בחודש אוגוסט התפרסמו נתונים מאקרו כלכליים מעורבים. בתחום הפעילות הריאלית נרשם שיפור המתבטא בעליות במדד פדיון ענפי המסחר והשירותים, במדד הייצור התעשייתי ובמדד המכירות ברשתות השיווק. יציבות המחירים בחודש אוגוסט נשמרה, כאשר האינפלציה הצפויה ב- 12 החודשים הקרובים מצויה מתחת לגבול העליון של יעד האינפלציה. בשוק ההון נרשמו עליות שערים במהלך החודש האחרון וחל גידול בהיקף הנפקת המניות. ההתפתחויות החיוביות באו לידי ביטוי גם בשיפור הלכי הרוח של הציבור כאשר מדד מנהלי הרכש שב החודש להצביע על צפי להתרחבות בפעילות התעשייתית ומדד אמון הצרכנים השתפר אף הוא.
|  על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש ספטמבר היה לממשלה עודף בסך 0.9 מיליארד שקלים בפעילותה התקציבית ועודף בסך 1.3 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו.
|
| . |
על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש יולי היה לממשלה גירעון בסך 0.9 מיליארד שקלים בפעילותה התקציבית וגירעון בסך 0.4 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו.
|  לאחר מספר חודשים של התגברות הסימנים להאטה בפעילות הכלכלית, חל בחודש יולי שיפור מסוים בפעילות במשק. במסגרת זאת, חל שיפור בגביית המיסים, כאשר עליות נרשמו הן בגביית המיסים הישירים והן בגביית המיסים העקיפים. שיפור נרשם גם בנתוני סחר החוץ, המצביעים על עלייה בהיקף יצוא ויבוא הסחורות לצד עדכון חד כלפי מעלה בחודשים הקודמים. במקביל, חלו עליות שערים בשוק ההון וירידה בתשואות על האג"ח הקונצרני והממשלתי.
| | . |
בחודשיים האחרונים חלה האטה במגמת ההתאוששות שאפיינה את המשק הישראלי החל מהמחצית השנייה של 2009. האינדיקאטור הבולט לכך הוא יצוא הסחורות, שרשם ירידות הן במאי והן באפריל. זאת, לצד המגמה השלילית בשווקים בארץ ובעולם , המשקפים במידה רבה את העמקת משבר החוב בחלק ממדינות אירופה. כל אלה הובילו לירידה ניכרת באופטימיות של התעשיינים (שלראשונה מאז תחילת ההתאוששות צופים התכווצות קלה בפעילות) ובאמון הצרכנים.
| מנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון של השנה עולה כי נמשכה מגמת הצמיחה במשק. במסגרת זאת, צמחה תוצר בשיעור של 3.3 אחוזים, התוצר העסקי צמח בשיעור של 4.8 אחוזים והצריכה הפרטית גדל ב- 1.6 אחוזים. בנוסף, נרשם שיפור במדד פדיון ענפי המסחר והשירותים ובמדד הייצור התעשייתי. בהלכי הרוח של הציבור חל שיפור כאשר חלו עליות הן במדד מנהלי הרכש והן במדד אמון הצרכנים. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל בשיעור של 0.9 אחוז, עלייה אשר הובלה על ידי התייקרות בסעיפי הדיור והדלק ובשל עליות מחירים עונתיות. ב- 12 החודשים האחרונים עומדת האינפלציה על 3 אחוזים, בגבול העליון של יעד האינפלציה.
| | . |
על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש מאי הסתכמה הפעילות התקציבית של הממשלה באיזון (עודף אפסי בסך של כ 0.05 מיליארד שקלים).
| מרבית האינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו בחודש מרץ היו חיוביים. בפעילות סחר החוץ נרשם שיפור, כאשר עליות נרשמו ביצוא וביבוא הסחורות וביצוא השירותים. במקביל, חלה עלייה בתיירות הנכנסת ותיסוף קל נוסף בשער החליפין הריאלי. במהלך החודש חלה ירידה קלה במספר דורשי העבודה שהתייצבו בשירות התעסוקה ונמשכה מגמת הירידה במספר דורשי העבודה החדשים. בשוק ההון נרשמו עליות במדדי המניות והאג"ח הקונצרני ונרשמה עלייה משמעותית בהיקף ההנפקות בשוק המניות. גביית המיסים עלתה במהלך חודש מרץ. עליות נרשמו הן בגביית מיסים ישירים והן בגביית מיסים עקיפים. | | . |
 על פי אומדנים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי בחודש אפריל היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 1.0 מיליארד שקלים (גירעון של 0.7 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו).
|  על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש מרס היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 3.8 מיליארד שקלים (גירעון של 3.5 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו). | | . |
על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש פברואר היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 2.8 מיליארד שקלים (גירעון של 2.6 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו). | 
סך הכנסות המדינה ממיסים
• בחודש ינואר 2010 הסתכמו הכנסות ממסים ומאגרות בכ-17.2 מיליארדי ₪.
• בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי שינויי החקיקה והתאמות, גביית המיסים בחודש ינואר 2010 עלתה בשיעור ריאלי של כ-10.3% לעומת חודש ינואר אשתקד. | | . |
על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש ינואר היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בסך של 3.8 מיליארד שקלים (עודף של 4.4 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 4.1 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.3 מיליארד שקלים. | 
על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי להלן נתוני הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב בחודש נובמבר 2009.
