם בענפים המאפיינים את השוק המקומי חלו ירידות בולטות, במיוחד בענפי הבינוי, בשיעור של 7.3% ובענף הנכסי דלא ניידי, בשיעור של 3.7%. הירידה ביתר הענפים מתונה יותר.
  • בענף החקלאות חלה עליה בעסקאות בשיעור של 6.8% ריאלית. אף בענף השירותים הציבוריים חלה עליה של כ -2.6% בשיעור ריאלי.
  • מעניין לציין כי בענף שירותי אירוח ובתי מלון, חרף הירידה החדה בהיקף העסקאות הפטורות חלה עליה מתונה בשיעור העסקאות החייבות, ובגבייה בענף זה חלה עלייה של 2.2% בשיעור ריאלי. הסיבה לכך היא עלייה בתיירות הפנים. נתון זה תואם את אחוז השינוי במספר הלינות בבתי מלון, שעלה בכ - 3% בשנת 2003 לעומת שנת 2002.
    
    
• מע"מ על רקע נתונים מקרו כלכליים בעשור האחרון
  • לכאורה, הרי שבעקבות העלייה בהוצאה לצריכה פרטית בשנת 2003 בשיעור של 2.8% בהשוואה לשנת 2002, ושינוי במדד המחירים לצרכן, אמורים היו ההכנסות ממע"מ לעלות בהתאם, בשיעור ריאלי של כ - 3%. בפועל נרשמה שינוי בגביה בשיעור של 1.2%. אולם בניתוח האינדיקאטורים הכלכליים של העשור האחרון, ניתן להיווכח בקשר בין שינוי התוצר לשינוי בהכנסות.
  • יצויין כי כי השינוי הממוצע בצריכה הפרטית עלה בכ - 7.2% משנת 1995, והגביה במע"מ עלתה בשיעור של 6.6%. כלומר השינוי בשיעור הממוצע בהכנסות מע"מ, קרוב לשינוי הממוצע בהוצאה לצריכה הפרטית.
    

• הכנסות המדינה ממיסים על דלק הסתכמו בשנת 2003 בכ-7.6 מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של כ-9.2% בהשוואה לשנת 2002. בניכוי תיקוני חקיקה גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-4.8%, בעיקר כתוצאה של גידול בצריכת הסולר בשיעור של 5% ויציבות בצריכת הבנזין.
  
  
• ההכנסות מדלק היוו בשנת 2003 כ-5.3% מכלל הכנסות המדינה ממיסים ומתשלומי חובה, גידול של כ-4.8% לעומת 2002, זאת עקב העלאת הבלו על הסולר באפריל 2002 כחלק ממדיניות האוצר בתחום של דלקים לתחבורה, לפיה יש לפעול להשוואת המיסוי על סולר לזה המוטל על בנזין. יצויין כי במחצית דצמבר 2003 הועלה הבלו על סולר ב- 30 אג' לליטר, אך ההשפעה על ההכנסות תורגש רק בשנת 2004.
  
  
• יצויין כי, הבלו המוטל על סולר בישראל נמוך במידה ניכרת מהבלו המוטל על בנזין (כשישית), בעוד שבאיחוד האירופי, הרי שבממוצע הבלו על סולר קרוב ברמתו לבלו על בנזין. העיוות במחירים היחסיים הנובע מכך מעוות ומפלה תוך פגיעה בהקצאת המקורות במשק הישראלי, ויצירת הטיה של רכישות כלי רכב לעבר אלו המונעים בסולר.
  
  
• בשנת 2003 נרשמה ירידה בשיעור של 1.1% בצריכת הבנזין, עלייה בשיעור של 5% בצריכת הסולר ועלייה של כ-16.3% בצריכת הנפט. הירידה בחלקם של כלי הרכב המונעים בבנזין מכלל הנסועה השנתית בצירוף לירידה בנסועה הכוללת עקב המיתון, מסביר את המשך המגמה של הירידה בצריכת הבנזין; אולם, יש להתייחס בזהירות לנתוני הצריכה של סולר ונפט לאור היותם מושפעים, בין היתר, ממעבר סולר לרש"פ ובחזרה, כמו גם משינויים ברמת המיסוי על נפט שנועדו למנוע מהילות של נפט וסולר במחצית 2003.
  
