> מגבלת ההוצאה: גידול של עד 1.7% בהוצאות השנה הקרובה, ביחס להוצאות בשנה הנוכחית

> תקרת הגירעון: משנת 2009 ואילך הגירעון לא יעלה על 1% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי)

מגבלת ההוצאה

שלב א' - בניית הטייס האוטומטי
חקיקה
פסיקה
החלטות ממשלה
הסכמים המחייבים את המדינה

שלב ב' - גידול מותר: 1.7%

שלב ג' - התאמות בגובה הפער שנוצר

התאמות בתקציב
שינויים בסדרי העדיפות של הממשלה באמצעות:
> הפחתות ייעודיות - הסטת משאבים מפרויקט/משרד אחד למשנהו
> הפחתות רוחביות - הסטת משאבים באופן רוחבי מסעיפי התקציב השונים לפרויקט/משרד ייעודי
> ביטול התחייבויות הנובעות מהחלטות ממשלה ומחקיקה (באמצעות התוכנית הכלכלית וחוק ההסדרים)

תקרת הגירעון

> הצמיחה הצפויה משפיעה על התוצר ועל ההכנסות לשנה הבאה
> הגירעון נמדד כאחוז מהתוצר - לפי המתווה הקיים בחוק תקרת הגירעון משנת 2009 ואילך היא 1%  (כ-7 מיליארד ש"ח)

תקרת הגירעון - המחשה
שלב א':
> גיבוש תחזית הצמיחה

> חישוב התוצר החזוי >> חישוב הגירעון המותר בהתאם לאחוז הקבוע בחוק, ובהתאם לתוצר החזוי.
> חישוב תחזית הכנסות >> חישוב הגירעון בפועל בהתאם להוצאה המותרת בחוק, ובהתאם לתחזית ההכנסות.

שלב ב':
> הגירעון נמוך מהגירעון המותר - סיום התהליך
> הגירעון גבוה מהגירעון המותר - ביצוע התאמות נוספות בהוצאות

מדוע נדרש להפחית את החוב?

> מקטין את הוצאות הריבית ומפנה מקורות לממשלה (במידה שהיחס בין החוב לתוצר היה 60% בשנת 2007, לממשלה היו מתפנים מקורות נוספים בסכום הנאמד בכ-9 מיליארד בשנת 2009)
> תומך בהעלאת דירוג האשראי של ישראל >>  הקטנה נוספת של הוצאות הריבית
> מגדיל את גמישות הממשלה בעיתות משבר

החוב הקיים גורר תשלומי ריבית
גירעון בשנה הנוכחית מגדיל את החוב בשנה הבאה

גידול בתשלומי הריבית ע"ח פעילות המשרדים

השפעת החוב על התקציב

> החוב הקיים גורר תשלומי ריבית
> גירעון בשנה הנוכחית מגדיל את החוב בשנה הבאה >> גידול בתשלומי הריבית ע"ח פעילות המשרדים