בחודש נובמבר היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 2.0 מיליארד שקלים וגירעון של 1.7 מיליארד בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו.
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.1 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל עודף קטן של כ 0.1 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 26.5 מיליארד שקלים. בתקציב המקורי מתוכנן גירעון שנתי של 44.4 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה גירעון בסך של כ 1.3 מיליארד שקלים.
הגירעון ב 12 החודשים האחרונים (דצמבר 2008 עד נובמבר 2009) עלה מכ 39.8 מיליארד שקלים בחודש הקודם לכ 40.5 מיליארד שקלים.
| | . |
על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי להלן נתוני הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב בחודש אוקטובר 2009.
בחודש אוקטובר היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 2.6 מיליארד שקלים וגירעון של 1.9 מיליארד בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו.
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.1 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.5 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 24.5 מיליארד שקלים. בתקציב המקורי מתוכנן גירעון שנתי של 44.4 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף קטן בסך של כ 0.1 מיליארד שקלים. | 
על פי האומדנים הראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי בגף החשב הכללי, בחודש אוגוסט היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 2.0 מיליארד שקלים וגירעון של 1.6 מיליארד בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו.
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 1.8 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.2 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 19.4 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ 1.5 מיליארד שקלים.הגירעון ב 12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2008 עד אוגוסט 2009) עלה מ 33.9 מיליארד שקלים בחודש הקודם לכ 36 מיליארד שקלים. סך ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש אוגוסט הסתכמו בכ 16.0 מיליארד שקלים והיו נמוכות בכ 2.3 מיליארד מרמתן הממוצעת בחודשים יוני ויולי שהיו כזכור, בין היתר, עתירי תוספות שכר (הסכמים,הבראה,ביגוד).
מתחילת השנה מסתכמות הוצאות משרדי הממשלה בסך של כ 125.4 מיליארד שקלים, הוצאה גבוהה בכ 5.0% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (119.4 מיליארד שקלים).
| | . |
על פי האומדנים הראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי בגף החשב הכללי, בחודש אוגוסט היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 2.0 מיליארד שקלים וגירעון של 1.6 מיליארד בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו.
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 1.8 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.2 מיליארד שקלים. מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 19.4 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ 1.5 מיליארד שקלים. הגירעון ב 12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2008 עד אוגוסט 2009) עלה מ 33.9 מיליארד שקלים בחודש הקודם לכ 36 מיליארד שקלים.
סך ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש אוגוסט הסתכמו בכ 16.0 מיליארד שקלים והיו נמוכות בכ 2.3 מיליארד מרמתן הממוצעת בחודשים יוני ויולי שהיו כזכור, בין היתר, עתירי תוספות שכר (הסכמים,הבראה,ביגוד).
| 
בחודש יולי היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בסך של 0.4 מיליארד שקלים ועודף של 0.8 מיליארד בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו.
העודף בחודש יולי בא לאחר חודשים של גירעון גבוה מאוד בתקופה פברואר – יוני ומשקף גידול חד בהכנסות המדינה ממסים, בעיקר מסים עקיפים.
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 0.1 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל עודף של כ 0.5 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 17.3 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ 1.3 מיליארד שקלים.
| | . |
על פי אומדנים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי בחודש יוני היה לממשלה גירעון בסך של 6.9 מיליארד שקלים וגירעון של 6.4 מיליארד בפעילות למימון (גירעון כולל מתן אשראי נטו). הגירעון הגבוה בחודש יוני משקף גידול חד פעמי בהוצאות הממשלה, כפי שיוסבר להלן, והכנסות מסים נמוכות בהשוואה לחודשים הקודמים השנה. | 
על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי בחודש מאי היה לממשלה גירעון בסך של 2.6 מיליארד שקלים. הגירעון למימון הכולל מתן אשראי נטו הסתכם בסך של 2.2 מיליארד שקלים. בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.0 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.6 מיליארד שקלים. מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 10.5 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ 6.0 מיליארד שקלים. | | . |
בחודש אפריל היה לממשלה גירעון בסך של 3.2 מיליארד שקלים (גירעון של 2.6 מיליארד בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו). בנטרול ההכנסה החד פעמית מסתכם גרעון הממשלה באפריל בסך של 4.7 מיליארד ₪.
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.7 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.5 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 7.9 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ 5.2 מיליארד שקלים.
|
על פי אומדנים ראשונים שהוכנו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי בחודש מרס היה לממשלה גירעון בסך של 3.3 מיליארד שקלים (גירעון של 2.9 מיליארד בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.2 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 1.1 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 4.8 מיליארד שקלים. גירעון ברבעון הראשון הוא תופעה חריגה, שכן בשנים האחרונות היה לממשלה עודף תקציבי גדול ברבעון הראשון (ראו גרף מצורף).
| | . |
על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש פברואר היה לממשלה גירעון בסך של 3.0 מיליארד שקלים (גירעון של 2.6 מיליארד בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.5 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.5 מיליארד שקלים.
הגירעון ב 12 החודשים האחרונים (מרס 2008 עד פברואר 2009) מסתכם בכ 20.2 מיליארד שקלים.
|
על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי , בחודש ינואר היה לממשלה עודף בסך של 1.5 מיליארד שקלים (עודף של 1.8 מיליארד בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.5 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ- 0.1 מיליארד שקלים.
עודף תקציבי אופייני לחודשי ינואר עקב הוצאה עונתית נמוכה.
|