  
• במסגרת מדיניות המיסוי הכוללת שואף אגף המכס ומע"מ להמשיך ולעודד שימוש בדלקים אלטרנטיביים המזהמים פחות. כך, למשל שימוש ברכב המונע ע"י גז או שימוש ברכב היברידי המשלב הנעה של בנזין וחשמל. זאת הסיבה שבסוף שנת 2002 ניתן פטור ממס קניה למערכת הנעה בגז המורכבת על רכב בנזין קונבנציונאלי ובתקופה הקרובה יש לצפות להפחתת המס על סוג רכב שכזה.

( רכב, חלפים, קבוצות מחיר, אביזרי בטיחות)

• ההכנסות מרכב נוסעים הסתכמו בשנת 2003 בכ-4.2 מיליארד ש"ח, ירידה בשיעור ריאלי של כ-6%. ההכנסות מרכב מסחרי הסתכמו בכ-530 מיליון ש"ח, ירידה בשיעור ריאלי של למעלה מ-19%. השינוי בערך היבוא במונחים דולריים היה 0.5% ו-(13%-), בהתאמה.
  
  
• הפער הניכר בין השינוי בערך היבוא לשינוי בהכנסות נובע משתי סיבות עיקריות:

  הראשונה, למעלה ממחצית מכלי הרכב מיובאים ביורו שהתייקר ביחס לדולר בשנת 2003 בשיעור ממוצע של כ-16%: הרישום של היבוא בדולר מטה את הערכים כלפי מעלה, בעוד שהמצב הוא כי במחירי היבוא (במונחים של יחידה בודדת) לא נרשם שינוי ממשי בערך היבוא.
  השניה, שינויים בהרכב היבוא, קרי גידול במכירות של כלי רכב מתוצרת יפן וקוריאה שהיבוא ממקורות אלה נעשה ביין ובדולר שנחלשו ביחס ליורו, כך שמחירי כלי הרכב מארצות אלה הוזל באופן יחסי למחירי כלי הרכב שיובאו מאירופה.

• ההכנסות ממכס הסתכמו בכ-180 מלש"ח, ירידה ריאלית בשיעור של 25% ביחס לשנת 2002. מעבר לשינוי בסך ההכנסות ממס קניה, הרי שהירידה החדה בשיעור המכס - המוטל אך ורק על יבוא ממדינות שלישיות - התבצעה בגין הסטה של יבוא ממדינות שלישיות למדינות עימן יש לישראל הסכמי סחר. זאת, בעיקר על רקע העובדה שהונדה וטויוטה הקימו מרכזי יצור בטורקיה עימה יש לישראל הסכם סחר. אמנם, קיימת גם הסטה של יצור גם מגוש האירו לעבר טורקיה, אולם בכל מקרה יבוא שכזה פטור ממכס.
  
  
• " כעיקרון, קיימת הפרדה בין כלי רכב המיועדים לנוסעים (פרט מכס 87.03 בתעריף המכס) - להלן "רכב נוסעים", וכלי רכב המיועדים לנשיאת טובין (פרט מכס 87.04 בתעריף המכס) - להלן "רכב מסחרי". כך למשל, בפרט מכס 87.04 יש לכלול גם רכב פרטי וגם רכב המוגדר כמסחרי, אולם משמש, הלכה למעשה, תחליף לרכב פרטי. כעיקרון, מדובר בכלי-רכב העונים להגדרה של "Passenger Car" על פי התקינה האירופאית, ובכלל זה רכב פרטי, מיניוואן, רכב פנאי-שטח (ג'יפים) וכדומה. הסיווג בפועל לא תאם באופן מלא את ההגדרות ועל יש להתייחס לנתונים בזהירות. החל ממרץ 2004 יצאה הנחיית סיווג בנושא זה ויש לצפות לשינוי בתחום זה.
  
  
• ההכנסות מחלקי חילוף - מס קניה ומכס - הסתכמו בכ-260 מלש"ח, עליה בשיעור ריאלי מתון של 3.7%.
  
  
• הפטור הניתן בעת רכישת אביזרי בטיחות (ABS ושתי כריות אויר), הפך ברכב פרטי זה לא מכבר להפחתה אוניברסלית בפועל של נטל המס לכל כלי הרכב, וזאת לאור העובדה שכ-92% ממכלי הרכב הפרטיים שנרכשו בשנת 2003 צוידו ב-ABS ובשתי כריות אויר לכל הפחות. ברכב מסחרי עמד שיעור זה על כ-85%. יש לצפות כי כבר במהלך 2004 יתקרב השיעור המצטבר ברכב פרטי ומסחרי למיצוי מלא.
  
  
• לכאורה, אין הצדקה לקיומו של פטור זה לאור העובדה שהוא כבר איננו משמש תמריץ להצטיידות באביזרי בטיחות, מה גם שעלות הפטור הינה למעלה מ-450 מלש"ח. אולם, דווקא העובדה שהלכה למעשה הרוב המוחלט של כלי הרכב מצויד באביזרים אלה מחזקת את הטענה שבפועל מדובר בפשטות במס קניה נמוך מזה הסטטוטרי ותו לא. למרות שניתן להסיט את הפטור לסוג אחר של אביזרים, הרי שביטול הפטור הנוכחי יביא בהכרח להעלאת רגרסיבית של רמת המיסוי ומחירי הרכב, ולכן להערכתנו יש לבצע זאת רק במסגרת של רפורמה כוללת במיסוי רכב.
  
  
• בינואר 2004 יושם שינוי במבנה קבוצות המחיר הקובעות את אגרת הרישוי ואת שווי השימוש ברכב צמוד. השינוי כלל הוספת קבוצת מחיר אחת לשש הקיימות, תוך שינוי בטווחי המחירים הרלבנטיים. שינוי זו נועד כדי לצמצם את ההשפעה שיש לשיטת קבוצות על התפלגות המכירות, תוך "החלקה" של מידרג המחירים וכמובן של אגרות הרישוי ושווי השימוש.

• בשנת 2003 הסתכמו ההכנסות ממס קניה על הייצור המקומי ועל הייבוא (למעט בלו דלק) בכ-10.2 מיליארד ש"ח, ירידה ריאלית של 1.6% לעומת ההכנסות בשנת 2002. בניכוי תיקוני חקיקה מדובר בירידה בשיעור ריאלי של 4.6%.
  
  
• ההכנסות ממס קניה על היבוא (ללא סיגריות), הסתכמו בכ-6.7 מיליארד ש"ח, ירידה בשיעור ריאלי של 5.1% בהשוואה לשנת 2002. ירידה זו הינה תוצאה ישירה של המיתון במשק שמביא לירידה בצריכה הפרטית בכלל וביבוא מוצרי בני-קיימא בפרט. ההכנסות ממס קניה על הייצור המקומי (למעט סיגריות) הגיעו בשנת 2003 לכ-373 מיליון ש"ח, ירידה בשיעור ריאלי של 8.3% לעומת שנת 2002.
  
  
• הפער בין השינויים בהכנסות מייצור מקומי בהשוואה להכנסות מייבוא נובע מהרכבי בסיס המס השונים, שכן ההכנסות מיבוא נובעות ברובן ממוצרים בני-קיימא עתירי מס באופן יחסי, ובעיקר רכב, סעיף בו נרשמה ירידה חדה בהיקף ההכנסות בשנת 2003, ואילו ההכנסות מייצור מקומי נובעות ברובן ממשקאות חריפים (מוצרים עתירי מס אך בעלי קשיחות גבוהה), מזגנים מוצרי קוסמטיקה, ברזל ופלדה.
  
  
• הפחתות מיסי הקניה במהלך השליש הראשון של שנת 2004 יביאו לשינוי בהתפלגות ההכנסות בין יבוא ליצור מקומי בגין הדגש הרב שניתן להפחתת המס על מוצרים חשמל בסיסיים לבית.
  
  
• מדיניות המס מבכרת הטלת מס על מספר מצומצם יחסית של מוצרי צריכה (מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מזגנים, טלפונים), כלי-רכב, אלכוהול ומוצרי איפור ובישום. במסגרת זו, אין מקום למיסי קניה על תשומות וחומרי גלם כמו גם על מוצרי ברי-הברחה, מוצרי ניקוי ורחצה, ומוצרים נוספים כגון נורות המביאות לחיכוך רב בין רשויות המס לסקטור העיסקי, תוך הבאת תועלת מועטה בכל הנוגע להשפעות על המשק ובכלל זה על הכנסות המדינה.
  
  
• באוגוסט 2000 הופחתו שיעורי מס הקניה על מוצרי צריכה רבים, תוך ביטול או הפחתה של המס על מוצרים רבים, ובכלל זה מוצרים ברי-הברחה, תשומות וחומרי גלם ועוד. במקביל, אוחדו כלל המוצרים למספר מצומצם של קבוצות עליהם מוטל מס בשיעור אחיד.
  
  
• הפחתת מיסי קניה על מוצרי צריכה- בשליש הראשון של שנת 2004, בשני מהלכים הושגו הלכה למעשה המטרות האמורות לעיל, תוך השארת מיסי הקניה על קבוצות מוצרים מתוך מטרה לשמר את הדיפרנציאליות במערכת המיסוי העקיף לא באמצעות מס ערך מוסף כנהוג באירופה, אלא באמצעות מיסי הקניה. לפיכך, הרי שבאופן כללי ניתן לומר כי יש לראות במפת מיסי הקניה הנוכחית, כמפה של קבע.
  
  
• הפחתות מיסי הקניה נעשו כחלק מיישום התוכנית להפחתת נטל המס לטובת השכבות החלשות, ולעידוד הביקושים בכלל כמו גם בענף הבנייה שכללה את הרכיבים הבאים: הראשון, הקדמת הפחתת שיעור המע"מ ל-17%, הפחתה שתוכננה לינואר 2005; השני, הפחתת מיסי הקניה כאמור לעיל; השלישי, הפחתת מכסים על מוצרי מזון בסיסיים כגון פסטה, אורז, מרגרינה וביצים.
  
  
• כך, הופחתו באופן ניכר שיעורי מס הקניה על רשימה ארוכה של מוצרי חשמל לבית (מקרר, מדיח כלים, טלוויזיה, DVD), ובוטלו שיעורי המס על מוצרים רבים כגון: מוצרי רחצה בסיסיים, (שמפו וסבון) נורות ומנורות, מוטות ברזל, רשתות וגדרות וכלים סניטרים (אריחים, כיורים, אמבטיות, אסלות וכד').
  
  
• במסגרת הפחתת מיסי הקניה הושם דגש על מספר נקודות:
  הפחתת מיסי הקניה כעיקרון הינה פרוגרסיבית (בדומה ליתר המיסים העקיפים): המס שהופחת מהווה חלק גדול יותר מהכנסתם של משקי בית בעשירונים הנמוכים בהשוואה לאלו בעשירונים הגבוהים. הסיבה לכך היא שהפערים בשיעורי הבעלות ובשווי אותם מוצרים בני קיימא, אשר מיסי הקניה עליהם הופחתו, קטנים מהפערים בהכנסות בעליהם.
  הפחתת החיכוך בין יבואנים ויצרנים מקומיים לבין רשויות המס, זאת בשתי דרכים: הראשונה - הפחתת נטל המס תורמת לצמצום התמריץ לדיווח חסר על מחירי עסקאות; השנייה - ביטול כמעט מלא של התמ"א במוצרי הצריכה (למעט על מקרר, מוצרי איפור ובישום, אריחים וברזל) מפשטת את מינהל המס.
  הפחתת שיעורי המס צפויה להגדיל כמובן את כוח הקניה, תוך עידוד הגדלת הביקושים במשק.

• בשנת 2003 ניגבו 3.09 מיליארד ש"ח ממס קניה על סיגריות, מתוכם כמיליארד ש"ח מייצור מקומי וכ-2.1 מיליארד ש"ח מייבוא. הגבייה עלתה בשיעור ריאלי של 9.1% לעומת שנת 2002, אולם בניכוי תיקוני חקיקה לא חל שינוי ריאלי בהכנסות המדינה בהשוואה לשנת 2002.
  
  
• מס קניה על סיגריות בנוי משני רכיבים - מס קצוב בגובה 1.1 ש"ח לחפיסה (נכון למרץ 2004) ומס לפי ערך (אחוזי) בשיעור של 58% מהמחיר לצרכן ללא מע"מ. בקירוב, כחמישית מסך הגביה מקורה במס הקצוב בעוד שהיתר מקורו במס האחוזי.
  
  
• המס הקצוב המוטל על סיגריות, בארץ ובעולם, נועד לשקף בין היתר את ההשפעות החיצוניות השליליות שמקורן בעישון סיגריות - נזקי עישון למעשן, שאין הוא נושא בהן, או נזקי עישון לאחרים (מעשנים פסיביים) . יצויין שמס קצוב, לעומת מס לפי ערך, מיטיב לשקף השפעות אלו בהיותן תלויות בהיקף העישון ולא במחיר הסיגריות.
  
  
• מתוך רצון לשקלל הן את מחיר המוצר בכלל רמת המיסוי מהבחינה הפיסקלית והן לאור ההשפעה שיש למס קצוב בלבד על היצור המקומי, נקבעה שיטה מעורבת. שיטת המס המעורבת נהוגה גם בחלק מארצות האיחוד האירופי המשותף: בחלקן קיים דגש על מס קצוב, בעוד שבאחרות חלקו של המס לפי ערך גבוה יותר .
  
  
• לשינוי בשיעור הגביה בפועל שני הסברים עיקריים:

  השפעת כמות: בשנת 2003 נרשמה ירידה של 2.3% בכמות הסיגריות המשווקות. יש להניח כי להתייקרות מחירי הסיגריות בשיעור מצטבר של למעלה מ-20 במהלך השנתיים האחרונות יש השפעה על הצריכה (המדווחת).
  
  השפעת הרכב: בשנת 2003 התייקרו מחירי הסיגריות בממוצע בשיעור של 2.9% בהשוואה לשנת 2002. מגמה זו של התייקרות במחירי הסיגריות שהחלה כבר בשנת 2002 בה עלו מחירי הסיגריות בשיעור של כ-20% בממוצע, מה שכמובן אמור להגדיל את בסיס המס. אולם להערכתנו, הפער בין המחירים בפועל למחיר תחשיבי המהווה כיום את בסיס המס, תורם לנזק ניכר להכנסות המדינה. יצויין כי התייקרות המחירים הביאה לשינויים בהרכב סל הצריכה, שכן נוצרה הסטה לכיוון סיגריות זולות יותר (בעיקר מיבוא), על חשבון סיגריות יקרות יותר מיבוא.

• בשנת 2003 68% מההכנסות ממס קניה על סיגריות מקורן ביבוא, כהמשך למגמת הגידול הרב-שנתי בצריכת סיגריות מייבוא וצמצום בצריכת סיגריות מייצור מקומי. אולם, בשנת 2003 לצעד זה היו השפעות מתונות בלבד על ההכנסות ממיסים, שכן, שנה זו התאפיינה בהסטה לכיוון סיגריות זולות יותר, שאינן בהכרח מיצור מקומי.

1. אין בעולם מתודולוגיה מוסכמת להערכת ההשפעות החיצוניות של עישון. ניתן כמובן לכמת אותן בשיטות שונות, אולם מבחני רגישות, המתבססים על הנחות שונות, עשויים להעמיד טווח אומדנים רחב - כך שקשה להגיע לאומדן מוסכם.
2. במדינות הבאות נהוג מס קניה קצוב בלבד: ארה"ב, יפן, נורווגיה, קנדה, שוודיה, שוויץ.

כחלק ממדיניותו המוצהרת של אגף המכס ומע"מ הרי שבשנת 2003 נמשך התהליך ואף הואץ, לפיו מושם דגש רב על הגברת הגבייה והאכיפה על העוסקים במשק. להלן הפרמטרים העיקריים המצביעים על פעילות מוגברת זו בשנת 2003 בהשוואה לשנת 2002:

• גידול בסכומים ובמקרים של "התשלומים החריגים". "תשלומים חריגים" מוגדרים ככל
  אותם תשלומים אשר אינם מדווחים ברגיל, אלא נעשו בעקבות התערבותן של התחנות האזוריות ואשר נעשתה בגינם פעילות אכיפתית במטרה לגבות כספים אלו. בסה"כ נרשם גידול חד הן במספר התשלומים החריגים והן בסכומים שנגבו: גידול של 40% נרשם בסה"כ סכום התשלומים החריגים וגידול של 20% נרשם בסה"כ מקרי התשלומים החריגים. בולט במיוחד השינוי בתחום הסדרי התשלומים: גידול של כ - 85% בסכום התשלומים וגידול של כ - 80% במספר המקרים.
  
  
• גידול בהטלת שעבודים על נכסי חייבים. מספרם הכולל של השעבודים אשר הוטלו על כלי רכב עלה בשנת 2003 בשיעור של 1.8% בהשוואה לשנת 2002, וב - 46% במספר השעבודים שהוטלו על נדל"ן.
  
  
• קנסות מינהליים. מספר הקנסות המנהליים שהוטלו בשנת 2003 רשם עלייה של כ - 15% בהשוואה לשנת 2002, כאשר הסכום הכולל של הקנסות שהוטלו גדל בשיעור של כ- 20%.
  
  
• מבצע "הזדמנות של מע"מ בחיים", אשר נערך במהלך שנת 2003, תרם באופן משמעותי להגברת פעילות הגבייה והאכיפה. תוצאות המבצע התבטאו הן בגידול בגבייה מחייבים שהסתכמה בכ- 300 מיליון ₪, אולם לא פחות מכך בחיזוק ההרתעה אל מול העוסקים במשק, בייחוד בתקופת מיתון המקשה על בעלי עסקים רבים.
  
  
• הטמעת שינויים טכנולוגיים בקרב העוסקים והמייצגים. עידוד העוסקים להגשת החזרים בדיסקטים ובאמצעים אלקטרוניים אחרים כגון אינטרנט הוא מטרה עליונה באגף, שכן הטעמת אמצעים אלו כאמצעי דיווח, חוסכת זמן יקר בפעילות עובדי הגביה והאכיפה, כמו גם לעוסקים עצמם תוך הקטנת החיכוך בינם לרשויות המס. בשנת 2003 חל שיפור כללי בהגשת דוחות בדיסקטים בשיעור של 8.5% בהשוואה לשנת 2002. כמו-כן, בשנת 2003, החלו לראשונה עוסקים לדווח באמצעות האינטרנט. סה"כ הדוחות שהוגשו באינטרנט בשנת 2003 הסתכמו ב - 3,620 דוחות, הכוללים דוחות לתשלום בסך של כ- 365 מיליון ש"ח.
  
  
• הגברת הפעילות יחידות הביקורת באגף. בשנת 2003 הוגברה פעילות הביקורת כלפי עוסקים בהשוואה לשנת 2002. כמות התיקים שבוקרה גדלה ב -9% לעומת שנת 2002, וסה"כ חיובי השומה בשנת 2003 (בנטרול תיקים עם חיובים מעל 500,000$) גדל בשיעור של 16% לעומת שנת 2002. במקביל הושם דגש על איכות הביקורת, כך, למשל, חל גידול של 34% בכמות פסילות הספרים בשנת 2003 בהשוואה לשנת 2002.
  
  
• הגברת פעילות יחידות החקירות באגף. עיקר תפקידן של יחידות החקירות הוא איתור עבירות מהותיות בתחום הפלילי ובהיקפי מס גבוהים. אמנם בשנת 2003 חלה ירידה של כ- 6% במספר התיקים שנפתחו כתוצאה מפעילות יחידות הביקורת, אך המס התחילי הממוצע בגין עברות שהתגלו, עלה בשנת 2003 בשיעור של 18% בהשוואה לשנת 2002. כלומר, הנתונים מצביעים על כך שרמת הפעילות הארצית של החקירות נשמרה ביחס לשנה קודמת, ולמרות צמצום בכמות תיקים חלה עליה בהיקפי הממצאים.

חשיפת המשק הישראלי מתבצע בעיקרו בשני ערוצים: תוכנית חשיפה של מוצרי יבוא באופן חד-צדדי מצד מדינות שעימן לישראל אין הסכם סחר, ועל ידי חתימת הסכמי סחר בינלאומיים אשר מבטלים או מצמצמים את כל המכסים על מוצרי תעשיה (תלוי בסוג ההסכם) תוך הפחתה של המכס על מוצרי חקלאות באופן מדורג. להלן עיקרי המימצאים הנוגעים בתהליך החשיפה האמור:

• מניתוח שנערך על סמך נתוני המכס עולה כי מאז 1996 ועד 2003 קיימת מגמה של ירידה בשיעור המכס הממוצע, מ-1.13% ל-0.89%, בהתאמה. קרי, ירידה של למעלה מ-20% במהלך 7 שנים.
  
  
• תוצאתית, ניכרת מגמה לפיה ישנה עליה בשיעור המכס הממוצעים בענפים מסוימים כגון: טקסטיל, רהיטים וצעצועים וזאת למרות תוכנית החשיפה בענפים אלו. ההסבר לכך נובע מהעובדה שהתרחשה הסטת סחר משמעותית לעבר מדינות שלישיות אשר חבות במכס בהשוואה לפטור ממכס הקיים עם מדינות ההסכם.
  
  
• ניתוח מגמות היבוא מאז 1996 מראה מגמת ירידה בהכנסות ממכס (בשיעור ריאלי של 2%) במוצרים שעברו תהליך חשיפה. כיום, מרבית ההכנסות ממכס נובעות מיבוא של מוצרי חקלאות טריה ומעובדת (18%), כלי רכב (18%), וכן מוצרי טקסטיל הלבשה והנעלה (26%).
  
  
• התפלגות היבוא לישראל מצביע על כך שעיקר היבוא הינו תשומות וחומרי גלם לתעשיה (31%), מכונות ומכשירים מכניים (13%), וכן מכונות ומכשירים חשמליים ואלקטרוניקה (13%).
  
  
• הפער בין המרכיבים העיקריים בכלל היבוא למרכיבים העיקריים התורמים להכנסות ממכס, מצביע כמובן על הדגש הרב שניתן בהפחת מכסים על תשומות וחומרי גלם המשמשים לתעשייה המקומית.
  
  
• הפער בין המרכיבים העיקריים בכלל היבוא למרכיבים העיקריים התורמים להכנסות ממכס, מצביע כמובן על הדגש הרב שניתן בהפחת מכסים על תשומות וחומרי גלם המשמשים לתעשייה המקומית.
  
  
• בענף החקלאות שיעור המכס הממוצע הינו יחסית גבוה (2.9%) כיוון ששיעורי המכס עצמם גבוהים יחסית ואף מוטל מכס על מדינות הסכם. ההגנה המסיבית באה בראש ובראשונה לידי ביטוי בענפי החלב, הביצים והדבש. יצויין כי מניתוח השפעות תהליך החשיפה שהתבצע בענפי החקלאות מאז 1996 ניכר כי אין השפעה משמעותית של הפחתת שיעורי המכס על ההכנסות ממכס, לאור היקפי היבוא הקטנים יחסית של מוצרי חקלאות.
  
  
• מניתוח רב שנתי (משנת 1991 ועד 2003) עולה כי לתהליך החשיפה השפעה ממתנת על מדד המחירים לצרכן: בעוד שמדד תפוקות התעשייה הכללי בניכוי מוצרים בחשיפה עלה בשיעור ממוצע של 5.7%, מדד המוצרים בחשיפה עמד על 4.4% בלבד. תופעה זו הביאה לכך שמדד מחיר תפוקות התעשיה הכללי עמד בסופו של דבר על 5.3%.
  
  
• ניתן לראות כי במהלך שנות החשיפה ישנה ירידה במדד המחירים של תחליפי יבוא הכלולים בתהליך החשיפה בשיעור של 1.1%, אשר תרם בהכרח לירידה במחיר לצרכן הסופי.
  
  
• בשנת 2003 נרשמה עליה במדד מחירי הברזל, כתוצאה מעליה חדה במחירי הברזל בעולם. עליה זו גורמת להתייקרות חו"ג לתעשיה והכבדה נוספת על היצרנים המקומיים. באפריל 2004 בוטלו ממסי הקניה בענף הברזל, וזאת כדי להקל על התעשיה המקומית.
  

להורדת המסמך המלא WORD  PDF